עבודה שבלב 2, הרב משה דוד וייסמאן
מעשה בקבוצת חסידים שנסעה בעגלה ביערות פולין. הדרך הייתה מושלגת, הסוסים תעו בדרכם, עד שלפתע החסידים מצאו את עצמם בערבות טקסס, בעיירה נידחת, מול קבוצת בוקרים. “בעיר הזאת אין מקום לשנינו", אמר השריף למראה האורחים הבלתי קרואים, ושלף את אקדחו. “למה לא?” השיב האדמו"ר. “אצלנו בחסידות יש מקום לכולם. בוא נעשה התוועדות, וכל אחד ילמד את רעהו ניגון חדש".
אולי כך נולד האלבום 'עבודה שבלב 2' של הרב משה דוד וייסמאן, ראש כולל מביתר עילית, שאם צריך להגדיר אותו מבחינה מוזיקלית – זהו שילוב מנצח בין כליזמר לקאנטרי. לצד ניגונים קלאסיים רוויי כינור וקלרינט, בולט הסגנון המערב-אמריקני הקלאסי, זה שאינו זקוק לשום דבר חוץ מגיטרה ומתאפיין בנעימות שלוות. חלקן מהירות יותר, חלקן רגועות יותר, אבל הכול בנחת, ובלי רעש פתאומי של חצוצרות או אפקטים אלקטרוניים. במובן מסוים, הרב וייסמאן מחזיר את המוזיקה האמריקנית לשורשה.
מי עוד ייהנה מהדיסק, חוץ מחובבי הכליזמר והקאנטרי? בנות, שהרב וייסמאן הלחין בעבורן את ברכת "ישימך אלוקים כשרה, רבקה, רחל ולאה"; אנשים ששמם שמואל, שהרב וייסמאן הלחין כנראה רק בשבילם את הפסוק "ויבוא ה' ויתיצב ויקרא שמואל שמואל, ויאמר דבר כי שומע עבדך" (מזל שהוא לא המשיך לפסוק הבא - “דבר בישראל אשר כל שומעו תצילנה שתי אזניו”); מעריצי שלמה כ"ץ ויצחק מאיר, שקופצים לביקור באלבום; וגם בני ישיבות, שיוכלו אולי להתחבר לאווירה הישיבתית שמשרה הרב וייסמאן באלבום, כגון בשיר "ששמת חלקי מיושבי בית המדרש" ובשיר המרגש מישיבתו של הרב אלחנן וסרמן הי"ד - “שנזכה להקריב חלבנו ודמנו על מזבח עבודת השלמות".