'לחץ אמריקאי על ישראל? אולי לחצוצון...'

ציר ישראל לשעבר בוושינגטון מתייחס בביטול לדיווחים על לחץ אמריקאי לוויתורים מדיניים: כשראשי ממשלות אמרו לא הם זכו להערכה.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ד באייר תשע"ד

'לחץ אמריקאי על ישראל? אולי לחצוצון...'-ערוץ 7
אטינגר בחשמונאים
נשים בירוק

בכנס נוסף להחלת הריבונות ביהודה ושומרון, כנס אותו ארגנה תנועת 'נשים בירוק' והתקיים אמש (שלישי) בישוב חשמונאים, הציג ציר ישראל לשעבר בוושינגטון, יורם אטינגר, את האופן הראוי בו יכולה ממשלת ישראל לעמוד בפני כל לחץ אמריקאי מתוך היכרות של מערך הכוחות הפוליטי האמיתי בממשל האמריקאי.

אטינגר קובע בדבריו כי הטענות על לחץ אמריקאי בלתי אפשרי הן טענות חסרות שחר. "אני קובע שכל מי שטוען שמדינת ישראל לא יכולה לעמוד בפני לחץ של נשיא אמריקאי, במיוחד כשהיא נמצאת מול איומים קיומיים כמו הגרעין האיראני והטרור האיסלאמי, או שהוא טועה בצורה דרמטית או שהוא מטעה בצורה שערורייתית", אומר אטינגר הסבור כי מקור הטעות הוא חוסר הבנת המבנה הפוליטי האמריקאי והיחס אותו מעניקה ארה"ב לבני שיחה.

בדבריו פרס אטינגר שורת תזכורות מהעבר בהן הוכיחו ראשי ממשלות ישראליים כי יש בכוחם לעמוד ללא מורא מול לחץ אמריקאי משמעותי פי כמה וכמה מזה הקיים כיום. "בשנת 48' לא היו בן גוריון צבא, כלכלה או דמוגרפיה. ארה"ב הטילה אמברגו צבאי בעוד הבריטים העבירו נשק לארצות ערב. ארה"ב צירפה הערכת מצב של הCIA ולפיו אין סיכוי למדינת ישראל בעימות מול מדינות ערב, ואפילו קבעה שבן גוריון יהיה אחראי לשואה שנייה תוך עשור שנים. תגובת בן גוריון הייתה 'לא' והוא הכריז על הקמת המדינה".

אטינגר הוסיף והזכיר דוגמאות נוספות מעמידתו של בן גוריון מול הממשל האמריקאי כאשר זה תבע ממנו לחדול מכיבושי הנגב, לא להחיל את החוק על מערב ירושלים ודרש קיום מו"מ למסירת שטחים מארץ ישראל. גם במקרים הללו שב בן גוריון והכריז 'לא' ופעל כפי שהבין שנכון לפעול למען המדינה הצעירה. "האמריקאים למדו להעריך את ממשלת ישראל דאז. השגריר האמריקאי הראשון מתאר בספרו את הפגישות עם היהודי נמוך הקומה שמעז לומר לא על כל אולטימאטום של מזכיר המדינה ג'ורג' מרשל, גיבור מלחמת העולם השנייה, אדם שכל העולם עומד דום לכל מילה שהוא אומר. את הספר הוא כתב מתוך הערכה רבה לבן גוריון ולרעיון המדינה היהודית".

עוד הוסיף אטינגר והזכיר את ההשפעה של מדיניות בן גוריון על אנשי הצבא האמריקאי. "בעקבות כושר העמידה והלחימה של ישראל הגיעה הקריאה של הרמטכ"ל האמריקאי להגדיר את ישראל כבת ברית".

גם ראש הממשלה לוי אשכול קיבל איומים אמריקאיים ולפיהם אם יבצע פעולת מנע ארה"ב תשקול סיוע למצרים המותקפים, אך הוא לא נענה ללחץ האמריקאי ו"הדבר לא גרע מההערכה הגוברת כלפיו וכלפי המדינה היהודית".

"כשבגין העז להפציץ את הכור העיראקי והמרה את הקו האמריקאי שהורה לו להימנע מהפעולה הזו, הדבר תרם לכבוד כלפי ישראל. באירוע של הממסד הביטחוני בוושינגטון לאחר מלחמת המפרץ הראשונה, הופיע דיק צ'ייני, מזכיר ההגנה האמריקאי, ואמר 'אני רוצה להודות לישראל שלפני עשור הפציצה את הכור העיראקי וחסכה מאיתנו התמודדות עם כור כזה כעת'", סיפר אטינגר והוסיף כי "גם יצחק שמיר עמד מול המנהיגות האמריקאית והבין איך צריך ראש ממשלה ישראלי לעמוד מול לחץ אמריקאי".

