"עניין אישי" עם אבי בניון - 35. תושב באר שבע. נשוי לבתאל ואב לשלושה. מוזיקאי
התחלה: נולד לפני 35 שנים בשכונה ד' בבאר שבע. גם לאחר נישואיו שמר אמונים לבירת הנגב. אמנם למשך תקופה קצרה התגורר בתל אביב, אבל לא התחבר לעיר ללא הפסקה. "המהירויות שם מטורפות, חיים שם בקצב חיים אחר". הוא מעדיף את העדינות, החום האנושי והרוגע שבעירו.
הורים: אבא מקסים-ניסים ואמא אסתר עלו בצעירותם ממרוקו והכירו בישראל. ממש לפני פסח חגגו יומולדת שישים. "זכיתי לזוג הורים שאין להם כלום חוץ מהילדים שלהם, מסירות נפש אמיתית".
האח עמיר: אבי הוא בן שלישי מבין ארבעת הילדים במשפחה. אחיו הבכור הוא הזמר והיוצר עמיר בניון, שמבוגר ממנו בארבע שנים. הוא מופיע, שר ומנגן לצד אחיו. "המוזיקה מחברת. יש בנינו קשר מאוד חזק".
אהבה למוזיקה: את אהבתו העיקרית למוזיקה ספג בבית הוריו מאביו מקסים שהיה בעברו נגן עוּד ומאחיו עמיר. "זה תמיד בער בי". כנער כתב שירים למגירה. בטקסים ובהופעות בתיכון היה מופקד על המוזיקה.
ילדות: פשוטה, משפחתית ומאוד שמחה. "תמיד אהבנו לשיר יחד". זוכר בצעירותו את עמיר ואותו יושבים עם האב ובמשך שעות מנגנים ושרים. סוגי המוזיקה מגוונים: מרוקאית, הודית, עברית, מצרית ועוד. "הושפעתי מהכול".
בית מסורתי: "היה קידוש, בחגים אולי בית כנסת, אבל לא יותר מזה". ביסודי למד בבית הספר הממלכתי עמית ובתיכון ממלכתי מקיף ד'. "לא זכיתי ללמוד בבתי ספר דתיים, אבל במשפחות מרוקאיות, גם אם לא דתיים, קיים חיבור גדול למסורת".
צבא 1: במילה אחת: "מורכב". הוא התגייס להנדסה קרבית, ולאחר שירות של שנה החליט לפרוש. "הקטע של המוזיקה הפריע לי לתפקד בצבא, והחלטתי שאני יוצא עם פרופיל 21 ומפתח קריירה".
צבא 2: לאחר שלושה חודשים בבית, "לא יכולתי להסתכל על עצמי במראה". אז הוא ניסה בכל כוחו לחזור לצבא, ושיגר מכתבים אפילו לרמטכ"ל ולשר הביטחון. "צעירים לפעמים פועלים מתוך אמוציות ולא חושבים על ההשלכות עד הסוף". לאחר שנה וחצי אושרה לבסוף חזרתו לצבא.
להיות חייל: גאה על התעקשותו לחזור לשירות. "השירות בצבא ההגנה לישראל הוא חוויה שלא כדאי להחמיץ. זה ללמוד לתת מעצמך למען הכלל ולהתחבר לעם ישראל". בניון שירת ביחידה עורפית כמש"ק משמעת, ובמילואים משרת בחיל האוויר כמפעיל צמ"ה (ציוד מכני הנדסי).
שיפוצניק: לאחר השחרור מהצבא עבד יחד עם אביו בבנייה ובשיפוצים. במקביל לכך, בערבים, ניגן בהופעותיו של עמיר והתחיל לעבוד על דיסק משלו. "היה לי ברור שהמוזיקה היא חלק בלתי נפרד ממני".
אמונה: מאז שהוא זוכר את עצמו האמין בבורא עולם, אך היה רחוק מקיום מצוות. "תמיד ידעתי שאני אדם מאמין, אבל לא הבנתי מה זה בדיוק אומר". אחרי הצבא החליט להעמיק וללמוד את המשמעות המעשית של אמונתו.
