אשר אוד (אנשל שרצקי), ששרד שני גטאות ושלושה מחנות בפולין, הדליק משואה הערב (ראשון) בטקס הממלכתי ביד ושם.
בראיון מיוחד לערוץ 7, רגעים ספורים לפני המעמד המרגש, הוא מספר על תחושותיו.
"ההדלקה הערב זהו הניצחון השלישי שלי על הנאצים", אומר אוד, "הראשון היה כשנכנסתי לאושוויץ כראש טור של 250 קציני צה"ל עם דגלי ישראל וספר תורה בדיוק לאותו מקום בו הוכנסתי 70 שנה קודם לכן כילד עלוב ומפוחד לבלתי ידוע. הניצחון השני הוא שקיבלתי 'יקיר ירושלים' והניצחון השלישי זה היום בו אדליק את המשואה ביד ושם כנציגם של ניצולי השואה".
אוד נוסע לפולין כ-3 פעמים בשנה עם בני נוער וקציני צה"ל במסגרת פרויקט "עדין במדים", "אני מרצה בכל מקום אפשרי ובכל פעם זה כמו בפעם הראשונה", הוא מודה, "ההבדל הוא רק שבהתחלה הייתי בוכה בקול רם אבל היום אני יכול להדחיק את זה פנימה. שאני מספר אני רואה את ההורים שלי והקהילה שלי עומדים מסביבי".
"אני לא חושב שתהיה שואה נוספת. אני בוטח בצה"ל וכל עוד אנחנו נהיה חזקים שואה כזו לא תתרחש. אילו היה לנו את צה"ל בשנת 1939 השואה לא הייתה מתרחשת".
"ליהודי אירופה", מספר אוד, "לא היה לאן לברוח וכיום יש מדינת ישראל. גם היום כשאני שומע קולות מאיראן זה לא מפחיד אותי, יש אלוקים בשמים למרות שאני לא דתי אבל אני מאמין באלוקים ובצה"ל".
אוד מתייחס למצבם הכלכלי הקשה של חלק מניצולי השואה ומפנה ביקורת קשה כלפי הממשלה, "אני לא צריך לקרוא עיתונים כדי לדעת שמצבם של רבים מניצולי השואה רע, כיו"ר פורום ניצולי השואה בירושלים בכל ערב פסח וערב ראש השנה אני מחלק תווי קניה לניצולי שואה ויוצא מביתם עם לב שבור".
"אין ספק שהאחריות היא בידי המדינה. יש מיליוני שקלים בקופת האפוטרופוס הכללי ובכל יום מתים כ-35 ניצולי שואה, למה לא לתת את הכסף לאנשים שזקוקים שיחיו כמו בני אדם?".
"בין קבוצה לקבוצה במהלך המסעות לפולין אני עומד שם לבד... יש שם דממת מוות ואני שומע צעקות של אלפי אנשים ורואה אלפי אנשים כמו אז וכל פעם זה מחדש". כמסר לדור העתיד של מדינת ישראל הוא מבקש - "תהיו עדים שלי כשאני לא אהיה על מנת שהשואה לא תישכח. כל עוד השואה לא תישכח היא לא תחזור על עצמה".