ביקורו של מנהיג הנצרות הקתולית בישראל עורר התרגשות רבה בקרב המדינאים הישראלים, אבל גם פולמוס הלכתי ורעיוני חריף בקרב רבני הציונות הדתית.
הוויכוח העקרוני סביב היחס למנהיגי הנצרות בבואם לבקר בארץ הקודש לא החל בביקור הנוכחי. בשנת 1964 ביקר בישראל האפיפיור פאולוס השישי, בעת שכיהן הראשון לציון הרב יצחק נסים זצ"ל כרב הראשי הספרדי.
ממשלת ישראל תכננה בעבור האורח טקס ממלכתי רב רושם, והראשון לציון התבקש להגיע למגידו כדי לקבל את פניו. ראשי המדינה הופתעו לשמע תגובתו של הרב נסים זצ"ל, שסירב והתעקש על כך שלא יגיע לטקס. הרב נסים הסביר כי אם ייצא לקבל את פני האפיפיור, אזי על האפיפיור, כראש הדת הקתולית, להשיב ביקור לראש הדת היהודית, ולפחות לעשות מחווה של נימוס כלפיה.
לדבריו, אם לא יתקיים תנאי כזה, ייווצר הרושם כאילו מעמד הדת היהודית וראשיה נחות, דבר שלא היה מוכן לתת לו יד. הדבר עורר דיון נרחב בעיתונות הישראלית באשר למקומה ותפקידה של הרבנות הראשית, אך מעיתוני התקופה ניתן ללמוד שהצעד לא רק שהתקבל בהבנה רבה בציבור, אלא נחשב להיסטורי ממש. לדברי חלק מהעיתונים נתן הרב נסים תוקף נוסף לעצמאותה של מדינת ישראל.
מאז ימי הרב נסים חלפו שנים רבות, והנסיבות השתנו. רבה של תל אביב, הרב ישראל מאיר לאו, היה הראשון שנפגש במסגרת תפקידו כרב הראשי לישראל עם האפיפיור יוחנן פאולוס השני. במפגש זה הסתמך הרב לאו על פסיקתו של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, שאמר כי יש להידבר עמו מחשש לפגיעה ביהודי העולם ומשום דרכי שלום.
מאז נפגשו עם מנהיגי הנצרות גם הרבנים הראשיים הקודמים, ולפי פסיקת הרב עובדיה יוסף זצ"ל ענד הרב שלמה עמאר שרשרת שעליה תליון של לוחות הברית, כאות נגדי לסמל הנצרות. על אף התקדימים, פולמוס חריף התעורר לקראת ביקורו של האפיפיור הנוכחי והמפגש שלו עם הרבנים הראשיים, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף. הרב דוד לאו התייעץ לפני הביקור עם הרב אהרון לייב שטיינמן, מנהיג הציבור הליטאי. כאמור, קבלת הפנים אכן התקיימה, למרות שרוב הרבנים החברים במועצת הרבנות הראשית העדיפו שלא להשתתף בה.
הרב ברוך אפרתי: יש מקום לתבוע את כבודם של ישראל ולדרוש שהוותיקן יביע התנצלות מפורשת על כל מה שהוא עשה לנו. שיחזירו לנו את כתבי הקודש שנמצאים במרתפים שלהם, ושיסירו את ידיהם מארץ ישראל בכלל ומקבר דוד המלך בפרט
הרב ברוך אפרתי, יו"ר הנהלת ארגון הרבנים 'דרך אמונה', מתקשה להבין את החגיגה הגדולה סביב הגעתו של האפיפיור לישראל, למרות שהוא מבין את ההכרח של ראשי המדינה להעניק לאורח את הכבוד המקובל. "הגופים הממלכתיים, הם אנוסים לדבר בנימוס ולתת מקום גם לנציג כזה. מדוע? מכיוון שזו טובתה של מדינת ישראל. לכן הרבנים הראשיים בכל הדורות נאלצו בעל כורחם להיפגש עם ההגמון. אבל כל מי שלא חלק מזה, וזה כולל את כל רבני ישראל, כולל את מועצת הרבנות הראשית, הקפידו שלא ללכת להיפגש אתו. לא לתת לגיטימציה לעבודה זרה, ובוודאי לא לדבר על הטבת היחסים עם נציג של דת שרצחה אותנו 2014 שנים ועדיין לא ביקשה סליחה", מבהיר הרב אפרתי.