חזרה בתשובה: הצטרף לשיעורי ערב בבית המדרש השכונתי. "הייתי מסיים לעבוד ומיד מתייצב שם". כך למד את יסודות היהדות, ובמקביל קיבל על עצמו עול מצוות: הנחת תפילין, שמירת שבת ועוד. "למדנו ערב ערב, עמיר ואני, במשך כמה שנים טובות".
הכיפה: בתחילת הדרך הכיפה נחה עמוק בכיס והוצאה רק לפי הצורך. "הבנתי שכיפה על הראש זה מחייב". לאחר שבשלה השעה החליטו שני האחים לחבוש לראשונה כיפה בפומבי דווקא בהופעה. "זה היה בבום מול כל העולם". ציצית קיבל על עצמו ביום החתונה.
החצי השני: בגיל 26 נישא לבתאל מדימונה. "גם היא מבית מסורתי שעברה את אותה דרך לעולם המצוות". מההתחלה היה ברור לשניהם שהם רוצים להקים בית של תורה. כיום עובדת בתאל בעמותת בית מוריה בבאר שבע.
ילדים: שלושה בנים. הבכור יוחאי ניסים בן שבע וחצי, השני מרדכי-מאיר בן שלוש וחצי והקטן בחבורה ישראל בן השנתיים. "יש לי בית של בנים. מרגישים הרבה אנרגיות וכוחות חיים".
קבע את מושבו: בשנה האחרונה קבע את מושבו כאברך במכון 'אורות ישראל', ישיבה ציונית לבעלי תשובה של גרעין בית מוריה. "אני, שמאובחן כבעל הפרעות קשב וריכוז, לומד בהנאה במשך שעות - זה פלא. אני מסוגל לשבת רצוף שלוש שעות על דף גמרא בלי לקום מהכיסא. כיף גדול".
תוכנית 'חברים': בניון מנחה את תוכנית 'חברים' שמשודרת ביוטיוב, מבית היוצר של בית המדרש, ובה הוא מראיין אמנים שחזרו בתשובה. הפרק הראשון, איך לא, היה עם אחיו עמיר. ויש גם עם יהודה סעדו, דוד ד'אור ועוד. הוא משוחח איתם על דרכם ליהדות וכיצד ניתן לשלב בין יצירה ואמונה. "תורת הרב קוק נתנה לי מענה לשאלה".
אלבום ראשון: בגיל 23 יצא לאור אלבום הבכורה שלו, 'לא אוותר', המכיל 11 רצועות שנכתבו על ידו ועל ידי אחיו עמיר. "אלבום של חיפוש. היום כשאני מאזין אני שומע את הבוסריות". מאז הוציא לאור עוד שני אלבומים, 'אברהם' ו'חלום חדש', ולאחרונה ראה אור אלבומו הרביעי.
השלום בפתח: אלבומו הרביעי, 'השלום בפתח', כולל עשרה שירים שכתב והלחין בעצמו. שיר הנושא קורא לשלום ולמניעת מלחמת אחים בעם ישראל. "השיר מדבר על הדור שלנו שרץ אחרי השלום כמין משיח שצריך להביא בכל מחיר".
נצח: שיר נוסף באלבום, 'נצח', הוקדש לבני משפחת פוגל הי"ד. הוא נכתב בפורים שלאחר הרצח. "נצח ישראל לא ישקר" - חבר צעק כמה פעמים את המשפט ויצא נסער מהבית. משם הדרך לשיר הייתה קצרה. "המילים והלחן נבעו מתוכי". המסר: "עם הנצח, עם כל הכאב והקושי ימשיך הלאה. הם לא ישברו אותנו".
השקעה: הוצאת ארבעה אלבומים מחייבת הוצאה כספית גדולה. בניון עבד אצל אביו בשיפוצים, כדי שיוכל להמשיך ליצור. "עבדתי אצלו 13 שנה. מוזיקאי צריך להתפרנס ממשהו".
להיות האח של: היותו אח של זמר מצליח ומוביל כעמיר בניון היא כהגדרתו "אתגר לא קטן. אחי הגיע לשורה הראשונה, ממש לפרונט. ובשבילי להיות יוצר ואמן שהוא גם אח של - זה חיסרון ויתרון".
