המח"ט: נכשלנו כשלא מנענו את רצח נצ"מ מזרחי

מאות מבקרים הגיעו השבוע לבית משפחת מזרחי שבמודיעין, שהחלה בשבעת ימי האבל עם תום חג הפסח.

קציני צבא ומשטרה, אנשי התיישבות רבים מקריית ארבע וחברון וחברים ממודיעין באו לנחם את בני משפחתו של קצין המשטרה הבכיר ברוך מזרחי הי"ד, שנרצח בפיגוע סמוך למחסום תרקומיא בדרכו לחגוג את ליל הסדר עם בני משפחה.

האלמנה הדס מזרחי יושבת במרכז הסלון. לימינה יושבת אמו של ברוך, מרים, ומשמאלה אתי, אחותו של ברוך. בצד יושבות אחיותיה של הדס, חמש במספר. הן מספרות איך ברוך היה מתקן כל מכשיר מקולקל, כל מחשב שנתקע, שעוני שבת, פלאפונים, כל דבר שמצריך תיקון. סנ"צ ברוך מזרחי היה בכיר במשטרה, ראש מדור טכנולוגיות ביחידת סיגינט, שהיא החטיבה המודיעינית באגף החקירות של משטרת ישראל. "ברוך היה שושואיסט", מחייכת הדס, "הוא לא אמר לנו במה הוא בדיוק עסק".

בין לבין מגיעים קציני משטרה בכירים. רבים מהם תיארו קצין משטרה מקצוען, עניו בצורה יוצאת דופן, מסור לעבודה ולמשפחה. קציני משטרה ששירתו תחתיו סיפרו כיצד ברוך ליווה אותם בעבודתם צעד אחר צעד, בסבלנות, למרות המורכבות בתחום שבו עסקו מדי יום. קצין לשעבר במודיעין סיפר לבני המשפחה כיצד היה נוהג להתייעץ עם ברוך. "הוא היה מקצוען בצורה בלתי רגילה", סיפר ל'בשבע', "והוא ידע לנווט את הדברים בצורה רגועה ושקולה. זו אבידה גדולה מאוד למערכת הביטחון ולמערך המודיעין של המשטרה".

"הבת שלי התנהגה בגבורה"

בין המבקרים נמצאים גם הרב מנחם פליקס ורעייתו. הם מכירים את הוריה של הדס, משפחת סיימונס, שהיו מראשוני המתיישבים בחברון. "רואים שהיא הבת של דינה סיימונס", אומר ל'בשבע' הרב פליקס על האלמנה הדס, "היא ירשה את העוצמה מהאמא שהייתה בגרעין הראשון של חברון, ולמעשה ניהלה את העניינים". ביציאה מהבית אומר הרב פליקס באנחה: "עם ישראל יותר חזק ממנהיגיו. ההם רוצחים כי זה מה שהם יודעים לעשות, הבעיה שאנחנו משחררים ונכנעים. הבת שלנו נרצחה לפני 19 שנה. אין לה רוצח. למזלי, אני לא צריך לסבול את עינוי הנפש בשחרורו".

כמה דקות אחר כך מגיע מח"ט חברון אבי בלוט ומתיישב על כיסא בפינה. האלמנה קוראת לו להתקרב. היא משחזרת את האירוע שוב ושוב. "ברוך היה גיבור. הוא זיהה את המחבל, צעק מיד להזהיר אותנו ולחץ על הגז. אם הוא לא היה עושה את זה, אני לא יודעת איך הדברים היו נגמרים. הוא הציל אותנו". אחרי שברוך נהרג, הדס השתלטה על ההגה והזיזה את רגלו מהגז. היא צעקה לילדים מאחור להסיר את חגורות הבטיחות ולשכב על רצפת המכונית. הבת עינב מיהרה לשכב על יובל בן השלוש. הכדורים של המחבל ריסקו את כל השמשות וחלפו מעל ראשיהם. "הבת שלי התנהגה בגבורה עילאית", סיפרה הדס.

מח"ט חברון מקשיב לדברים ומתעניין בפרטי הפרטים. "אנחנו בתחושה קשה סביב האירועים", אמר אל"מ בלוט. "זה התפקיד שלנו לשמור על האזרחים ועל העוברים בצירים. התחושה היא תחושה של כישלון. זה לא משנה כמה הצלחות יש לנו, זה קרה במשמרת שלנו". בלוט אמר למשפחה כי המחבל לא זוהה עדיין וכי הוא עשה עבודת שטח רצינית לפני שיצא למסע ההרג. "אנחנו נגיע אליו", הבטיח.

הדס סיפרה על אחיו של אלעזר ליבוביץ', החייל שנרצח ביחד עם בני משפחת דיקשטיין לפני למעלה מעשור, שהיה על הציר בזמן הפיגוע. "הוא התקדם מהר קדימה ועצר את התנועה הנגדית שלא ייסעו לכיוון המחבל. הוא למד מהפיגוע שאחיו היה בו". המח"ט סיפר על הקליעים שנמצאו בתוך סירים שהיו באחד הרכבים שנסעו על הציר בזמן הפיגוע. "הסירים האלה עמדו בין הכדורים למשפחה נוספת", אמר בלוט. מישהו בבית קורא לעבר המח"ט לדאוג לכך שכשיגיעו למחבל ישללו ממנו את האפשרות להשתחרר בעסקת המחבלים הבאה. מח"ט חברון מהנהן בראשו ואומר להדס: "נבוא חשבון עם המחבלים".