אז למעט הרבנים הראשיים, היה עדיף ששום אישיות רבנית לא תלך לפגוש באפיפיור?
"אני חושב שרב שלא נאלץ לעשות כך, אסור לו ללכת מיוזמתו. נצטווינו ב'לא תחונם' - התורה מצווה אותנו לא לתת להם חן. והדברים אמורים במיוחד באפיפיור הנוכחי, שמקדם את המיסיון במדינת ישראל ורוצה לקחת חלק מקבר דוד. יש להם כנסייה אדירה באזור, אז למה זה מה שחסר לו, לקחת חלק מקבר דוד? עם אדם כזה צריך לצמצם את הפגישות, ולא לחלוק לו כבוד מיותר".
אז התרעומת היא בעיקר על מי שלא נושא בתפקיד רשמי? פגישות הנציגים הפוליטיים עם האפיפיור הן בגדר הסביר?
"נענה בסיפור שסיפר על עצמו הראי"ה קוק, שכשהיה קטן, בכל פעם שהיה עובר ליד בית עבודה זרה היה מריח ריח רע מאוד. אני מוסיף שזה היה משום שהרב היה אדם קדוש. גם פוליטיקאים במדינת ישראל צריכים להיות אנשי קודש. וכשהם מתקרבים לעבודה זרה הם צריכים להרגיש רתיעה, גם אם הם נאלצים להשתתף במפגש כזה. הרבנים הראשיים תמיד חשו רתיעה, ועל פי המסורת גם הקפידו לטבול במקווה אחרי מפגשים כאלה".
ומה צריך להיאמר במפגש כזה בין הרבנים לאפיפיור?
"לעניות דעתי יש מקום לתבוע את כבודם של ישראל ולדרוש שהוותיקן יביע התנצלות מפורשת על כל מה שהוא עשה לנו. שיחזירו לנו את כתבי הקודש שנמצאים במרתפים שלהם, ושיסירו את ידיהם מארץ ישראל בכלל ומקבר דוד המלך בפרט. התפקיד שלנו הוא לא לסלוח על כך ששחטו את סבא וסבתא שלנו. לא לסלוח, כי אין לנו את הזכות לסלוח על זה. אנחנו אומרים בשבת את תפילת אב הרחמים, ויש שם פסוקים חריפים בדיוק על זה, על מה שעוללו לנו במסעות הצלב. אז מי שחושב שצריך להתחנף לאפיפיור, איך הוא אומר את פסוקי אב הרחמים? הוא דובר שקר? צריך להיות אנשי אמת. המחשבה שאם אנחנו נתרפס בפני הגויים הם יאהבו אותנו ויעריכו אותנו היא תפיסה גלותית. הגויים יעריכו דווקא עם שעומד על כבודו. אגב, יכול להיות שההגמון הנוכחי כפרט הוא גורם מוסרי וטוב. אבל הוא לא הגיע לכאן כאדם פרטי אלא כנציג של הכנסייה ההיסטורית, וצריך להפנים זאת".
יש טוענים שהוותיקן כבר התנצל בפני העם היהודי.
"הוותיקן לא עשה פניית פרסה מוחלטת אלא שינה טקטיקה. הוא ראה שאין אפשרות לגבור עלינו, אז הכול מתנהל בחיוכים. ההתנצלות שהוותיקן פרסם כללה את המשפט שהם מסירים מכלל העם היהודי את האחריות להריגת אותו האיש, ומאשימים רק חלק ממנו. זו לא התנצלות".
