לקראת יום הזיכרון לשואה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם קרול נוריאל, חוקרת בכירה בליגה נגד השמצה אודות תופעת האנטישמיות בימינו וההתמודדות איתה.
בראשית דבריה מדגישה נוריאל כי תופעת האנטישמיות מצויה באופן תמידי ברקע הבינלאומי ובכל הזדמנות שמתעוררת היא צפה ובוקעת.
כך קורא באוקראינה כאשר הטלטלה שם מנוצלת על ידי גורמים אנטישמיים לתקיפות נגד יהודים וכך בארצות הברית ואירופה כאשר אירועים שונים במזרח התיכון ובישראל מעוררים מחדש את היצר האנטישמי.
באשר לאירועים האנטישמיים בארה"ב מציינת נוראל כי קיימת ירידה לא מבוטלת של 19 אחוזים בהיקף האירועים אך במקביל קיימת עלייה בחומרת האירועים והתקיפות הפיזיות על רקע אנטישמי הופכות חמורות יותר ויותר כאשר האחרונה והזכורה שבהם היא אירוע הירי בקנזס, אירוע שהוכיח כי לתופעות אנטישמיות יכולות להיות גם השלכות בנפש.
נוריאל מציינת כי בניגוד לתופעות שונות של שנאת זרים בעולם כולו שנאת היהודית הא בעלת מאפיינים ייחודיים שניתן לבודדם באופן רוחבי במקומות שונים בעולם. אחד המאפיינים הוא המוסר הכפול המתלווה לאירועים, כלומר היחס החמור פי כמה וכמה לכל מה שמתרחש בישראל לעומת אירועים מקבילים המתרחשים במקומות אחרים בעולם.
עוד היא מזכירה את הייסוד התיאולוגי המלווה תפיסות אנטישמיות רבות בעולם. העולם הנוצרי מתקשה להשתחרר מהאמונה שהיהודים רצחו את ישו על אף הצהרת הוותיקן המפורסמת וצד אמונה זו ממשיכה ובועטת האמונה הנוצרית בשימוש יהודים בדם נוצרי לצורך הפסח.
בהקשר זה מזכירה נוריאל את המתרחש בעולם הערבי, שם מקבלים את מיתוס עלית הדם כאמת צרופה והתקשורת שם מציבה את הדברים כאמת מתועדת, "לעולם הערבי קל 'לקנות' תכנים שכאלה כי התקשורת בידי הממשלים", אומרת נוריאל.
עוד היא מזכירה כמאפיין אנטישמי את החשד האוטומאטי כלפי היהודים בנאמנות כפולה למדינת ישראל ולמדינות בהן הם מתגוררים. כל אלה חוברים לשנאה הבאה לידי ביטוי בדרכים שונות חריפות וייחודיות לעומת שנאת זרים ומיעוטים שונים ברחבי העולם.
לדבריה הקהילות היהודיות מודעות לצורך לגונן על עצמן ובהתאם הן נמצאות בקשר רציף עם רשויות אכיפת החוק במדינות השונות. לנו ממליצה נוריאל לפתח בתוכנו את התודעה השוללת שנאה לאדם באשר הוא אדם, ובכך לטעמה יוכל כל אחד להקרין אל הסובב והחוצה אל העולם כולו.
לדברים אלה מוסיפה נוריאל את סוגיית האנטישמיות והשנאה כפי שהיא מופיעה ברשת האינטרנט ללא מגבלות וללא מעצורים. לדבריה האינטרנט הופך כר פורה לאנטישמיות שאסור להתעלם ממנה. בדבריה היא מביעה תקווה ליום בו ניתן יהיה לקדם חקיקה נגד שנאה ומתוך גישה שכזו תוכל ישראל לעודד מדינות נוספות להוביל צעדים חוקתיים נגד אנטישמיות ברשת האינטרנט.