טור על זוגיות ומשפחה במדור נשים עם מנחת הנישואין שרית יורב. מדי שבוע נעלה שאלה בנושאי זוגיות, נישואין, משפחה ועוד.
שאלה:
אנחנו משפחה צעירה, זוג עם שלושה ילדים. מידי שנה אנו נוהגים לחגוג את יום העצמאות במשפחה המורחבת. כל שנה החגיגה הזאת מלווה במריבות וכעסים. בילוי שאמור להיות רגוע, משמח ובאווירה משפחתית נעימה מסתיים תמיד בטעם מר. כל שנה, לפני החגיגה השנתית אנחנו נושמים עמוק, מתפללים ומקווים שהפעם "זה יעבור בשלום" וזה לא הולך. אנחנו מתלבטים האם להשתתף השנה ב"חגיגה". מצד אחד, המחוייבות המשפחתית, כולם מצפים שכ-ו-ל-ם יגיעו, אבי ואימי יקחו את זה מאוד קשה אם לא נגיע, אנחנו כביכול מתבדלים. מצד שני, אם לא נגיע, נחגוג במסגרת משפחתת מצומצמת – קצת קטן אבל שמח ושלו. נשמח אם תוכלי לעזור לנו בהתלבטות שלנו.
תשובה:
זוג יקר, משאלתכם ניכרים הכבוד שאתם רוכשים לערך המשפחתיות ובצדק. המשפחה היא זו שנשארת איתנו לאורך ימים ושנים בעז"ה וכמו שאומרים: "דם זה לא מים". מצד שני אתם מתארים כאן התלבטות אמיתית, לפני שנעסוק בה הרשו לי לנתח את אפשרות לאחד מהגורמים האפשריים לאווירה העכורה שתארתם.
לעיתים בין בני משפחה, שכנים, חברים לעבודה, יש תחרות, תחרות סמויה או גלויה.
כדרכם של אירועים רבי משתתפים ניתן למצוא בהם מגוון רחב של אנשים בעלי סוגי אישיות שונים. ישנם משתתפים שאם הם לא יצליחו לבוא לידי ביטוי באירוע, הם מרגישים כאילו הם לא קיימים ולכן הם ינסו להתבטא ולדבר בכל מחיר. בין המשתתפים הללו יש מעין תחרות סמויה – מי יתבטא על חשבון מי, כאילו באמת אחד מתבטא על חשבון השני. גם אם לפעמים הדברים היחידים שימצאו לומר יהיו דברי ביקורת או "קיטורים" בנוסח: "אוי, של מי הרעיון הגרוע הזה לעשות פה מנגל , יש כאן המון זבובים", "אם היית שמה קצת יותר מלח ופלפל בסלט, זה היה יוצא כמעט כמו הסלט שלי" וכדומה. הדיבורים הללו כמובן מעכירים את האווירה, אך זה לא כל כך אכפת למשמיעים אותם, העיקר שקולם ישמע.
למעשה הדברים יכולים להראות אחרת, אם במקום להיאבק על "זכות הדיבור" או "זכות הביטוי" נלמד לתת מקום אחד לשני. נאפשר לכל אחד להביע את עצמנו בדרך הייחודית לו ונכבד אותו ואת דרכו, גם אם היא שונה מאוד משלנו. נחפש (אפילו בנרות) הזדמנויות להחמיא ולחזק את השני. במקום "לרדת" זה על זה: "איזה יופי של קינוח הכנת!" , "את חייבת להביא לי את המתכון – יצא מעולה" וכדו'.
ביום העצמאות הזה נהיה "עצאיים" באמת, נשתחרר מהכבילות לרושם החיצוני ול"איך אראה בעיניי החברה". נפסיק לחשוב על מה חושבים עלינו ומה מעמדינו בעיני אחרים ונשתדל באמת להיות טובים ולעשות את מה שטוב לזולת, ולא רק לנו.
לסיכום,
חבל לוותר על האווירה המשפחתית. אפשר להגיע לאירוע ולגרום לכך שהאירוע "יעבור בשלום" ואפילו יהיה מוצלח וכולם יהנו. אני ממליצה שתדברו ותתכוננו לאירוע מראש, חישבו במה אתם, כזוג, יכולים לתרום לאווירה חיובי. אפשר אפילו
לחשוב מראש על אילו מחמאות תתנו לכל אחד באירוע, כדי ליצור אווירה טובה. אני בטוחה שאם תקרינו טוב וחיוביות זה יקרין לפחות על חלק מהמשתתפים , אם לא על כולם.
בהצלחה רבה ויום עצמאות שמח באמת!
שרית יורב - מנחת נישואין, מרכז י.נ.ר-יועצי נישואין רבניים sarityorav@gmail.com