מול הדברים התקיפים הללו מתייצב ארגון רבני 'בית הלל' שמוביל קו פייסני הרבה יותר. הארגון אף פרסם לקראת בואו של פרנציסקוס הודעה ובה נכתב כי "היסטוריה ארוכה, וברובה כואבת, יש לעם ישראל עם הכנסייה, ולא כל הפצעים הגלידו. עם זאת, בעשרות השנים האחרונות נעשו צעדים חיוביים רבים על ידי הכנסייה ביחסה ליהדות בכלל ולמדינת ישראל בפרט. אישיותו של האפיפיור פרנציסקוס מבטיחה המשך בכיוון זה, ברוח הדברים שנשא בקיץ האחרון: 'נוצרי אינו יכול להיות אנטישמי מכיוון שבלבו של כל נוצרי שוכן יהודי'", כך לשון ההודעה.
הרב רונן נויבירט, מראשי הארגון, אומר שהוא מבין את הקו שמוביל הרב אפרתי. "אסור לנו לשכוח את ההיסטוריה, את כל הפשעים שהנצרות עשתה כלפי היהדות, ולכל שיח ומפגש צריך לבוא עם הזיכרון הזה. צריך לדרוש את בקשת הסליחה וזה גם התרחש במפגש הנוכחי", הוא מסביר, אבל מכאן ואילך מציג גישה שונה.
"צריך לזכור שאנחנו בדור של גאולה - והיחס לכך הוא בשלושה רבדים: אנחנו נמצאים כאן בארץ, בניגוד לעבר שהיינו תחת שלטון נוצרי שהודרך על ידי הכנסייה. צריך להפסיק עם הפראנויה מהנצרות. להפסיק לפחד שהם יעבירו אותנו על דתנו. הנקודה השנייה היא עצם העובדה שהנצרות גם היא הכירה בכך שהתיאוריה שלהם הייתה לא נכונה, ועצם המחשבה שאלוקים עזב את העם היהודי, בעוד הוא בפועל חוזר לארצו, מהווה הוכחה ניצחת לכך. שלישית, אנחנו מבחינתנו באים מעמדת כוח אחרי שהיינו עם נרדף שנים רבות. חזרנו לארצנו, הוותיקן מכיר במדינה הזו. זה חלק מהניצחון של היהדות במבחן הנצח, וההכרה של הנצרות מבחינתנו היא אות של ניצחון", מסביר הרב נויבירט את עמדתו מדוע יש לפגוש את מנהיגי הנצרות.
בעצם, בשל העובדה שהנסיבות השתנו המפגש מותר כעת?
"הרמב"ם כותב בהלכות מלכים שלמרות הצרות הנוראיות שעברנו בגלל הכנסייה ואסור לשכוח אותן, חלק מהתוכנית האלוקית של הגאולה היא הכרה של הדתות האחרות. לכן, כשהנצרות רוצה לשתף איתנו פעולה זה חלק ממהלך הגאולה. אנחנו לא צריכים להילחם באמונות האחרות אלא לתקן אותן, וזאת במסגרת מפגש עם הדתות האחרות. אלה ההשלכות של דור של גאולה: אנחנו לא צריכים לפחד ממיסיון, הם מכירים בגאולת עם ישראל, ומדובר בחלק מהתוכנית האלוקית לקראת תיקון עולם שכל העמים יעבדו את הקב"ה".