חיסרון: הוא מרגיש שעליו להוכיח את עצמו הרבה יותר מאחרים. "באופן טבעי יש השוואות. קשה לפרוץ מהמקום שבו אני נמצא". בניון טוען כי נדרש לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר מזמרים אחרים. "מכניסים אותי מיד לנעליים הענקיות של עמיר, אבל החיסרון הוא היתרון כי זה מחייב".
יתרון: יש לו ברזומה אלפי שעות נגינה ובמה יחד עם אחיו. עמיר תמיד נמצא ברקע, מעיר ומייעץ. "זכיתי לבית ספר למוזיקה מהמובחרים שיש". בגלל הציפיות הגבוהות גם רכש לעצמו יכולת לביקורת עצמית ובחינה מוזיקלית לעומק של כל שיר ושיר.
הדרגה: מאז האלבום הראשון חלפו תריסר שנים. בניון מרגיש שהוא בונה את הקריירה המוזיקלית שלו קומה על קומה באופן הדרגתי, בלי קיצורי דרך. "זה יותר טוב לבריאות הנפשית, לתא המשפחתי ולמידת הענווה".
אם זה לא היה המסלול: המוזיקה היא הייעוד שלו, אין משהו אחר חוץ ממנה, אבל כיום "נפגש עם האהבה של לשבת יום שלם וללמוד תורה, וזה מוציא ממני כוחות שלא הכרתי שיש בתוכי".
ובמגרש הביתי:
על הבוקר: מתעורר בחמש לפנות בוקר, מתארגן ורץ לבית הכנסת. ההשכמה המוקדמת היא כדי להספיק לחזור בשבע ולסייע בהשכמה ובשליחת הילדים למסגרות. היום מבחינתו נגמר באחת עשרה בלילה, אלא אם יש הופעה ואז הוא הולך לישון אחר חצות.
דיסק ברכב: לאחרונה הדיסק הוא של שיעורים בהלכה. "אבל אם מוזיקה, אני שומע את רוב הסגנונות. מתחבר יותר לטקסטים של מאיר אריאל".
שבת: "מעין עולם הבא". אחרי כל האקשן של השבוע, בשבת הוא מעביר להילוך נמוך. "יורדים למה שנקרא איזי איזי. בית כנסת, סעודות, משפחה". סעודת השבת בבית משפחת בניון נמשכת לפחות שלוש שעות עם שירה ודברי תורה.
אוכל: מגדיר את עצמו מפונק בתחום. "אוהב אוכל ביתי. אין על האוכל של אשתי ושל אמא אסתר". במיוחד אוהב את הדג החריף של שבת. "מיום ראשון אני כבר מחכה לאכול אותו".
אחזקת הבית: "משתדל לעזור במה שאפשר בבית ועם הילדים". הקניות בתחום אחריותו, הבישולים באחריות אשתו. לאחרונה נרשמו כמה ניסיונות להיכנס למטבח. "בינתיים יצא לי דג מוצלח לשבת".
דמות מופת: חוץ מאבא מקסים? הרב מרדכי אליהו זצ"ל. "היכולת לשלב בין תקיפות מצד אחד לנינוחות ואהבת בריות גדולה הייתה בעיניי יכולת מופתית".
פנאי: "ברוך ה' אין לי פנאי, ובמיוחד עכשיו כשאני עובד על מופע חדש". אבל אם בכל זאת הייתה איזו שעה פנויה היה שמח ליהנות מעוד זמן איכות עם הילדים. "לשבת בנחת עם הגיטרה והילדים, לשיר ולדבר".
משאלה: יש הרבה: "להצליח לעשות את מה שאני אוהב לעשות, לזכות להשפיע דרך המוזיקה ולהצליח לשמור על עצמנו שלא לסטות ימינה או שמאלה".
מה תרצה לעשות כשתהיה גדול: "מקווה לעסוק בתחום שאני אוהב, המוזיקה, ולהקדיש עוד זמן לבני הבית ולעשייה למען עם ישראל".