תערוכה ייחודית ויוצאת דופן בה מעורבים סטודנטים מחד ומצילים וניצולי שואה מאידך תוצג בבית אות המוצר בירושלמי בדרך חברון בירושלים.
התערוכה והפרויקט באים להנציח את סיפורם המרגש של הניצולים ולהביע תודה והערכה לאותם דיפלומטים מאמריקה הלטינית שהצילו בגבורה חייהם של ניצולי שואה וסיכנו תוך מעשה את עתידם ואף שילמו מחיר אישי כבד על היחלצותם להצלת יהודים בניגוד להוראות שקיבלו. לא בכדי נבחרו לתיעוד הניצולים סטודנטים לתקשורת צילומית ממכללת הדסה.
החיבור שבין הסטודנטים הצעירים - מאיה דפנא, מעיין דיסקין, אביטל הירש ודוד מיכאל כהן - הבאים מעולם הצילום וחיים את חיי היום והרגע, מפנה זרקור אל הניצול החי בעולם בו העבר מהווה פרק דומיננטי במארג חיי היומיום שלו. החיבור שבין הסטודנט לניצול הוא זה שמספר את סיפור הניצולים לצופה המתבונן.
אחד מהדמויות בפרויקט היא הגברת מריה אדוארדס דה-ארזוריץ מצ'ילה, אלמנת דיפלומט שהוצב בשגרירות ארצו בפריז. לאחר שהתאבד בעלה בשנת 1922 החליטה מריה להישאר בבירה הצרפתית. כאשר פלשו הגרמנים לצרפת ב-1940 היא עבדה בבית החולים ע"ש רוטשילד בפריז והצטרפה לרזיסטאנס. היא שמה לב כי אנשי הגיסטאפו מבקרים לעתים קרובות בבית החולים כדי לחפש יהודים ולגרשם למחנות ובכללם נשים שזה עתה ילדו.
מריה הבריחה את התינוקות אל מחוץ לבית החולים ומסרה אותם לידי חבריה ברזיסטאנס שהעבירו את הילדים לאזור שתחת שלטון וישי. כך הצליחה להציל עשרות ילדים. לימים התגלתה ע"י נציגי הגיסטאפו, שעצרו וחקרו אותה מספר פעמים כולל עינוי שנמשך 5 ימים.
מי שהציל את מריה היה ראש שירותי המודיעין של הגרמנים, האדמירל וילהלם קנאריס, שהכיר את משפחתה בעת שביקר בצ'ילה בזמן מלחמת העולם הראשונה. בתום המלחמה היא חזרה לפריז ובשנות השישים שבה להשתקע בצילה. מריה נפטרה ב-1972 והוכרה כחסידת אומות העולם ב-2006
התערוכה והפרויקט כולו הם תוצאה של שיתוף פעולה בין משרד החוץ, עיריית ירושלים, מכללת הדסה – החוג לתקשורת צילומית ובית אות המוצר הירושלמי בניהולו של יצחק וייס.