הרב נויבירט גם מתקשה להבין את ההתבטאויות החריפות נגד המפגשים עם האפיפיור. "אנחנו חיים היום בעולם מאוד רגיש. התקשורת והמדיה יכולה להעביר חבית נפץ לכל מקום בעולם. כל דבר יכול לרוץ ברשתות החברתיות, ואמירות לא אחראיות כלפי הכנסייה או האפיפיור, גם אם זו האמת לאמיתה, יכולות להצית אש ולסכן יהודים ברחבי העולם. צריך להיות זהירים בכך, בבחינת חכמים היזהרו בדבריכם. צריך להיזהר ולדעת איך לומר את הדברים כדי לא לסכן את יהדות העולם, ורק השבוע קיבלנו תזכורת לאיומים עליהם".
לסיום מצטט הרב נויבירט כמה שורות מהספר מידות הראי"ה: "וצרות העין הגורמת לראות בכל מה שחוץ לגבול האומה המיוחדת, אפילו אם הוא חוץ לגבול ישראל, רק כיעור וטומאה, היא מהמחשכים הנוראים שגורמים הריסה כללית לכל בניין הטוב הרוחני, שכל נפש עדינה מצפה לאורו". הרב נויבירט מסביר כי "אין ספק שתורתו של הרב קוק היא מורכבת ויש בה גוונים לכל צד גם ביחס לנצרות, וצריך ללמוד את הכול לעומק. דומני שהמורכבות הזו צריכה להיות נר לרגלנו. ודאי שאנחנו לא צריכים לבוא ולחבק ולהאדיר את שמו של האפיפיור, אבל צריך לצד מה שהיה רע, גם את מה שיכול להיות טוב".
חשוב לציין שהפולמוס הזה מתקיים רק בציבור הדתי-לאומי, שכן בציבור החרדי קיים קונצנזוס מוחלט נגד מפגשים מסוג זה. ראש ישיבת פורת יוסף, הרב משה צדקה, אף צוטט השבוע כאומר שמי שראה במו עיניו את האפיפיור – נטמא, ועליו לטבול במקווה כדי להיטהר מהטומאה. דברים אלו מבטאים את דעתם של רבים בציבור החרדי. גם התקשורת החרדית השתדלה להתייחס לביקור הזה כמה שפחות או כלל לא, והידיעות נסבו בעיקר סביב הסדרי התנועה המיוחדים לרגל הביקור.
מאחורי הביקור המתוקשר מסתתרות כמה נקודות בעייתיות. השבוע התברר כי בהוראה מגבוה לא בוצעו בימי ביקורו של האפיפיור מעצרי מחבלים מבוקשים - מחשש שהדבר יביא להתלהטות הרוחות ויגרור התבטאויות בעייתיות של האורח. בשל כך גם הוצאו צווי הרחקה מנהליים מירושלים למספר צעירים שהוגדרו על ידי המשטרה כ"פעילי ימין קיצוני". מהמשטרה נמסר כי הדבר נעשה "בעקבות מידע מודיעיני שהצטבר בידי השב"כ המעיד על כוונות של פעילי ימין קיצוני לשבש את ביקור האפיפיור ולנקוט בפעולות פרובוקטיביות ובלתי חוקיות, כדי לעורר מתיחות בין דתית".
גל ההרחקות לא הספיק ובמוצאי שבת, שעות ספורות לפני שהגיע האפיפיור עם פמלייתו, התנהל עימות אלים מאוד בין המשטרה למפגינים בקבר דוד המלך. עשרות צעירים, שבאו למחות על הכוונה לשנות את הסטטוס-קוו במתחם לטובת הנוצרים, נעצרו. בעת האחרונה אף התנהל קמפיין, שבין מוביליו היה רבה הראשי של רחובות, הרב שמחה הכהן קוק, שקרא לציבור לעלות לקבר דוד המלך ולהגביר את הנוכחות היהודית במקום.
במערכת הביטחון אומרים השבוע שכל הצעדים שננקטו היו לגיטימיים ונעשו במטרה להגן על האורח. עם זאת, מתקשים להסביר שם מדוע הופסקו מעצרי המבוקשים וסוכנו חיי יהודים כדי לא לגרום אי נעימות למנהיג הנצרות.