"עמידה בפני לחצים משדרגת את הכבוד של העומד בלחצים גם אם היא פוגעת בפופולאריות", קובע אטינגר ומגדיר את המציאות העכשווית כ"לחצוצון לעומת הלחצים שהיו אז". לדבריו הלחצים מארה"ב אינם משמעותיים כלל ועיקר בעיקר בשל חולשתו הדרמטית של הנשיא אובמה, חולשה המטרידה מאוד את אנשי מפלגתו החוששים לאבדן הרוב בבחירות אמצע הקדנציה הצפויות בנובמבר הקרוב, חשש שמקורו בפופולאריות הירודה של אובמה.

לדברי אטינגר יש להפנים כי "כאשר נשיא אמריקאי חלש בארצו יכולתו ללחוץ בחוץ שואפת לאפס". עוד הוסיף ואמר כי אם יעבור הרוב בסנאט לרפובליקאנים יהפוך אובמה לברווז צולע עד תום כהונתו. "אובמה חייב לשמור על הרוב בסנאט ולשם כך הוא לא יכול להפוך ציבורים גדולים לעוינים נגדו. האהדה לישראל היא מהמכנים המשותפים האחרונים בפוליטיקה האמריקאית ולכן לפחות עד נובמבר על אובמה להלך על קצות האצבעות כשהוא מתבטא כלפי ישראל".

אטינגר הוסיף ותיאר את מערך הכוחות במבנה הממשל האמריקאי, מערך כוחות שבו הקונגרס מנטרל כל מהלך של הנשיא אם אינו מסכים לו כפי שהיה בעבר פעמים רבות. עמדותיו הפרו-ישראליות של הקונגרס מובילות אותו שוב ושוב לבלום סנקציות ואיומים של נשיאים אמריקאיים כלפי ישראל. גם לסוגיה זו הציג אטינגר שורת דוגמאות מההיסטוריה של יחסי ישראל ארה"ב.

בהמשך דבריו בכנס המשיך אטינגר במסעו לניפוץ השד הדמוגרפי, מהלך שהוא מבצע במרוצת השנים האחרונות במרץ רב. אטינגר הציג נתונים סטטיסטיים המלמדים על העלייה הדרמטית בפריון היהודי לעומת הצניחה בפריון הערבי מאז שנות התשעים.

אטינגר ציין כי המציאות כעת היא רוב של 66 אחוזים ליהודים במרחב הכולל את מדינת ישראל ושטחי יהודה ושומרון. בדבריו הדגיש כי הפלשתינים דואגים לנפח את מספרם הדמוגרפי במיליון איש נוספים ומכריזים על אוכלוסייה המונה 2.7 מיליון איש בעוד המציאות היא 1.7 מיליון בלבד.

כמו כן הזכיר אטינגר איומים דמוגרפיים מהעבר הרחוק יותר, איומים שבהם ניסו בכירי הסטטיסטיקה והדמוגרפיה לאיים על הרצל בראשית המאה הקודמת ועל בן גוריון בשנות הארבעים. מול הרצל עמד ההיסטוריון שמעון דובנוב שהגדיר את המדינה היהודית כהזיה וטען שבשנת 2000 על פי התחזיות המוסמכות ביותר יהיו 500 אלף יהודים בין הנהר ובין הים. תחזיות הללו לא הרתיעו את הרצל מהנחת היסוד לציונות המודרנית. "ב-47 עמד בן גוריון מול אותה תופעה. מולו עמדו גדולי הסטטיסטיקה והדמוגרפיה שהציגו מולו תחזיות על המצב הדמוגרפי ב-2001 וטענו שיהיו 30 אחוז מיעוט יהודי בין הנהר ובין הים".

אטינגר מציין כי "השחקן המרכזי", כהגדרתו "הוא העלייה שהיא נפשה ובשרה של המדינה היהודית". לדבריו אל לה לממשלת ישראל לשבת בחיבוק ידיים ולצפות לעולים שיגיעו מקצוות העולם אלא לפעול באופן מעשי לעידוד עלייה. לטעמו תחזית המדברת על עלייה של חצי מיליון יהודים בעשור הקרוב היא תחזית ריאלית ואף מעודנת לעומת פוטנציאל העלייה שעל ממשלת ישאל לראות לנגד עיניה.

יצוין כי הכנס כולו בו השתתפו למעלה כמאה וחמישים איש מחשמונאים ומישובי הסביבה התקיים בשיתוף התנועה החדשה המוקמת בימים אלה, תנועת 'עם חזק'. האירוע כולו התרחש תוך תחושה קשה של הנוכחים והדוברים סביב כוונת המינהל האזרחי לבצע הרס מבנים בשלושה ישובים ביהודה ושומרון עד סוף השבוע. ראשי 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר, רואות בחזון הריבונות מענה כולל להתמודדות מול מגמות הרס מסוג זה, "אי אפשר לרוץ לכל מאחז ולכל שטח חקלאי שנבנה על אדמות מדינה. כדי שהערבים לא ישתלטו צריך פתרון כולל ריאלי ומובנה וזהו חזון החלת הריבונות הישראלית על השטח כולו", אומרות השתיים.