בימים אלו אנחנו חוגגים את יום ההולדת ה-66 למדינתנו - עילה טובה ומוצדקת לשביעות רצון וגאווה.
לפי הכרתי והרגשתי יש לומר הלל בברכה ביום זה ולא רק על מנת להודות לה' שנתן לנו את היכולת והזכות למות זקוף ולא עם גרזן בראש מתחת למיטה. בהתנגדות לאמירת הלל יש פגם באמונה וחוסר הכרת הטוב כלפי בורא עולם. בדברי אלו אין פסיקת הלכה אלא הבעת הרגשתי.
עם זאת יום הולדת זה זמן טוב לחשבון נפש לשפר את הווייתינו. מנקודת מבט זו אין בדברים הבאים משום התרסה.
לטעמי, למרות 66 שנות עצמאות, אנחנו לוקים בחוסר גאווה לאומית. אנחנו מכלכלים מעשינו כפי שיצטיירו בעייני הגויים. זה פוגע גם בעצמאותינו.
חייל נח"ל נכלא מפני שצולם שהוא דורך ומכוון נשק כלפי נער פלסטיני. המעשה של החייל בא לאחר שהנער התגרה בחייל וזה לא סיפור ראשון.
התגרות בחייל צה"ל על ידי נער ערבי הוא הרמת יד באחד מסמליה הלאומיים והיותר חשובים ומכובדים בעינינו - צה"ל - אפילו אם מדובר בחריצת לשון או קללה למרות שאין בזה בסכנת חיים לחיילים. זה לא פחות גרוע מביזוי דגל מדינת ישראל שכשחרדים עושים את זה מדינת ישראל כולה מזדעזעת. התגרות פלסטינים חמורה יותר.
לצערי, רק השר בנט הגיב מיידית בצורה ישראלית נאותה. הייתי מצפה שלפחות 70-80 ח"כים יעמדו ויתמכו בנוסח הנמרץ של בנט - 'גם אני הייתי עושה כמוהו'. מצער ששר הביטחון האמון על שמירת ביטחונה של מדינת ישראל נתן את ידו להצגת הנושא בצורה כזו של החייל.
מקרה דומה היה בבית אל לפני זמן מה. ילדים פלסטינים יידו אבנים לעבר בתי היישוב כאשר חיילי צה"ל ומג"ב הפנו את מבטיהם מהפלסטינים.
ידויי אבנים על היהודים בשל כך שהם יהודים, מזכיר את המשטרים האנטישמיים באירופה. אבל גם צה"ל הגדול במקרה זה עמד מנגד ושתק.
כמה תושבים הפנו את תשומת ליבם של החיילים ולא נענו ולכן יצאו הם ורדפו אחרי הנערים. אחד התושבים נצפה כשהוא רודף אחר הנערים ובידו אקדח כשהוא מכוון כלפי הרצה. הוא נקרא לחקירת משטרה והובא למעצר בעוון איום בנשק. בבקשת הארכת מעצרו של התושב, השופט היה נורמלי וסירב להאריך את מעצרו.
מדיניות הצבא היא כי זריקת אבנים כזו, כמו ההתגרות בחיילים - אפשר להכיל. האם משטרת ישראל היתה מוכנה להכיל זריקת אבנים על ביתו של נתניהו, הרי כולם שווים בפני החוק. מצד שני חובתה של מדינה עצמאית לספק ביטחון גם לראש הממשלה וגם לאזרח הפשוט אפילו הוא מתנחל.
ועד דבר בעניין אירועי תג מחיר. אני מגנה את אותם מעשים שהם אינם ראויים, לא מוצדקים ולא מביאים שום תועלת למעט דבר אחד - הצפת הצביעות לאומית על פני המים. במשך ימים לא ירדה הסוגייה הזו ממהדורות החדשות. כולם באו לגנות ומעבר לזה נשלחה דרישה מכל העולם לכל הרבנים וראשי הציבור להצטרף למקהלת המגנים. 'הערבים הטובים' מואדי ערה הצטרפו למקהלה והכריזו על שביתה של יום לימודים ומסחר.
אתם יודעים כמה בתי כנסת חוללו בערים המשתפות - רמלה, לוד, חיפה ועוד ולא זכו לשום כיסוי תקשורתי? ראשי המדינה אינם רואים בחילו בתי כנסת כפגיעה במרקם היחסים בין ערבים ליהודים.