אחד האיחולים שהיו מקובלים בעבר במדינת ישראל, בערב ראש השנה וגם בערב יום העצמאות, הוא "שתהיה שנת עצמאות כלכלית".
ההנחה שעמדה בבסיס האיחול הייתה כי מדינת ישראל הצעירה השיגה אמנם עצמאות מדינית, אך טרם הגיעה אל היעד הנכסף: עצמאות כלכלית.
עם השנים הלך ופחת השימוש באיחול הזה, למרות ואולי בגלל שישראל עשתה לאורך השנים צעדים חשובים בהתקדמות לעבר היעד.
אך לפני שמדברים על עצמאות כלכלית צריך קודם כול להגדיר מה זה - מיהו עצמאי ומהי מדינה עצמאית. האפשרות הראשונה להגדיר משק עצמאי היא לזהות את המונח הזה עם המונח הכלכלי משק אוטרקי, משק המספק את כל צרכיו בעצמו. היו תקופות בעבר שבהן נחשבה כלכלה אוטרקית לשאיפה בעבור מדינות רבות. אולם עם גבור מגמות הגלובליזציה הבינו כמעט כל מדינות העולם שמדובר בשאיפה שהיא אשליה. קחו למשל מדינה כמו ישראל. ישנם דברים שהיא פשוט אינה מסוגלת לספק בעצמה, כמו פחם ונפט. ישנם גם דברים שלא כדאי לה לספק לעצמה. כך למשל, אם כדי לייצר נעליים ובגדים לכל תושבי מדינת ישראל נצטרך להסב מהנדסי אלקטרוניקה או תוכנה לפועלי ייצור, יהיה הדבר הפסד נקי למשק. היום ברור לכל בר דעת שלכל מדינה יש יתרון יחסי בתחומים מסוימים ובהם עליה להתמקד. דברים אחרים צריך פשוט לרכוש ממי שמייצר אותם טוב ובזול.
אפשרות נוספת, ריאלית יותר, להגדיר עצמאות, היא חוסר הסתמכות על מענקים מחו"ל. כאן התמונה קצת יותר מורכבת. הסיוע הביטחוני שישראל מקבלת מארה"ב אמנם אינו בגדר פרוטות, אבל המדינה הייתה בהחלט מסתדרת בלעדיו. הסיבה שישראל איננה עושה זאת היא הצורך לשדר לעולם מסר בדבר הקרבה בין המדינות. הסיוע מהווה איתות ברור למדינות הסובבות אותנו, עם מי לא כדאי להתעסק. מי שקצת פחות מסוגל להסתדר בלי התרומות מחו"ל הוא המגזר השלישי. בשנת 2011, לדוגמה, הגיעו 47 אחוזים מהתרומות למגזר השלישי בישראל מחו"ל. מדובר ב‑16 מיליארד שקלים שנכון להיום קשה מאוד לראות כיצד ניתן לגייסם בישראל. אחינו בית ישראל שבתפוצות לא ממהרים לעלות ארצה, אבל תרומתם לישראל איננה מבוטלת כלל ועיקר והם לא היחידים. גם נוצרים אוהבי ישראל מספקים חלק לא מבוטל מהסכום הזה.
אפשרות אחרונה להגדיר עצמאות היא איזון או עודף במאזן התשלומים. מדובר במצב שבו מדינה מייצאת (סחורות) או מושכת השקעות (כסף) יותר מאשר היא מייבאת ומשקיעה בחו"ל. בקטגוריה זו ישראל הייתה בגירעון תמידי, דבר שהעמיד אותה בפני בעיה בגזרת המט"ח. מצב זה השתנה לחלוטין במהלך העשור האחרון, וכיום יש שנים עם עודף ושנים עם גירעון, אולם בכל מקרה לא מדובר בגירעון שיוצר תלות במדינות אחרות או בחסדם של נדיבים מסוגים שונים. עם פרוש יום העצמאות ה‑66 ישראל אולי איננה עצמאית לחלוטין, אך בהחלט יכולה להרגיש במקום טוב במפת כלכלות העולם.