ההיסטריה הציבורית סביב מכירת תנובה לחברה הסינית 'ברייט פוד' חשפה את תחושת חוסר האמון שמעוררת סין בישראלי המצוי. המתקפה הציבורית על העסקה, כאילו מדובר במכירתה של תנובה לאויב, לא פחות, אפיינה לא רק פוליטיקאים ופעילים חברתיים.
גם אנשי כלכלה נסחפו לתוך הגל העכור הזה, שראשיתו בדעות קדומות והמשכו בהערכות בלתי מבוססות.
נתחיל, ברשותכם, עם העובדות. תנובה כבר מזמן אינה בשליטה ישראלית. בשנת 2007 קנתה קרן ההשקעות הבריטית 'אייפקס' את השליטה בתנובה מידי המושבים והקיבוצים ששלטו בה עד אז.
בראש הקרן הבריטית עומד אמנם יהודי חם ואוהב ישראל, אך הוא לא בעליה של הקרן, הוא בסך הכול עומד בראשה. הקרן הבריטית התייחסה לתנובה כאל השקעה פיננסית ומכונת מזומנים, ולא כאל השקעה אסטרטגית. המטרה הייתה פשוטה: לקנות יחסית בזול ולמכור ביוקר, תוך משיכת דיבידנד באמצע.
מי ששילם, אגב, את מחיר הגישה הפיננסית של אייפקס, הוא האזרח הישראלי. מחאת הקוטג' לא נולדה בחלל ריק. מחירי הקוטג' אכן עלו וכמוהם מחיריהם של מוצרים נוספים של תנובה. אייפקס רצתה להרוויח, והרבה.
החברה הסינית, ברייט פוד, גם היא אינה קונצרן של חובבי ציון. היא לא רוכשת את תנובה מתוך מטרה להיטיב עם הצרכן הישראלי. אולם בניגוד לקרן אייפקס, מדובר בתאגיד יצרני ולא בקרן פיננסית. העובדה שמדובר בתאגיד יצרני עשויה להעיד על כך שהכוונות שלו לגבי תנובה הן רציניות, ונקודת המבט שלו היא לטווח ארוך.
בנוסף לכך כדאי לזכור שבניגוד לחברת הייטק, שאפשר פשוט להעביר מישראל בעקבות רכישה (דבר שקרה לא פעם), חברה כמו תנובה אינה ניתנת להעברה במובן הפשוט. הייצור של החברה מבוסס על חלב שנחלב בישראל ומתקני הייצור שלה הם כאן. גם אם יום אחד תחליט הענקית הסינית להוציא מישראל את הגוף המשפטי המכונה תנובה, הפרות תישארנה כאן וגם המחלבות, ולא משנה כרגע איך יקראו להן.
כחלק מהניסיונות להכשיל את העסקה חיפשו מתנגדיה סדקים שבאמצעותם תוכל אולי הממשלה לעצור את העברת השליטה בתנובה לברייט פוד. אחד מהם הוא הצורך באישור רשות מקרקעי ישראל למכירת הקרקע שמהווה חלק מהעסקה, ויש סדקים נוספים. אולם חשוב להבין ששימוש לא אחראי ופופוליסטי במכשולים הללו עלול לגרום נזק ארוך טווח.
מדינה שבה חברה בינלאומית תתקשה למכור היא מדינה שאף חברה לא תרצה להשקיע בה. סביבת רגולציה שלא מבטיחה חופש עסקי סביר תבריח מכאן משקיעים חשובים, שמכניסים לישראל הון זר שנחוץ לה מאוד.
קשה לחזות מה תהיינה השלכות מכירת תנובה לחברה הסינית בכל מה שנוגע למחירי המזון וליוקר המחיה, אך ניתן בהחלט להעריך שסכנה ממשית למשק אין כאן. כרגע על הפוליטיקאים להניח לרגע בצד את הניסיונות להכשלת העסקה, ולהתמקד בניסיונות להוזלת מחירי המזון.