ערב לימוד ליום העצמאות התקיים השבוע בבית הכנסת הגדול בכפר סבא.
בין המשתתפים היה גם הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שסיפר "אני זוכר את עצמי כילד בתל אביב שואל את אבא שלי, הרב ישראל מאיר לאו, 'מה זה עבורך בעצם יום העצמאות? מה אתה מרגיש ביום שכזה'?....ואז אבא ענה לי, 'אני יודע שאנשים עסוקים בשאלה: הלל עם ברכה, הלל בלי ברכה- זה לא רלוונטי, אלו גדרים הלכתיים שצריך לעסוק בהם. הציבור טועה ומאבד את נשמתו של יום העצמאות, את הסיבה להגיד תודה".
על יום השואה, אמר הרב לאו: "זה שיום השואה הוא שבוע לפני יום העצמאות, אני מרגיש שזה נותן הרבה משמעות וערך. כי כשאדם יודע מאין באת, הוא יודע להעריך את היכולות שלו, ולקיים לפיהם לאן אתה הולך. זה יום של הודאה. זה יום שנעמדים ואומרים לבורא עולם.
השבת אותנו, וחזרה מלכות ישראל למקומה. "אנחנו זוכים לשוב אל האדמה ולייסד בה מלכות, ולייסד בה את בית ישראל. יש הרבה דברים שלא פשוטים, יש לנו מאבקים רבים עדיין בהרבה מאד דברים. יש הרבה מאד יהודים שלא מכירים מספיק ביד ה' שהיא זו שהושיבה אותנו כאן על אדמתנו. אבל מותר לעצור יום אחד בשנה ולראות את האור, זה לא חצי כוס מלאה זה הרבה יותר מחצי, את החלק המלא, ולהגיד לקב"ה את המילה היקרה הזו, את המילה תודה", אמר הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו.
הרב הראשי לצה"ל, הרב רפי פרץ, ברך את בני הישיבות על היוזמה, ואמר: "זכינו למתנה הכי גדולה מאז יציאת מצרים וזה מדינת ישראל. כשהייתי בכיתה ח' והייתי צריך לבחור ישיבה תיכונית היו לי רק 3 אפשרויות. כשהייתי בשמינית והייתי צריך לבחור ישיבה, היו לי 5 אפשרויות. חברים, היום זה צחוק. עולם התורה העולמי עבר למדינת ישראל. לא היה קול של תורה כמו התורה שמתגלה במאות ישיבות, ישיבות הסדר, אולפנות ומכינות. אז היום זה קל. הגמרא אומרת: כשתראו את עם ישראל חוזר הביתה, ואת ארץ ישראל מאירה פניה אל העם הזה, כשתראו את זה, אם אתם יראי שמיים, תגידו הקיץ הקץ, הקב"ה משיב שכינתו לציון. כל הימים הללו בחודש אייר הם חול המועד אחד גדול. צריך להסתובב בימים אלו בבגדי חג ולהודות לה' על המתנה הגדולה הזו"
הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, אמר: "כולנו מבינים שהתשתית של יום העצמאות זה בעצם יום הזיכרון, לא ניראה לי שאדם באמת יכול לעמוד בבית הכנסת ולהודות לה' על יום העצמאות, מבלי שעובר עליו יום לפני זה יום הזיכרון. השנה, יום הזיכרון נעשה בה' באייר, תאריכו של יום העצמאות, והשנה הימים הללו פלשו אחד לתוך התחום של השני, שיש בו את המפגש האמיתי של גבורה ומסירות נפש, שזה בעצם ההשתקפות האמיתית של איך שאנחנו צריכים להביט על יום העצמאות".
"יום העצמאות זה לא יום שהיה בו ניצחון במלחמה, בניגוד לששת הימים ומלחמות אחרות. בדיוק להיפך, אז פרצה המלחמה. אבל כפי שלימד אותנו מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל: היו בו שני דברים עיקריים: א)קיימנו במידת מה את התפילה היומיומית של שבור עול הגויים מעל צווארנו, דבר שאלפיים שנה לא זכינו לו. ב) זכינו לקיים מצוות עשה בצורה ציבורית לדעת הרמב"ן שארץ ישראל שייכת ואמורה להיות בשלטון של העם היהודי".
"יציאת מצרים היא יסוד של כל הגאולה העתידית. הגאולה העתידית היא לא עניין בפני עצמו. המקור שממנו נמשך הגאולה העתידית היא יציאת מצרים. יציאת מצרים זה תהליך מתמשך עד אותו יום שנראה את קיום כל דברי הנביאים בימינו, חלק מהאמונה ביציאת מצרים זה לא רק אמונה במה שהיה בעבר, אלא היא מחייבת אותנו לתת לנו את הכוחות להאמין גם בעתיד שלנו של קיום דברי הנביאים בימינו".
"אבי מורי זצ"ל אמר פעם: אנחנו צריכים לפעמים לדעת להבחין, ואני לא מדבר פוליטיקה, בין מדינה ובין ממשלה. יש לנו ויכוחים הרבה פעמים על מהלכים מסוימים, אבל זה לא צריך להעיב כהוא זה על כך שאנו שמחים שהקב"ה גלגל את המציאות שהוא שבר את עול הגויים מעל צווארינו, ואנחנו אחרי 2000 שנה נמצאים פה בארץ אבותינו ותמיד יש משברים, ויש עליות ויש מורדות. כתוב בשיר השירים: "הנך יפה רעייתי ומום אין בך" על מה דיבר שלמה המלך? מסביר הרק קוק בסידור עולת ראי"ה: תמיד יש ביקורת, ולא צריך לטייח, צריך להתמודד איתה גם בחיים הפרטיים שלנו וגם בחיי האומה. אבל צריך גם לדעת שבמכלול של בכל "ומום אין בך" כשמסתכלים על כלל ישראל כולו, עם כל המורדות, עם כל הניסיונות, דברים שאלה שהיו לפנינו אפילו לא חשבו שאנחנו ניגע בדברים שכאלה, אבל כשאנחנו מדברים על כנסת ישראל, "כולך יפה רעייתי ומום אין בך".
לאחר הכינוס אמרו מארגני הערב כי זהו ערב לימוד ראשון מסוגו בעיר, "המאגד בתוכו את בכירי הרבנים ונותן הזדמנות לשמוע וללמוד על יום העצמאות ויום ירושלים מזוויות שונות ומגוונות. ערב זה, הוא פתח לבאים אחריו והצלחת הערב, ע"י השתתפות הציבור מהעיר ומחוצה לה- תהיה התנופה להמשך עשייה תורנית מגוונת שפונה גם לבחורי הישיבות וגם לציבור הכללי בעיר. אנו קוראים לציבור לבוא ולהשתתף ולהיות חלק מחיזוק לעשייה ציונית דתית בעיר".
