
בראיון ליומן ערוץ 7 מבקר פרופ' גידי רהט, איש המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית, את היוזמה שעולה מכיוונו של ראש הממשלה לבטל את מוסד הנשיאות.
לדבריו מדובר במוסד שגם אם נראה לרבים כמיותר וככזה שנקשר בפרשות מביכות הרי שהוא "חשוב מאין כמוהו", כהגדרתו. פרופ' רהט מציין כי בכל המדינות המנוהלות בדמוקרטיה פרלמנטארית קיימת הבחנה בין ראש המדינה הפוליטי שהוא ראש הממשלה לבין ראש המדינה שהוא דמות סמלית מלכדת המסמלת את המכלול בעוד ראש המדינה הפוליטי מוביל את המדינה באופן מעשי.
לטעמו של רהט גם דרך הבחירה של הנשיא סבירה והיות הנשיא דמות סמלית אינה מחייבת בחירה ישירה של העם כולו.
לדבריו יש לזכור כי למרות המקרה שהביא נשיא אל הכלא יש לזכור שמרבית הנשיאים היו דמויות טובות וראויות ותפקדו בצורה טובה ולהערכתו הנשיא הנוכחי השיב למוסד ולתפקיד את כבודו ואת היחס לו הוא ראוי.
לטעמו של רהט בחברה משוסעת ורבת גוונים קיימת חובה לקיים את מוסד הנשיאות כגורם מאחד שאינו עוסק בפוליטיקה. כשנשאל אם מעורבות היתר הפוליטית של הנשיא שמעון פרס לא הובילה אותו למחוזות השסע הפוליטי ולהבעת עמדה שאינה מקובלת על חלק ניכר מהעם כמו בסוגיה הפלשתינית, הודה פרופ' רהט כי גם לטעמו מעורבותו של פרס הייתה בגדר "מעורבות יתר", כלשונו. עם זאת הוא מציין כי מעורבותו של פרס נבעה מאופיו האישי ומניסיונו לצד הרצון של ראש הממשלה לעשות בפרס שימוש, ויתכן אף שימוש ציני, כאשר שלח אותו אל העולם להציג עמדות מתונות ובלתי מחייבות מבחינת המדיניות הישראלית. כך לטעמו עשה נתניהו באהוד ברק ובשמעון פרס גם יחד.
כשנשאל אם יתכן ונכון יהיה לבחור מועמד שאינו מגיע ישירות מהזירה הפוליטית אמר פרופ' רהט כי לא תמיד היעדר ניסיון הוא יתרון וכי רובי ריבלין לצורך הדוגמא הוכיח בכהונתו כיו"ר הכנסת כי ביכולתו לחרוג מעבר לעמדותיו האישיות ולהוביל קו מוסדי וממלכתי. "אני לא מצפה מנשיא לשתוק לגמרי אלא להתערב אחת לזמן מה במקום שצריך לייצג עמדה מוסרית גם אם שנויה במחלוקת", אומר רהט הסבור כי נשיא המתבטא באופן יומיומי מאבד אות כוחה המוסרי והציבורי של התבטאותו הייחודית.
עוד עלה בשיחה עם רהט זכר הסתבכותו של הנשיא ויצמן בפרשת סרוסי. לטעמו אכן מדובר באירוע בעייתי נוסף המצדיק את הפשפוש הציבור בעברם של המועמדים כעת על מנת למנוע תגליות מאוחרות של שלדים בארונם לאחר שייבחרו.
