הרב אלישע וישליצקי התייחס בפינתו השבועית בערוץ 7 ליום ירושלים שיחול הערב (שלישי) ולקשר לביקורו של האפיפיור.

"מאתמול אנחנו מציינים את ימי מלחמת ששת הימים בתשכ"ז", פתח הרב וישליצקי את דבריו, "דווקא השנה, דווקא אחרי ביקורו של הנוצרי בירושלים, יש צורך לחדד את עוצמת הנס הגדול".

הרב התייחס למספר נקודות הקשורות "גם לימים ההם וגם לזמן הזה", כהגדרתו, "הנקודה הראשונה שאנחנו משוועים לה גם היום אינה מובנת מאליה והיא היתה כמעט בלתי אפשרית וכמעט הזויה עד לפני 47 שנים וזה ממשלת אחדות לאומית ברמה האמיתית והעמוקה, כניסתם של בגין ודיין לתוך הממשלה".

הרב וישליצקי נזכר באותם ימים, "כילד אני זוכר איזה זרם זה העביר בציבור. זה נס הופעת האחדות, נס קיומו של אותו פסוק של דוד המלך 'שאלו שלום ירושלים' וביאר המלבי"ם שזה תלוי בהמשך הפסוק - 'ישליו אוהביך'.

"ירושלים היא עיר האמת לא פחות מעיר השלום", הדגיש הרב וישליצקי, "הבירור היום, שאלת העצמאות והעצמיות שלנו, שאלת הר הבית והקודש, היחס בין הקודש לחול הם לא בירורים שאפשר לדלג עליהם או לטייח אותם בתביעת אחדות מלאכותית וצריך לזכור כי אחדות אינה אחידות וכי ישנם 12 שבטים. נס האחדות איפשר לחבר בין חברון לירושלים כפי שקרה בחסדי צור ישראל וגואלו במלחמת ששת הימים". 

נס נוסף קשור להיום - כז' באייר, "הוא נס התעוררות גבורת המלחמה. נכון שמלחמת ששת הימים כולה הוא נס שקשור לגבורה אבל התעוררות של חיילים המוכנים להיכנס לעיר העתיקה ולשחררה, למרות הקרבות הקודמים והסיכון בלחימה, מגלה מי אנחנו באמת. אל נסתכל על הדור הזה במבט חיצוני".

"הנס השלישי הוא שלעומת האיומים של הערבים ולעומת כל האיומים של מי שניסו לחבור יחד ולהטביע אותנו קמה וגם ניצבה היכולת של עם שיראל לגלות את רצונו של אלוקי מערכות ישראל ולנצח בקרב ניצחון משמעותי נכון שניצחון הזה אסור שיסמא את עינינו או יגביה עינינו שהרי ענווה היא קשורה לירושלים וקשורה לאותו נס של 'לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים'".

הרב וישליצקי קישר את דבריו על ירושלים למערכת הבחירות לכהונת נשיא המדינה הבא של מדינת ישראל, "הלוואי שהיינו ראויים שגם בבחירות לנשיאות היתה קצת גדלות, קצת הארת הענווה, פחות דיבור שלילי, פחות הדגשות של הדברים הפחות טובים אצל הזולת".

"ירושלים היא פתח לכניסה לחג השבועות. הלוואי שירושלים תרכך אותנו להיות עם הרבה מוכנות להתנדב להיות מאוחדים וגיבורים. דוד לחם את מלחמות ה' לא מצד אכזריות אישית או צימאון דם, אלא הוא מילא את תפקידו והכין את הקרקע לבניין בית המקדש וידע שיבוא יום וייבנה בית המקדש על ידי בנו. לא מעניין אותו הקרדיט והצד האישי ולאוי שנלך בדרכו ונסתכל כלפי כל גדולי האומה שירושלים היתה סם חיים ונוכל לעלות מתוך המדרגות הטבעיות של ירושלים. אנחנו מהללים את ה' יתברך וזוכרים לטובה את כל החללים המסורים לאורך כל הדורות. הלוואי הרוח הזו תימשך ותהיה נחלתינו בחיי היום יום".