באתר מחנה המוות ברגן-בלזן בגרמניה התקיים היום (ראשון) טקס זיכרון במלאת 69 שנים לשחרור המחנה בידי הצבא הבריטי. חושבים על היום שבו הניצולים כבר לא יהיו עמנו.
מחנה ברגן-בלזן נשרף לאחר השחרור מסיבות בריאותיות, והמשוחררים הועברו למחנה עקורים בבסיס סמוך שהיה שייך לחיל השיריון הגרמני לשעבר. מחנה העקורים ברגן-בלזן היה הגדול ביותר באירופה.
בטקס שהתקיים היום לציון תאריך השחרור ייצגו את ניצולי ברגן בלזן בישראל יו"ר הארגון, אריאל יהלומי [דיאמנט], ניצול המחנה, ויוכי ריץ-אולבסקי, חברת הנהלת הארגון, שנולדה לאחר השחרור במחנה העקורים.
בטקס מיוחד שהתנהל ליד האנדרטה היהודית באתר אמרה יוכי ריץ-אולבסקי כי "הניצולים עדיין מובילים ולוקחים חלק פעיל בכל הפעילויות שלנו. ככל שהניצולים מזדקנים ומספרם פוחת, אנחנו רואים משימה קדושה להעביר את המורשת שלהם הלאה. כל עוד הם איתנו, אנחנו מחפשים כל הזדמנות כדי לאפשר להם לספר את סיפורם האישי כעדים של המקור ראשון. אבל מה יקרה כאשר הניצולים כבר לא יהיו איתנו? מה צריך להיות התפקיד והמחויבות של הדור השני והדורות הבאים ? סביר להניח שזה יהיה קשה יותר להתמודד עם מכחישי השואה, כאשר העדים והקורבנות נעלמו, אך אנו נצטרך לעמוד מולם ולוודא כי מה שקרה, לעולם לא יקרה שוב".
בארגון 'שארית הפליטה ברגן בלזן בישראל' מציינים כי "יום השחרור של המחנה, 15 באפריל, קיבל השנה משמעות סמלית ורגשית מאחר שהוא חל בדיוק בחג הפסח – חג החירות".