תערוכה חדשה שזיכתה את יוצרה אווה כפרי בפרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר, מוצגת החל מהשבוע במוזיאון תל אביב לאמנות.
הציור של איוה כפרי קורה בחלל. החלל משמש נקודת מוצא ומתניע את היצירה כולה. כפרי מחליפה את הבד הלבן בחלל על כל מרכיביו: קירות, רצפה, תקרה והחלל שביניהם.
ראשיתו של הציור בכניסה אל חלל ריק, בו האמנית "שופכת" טפטים צבעוניים, צבעי אקריליק וצבעי תרסיס, שקפים מודפסים, לוחות פרספקס ועוד מיני חומרים תעשייתיים.
המשכו בפעולה הדורשת התמסרות והסתגרות ממושכת בחלל ונעה בין הספונטני, הפראי והדמיוני ובין המתוכנן השקול והמדוד. סופו ב"מיצב־ציור" מופשט, עתיר מחוות ציוריות, המזמן את הצופה לשוטט בתוכו וללכוד אין־ספור נקודות מבט וקומפוזיציות חדשות. תהליך עבודה זה מייצר מתח ואי שקט, לא ידוע מה יקרה ברגע המכריע, האם יתחולל נס של בריאה או שמא קריסה מוחלטת.
למרות הנראוּת התעשייתית של החומרים המשתתפים ביצירה, העשייה האמנותית של כפרי נשארת סוערת ורומנטית. בתהליך היצירה, הגוף של האמנית נע ומכתיב את מחול הציור. גם בתהליך הצפייה השתתפות הגוף הכרחית. הצופה נדרש לפלס דרך בתוך הציור, המשמש לו מקור של עונג והתנתקות, הוא דמות אקטיבית של משוטט הנקלע לסבך של מצבים ציוריים.
בתערוכה זו, כפרי משלבת לוחות פרספקס המתפקדים גם כציורים עצמאיים וגם כקירות שקופים בחלל. היא בוחנת את האפשרות של הציור לתפקד כאובייקט אוטונומי ומציעה כניסה לקומפוזיציה בחמישה חלקים, הניתנת לפירוק ולהרכבה מחדש.
שם התערוכה - "Multiplane" - שפירושו: רב-מישורים, מרמז על יצירה מרובדת ורב-שכבתית. השם הוא גם קריצה למצלמת multiplane, שפותחה באולפני דיסני ב-1933 ונועדה לייצר, עומק ותנועה בתוך תמונה שטוחה ודוממת בסרטי האנימציה הראשונים.