אם תרצו לקבל מושג על יחסה של ממשלת ישראל לנושא ירושלים, מומלץ לכם לבצע את התרגיל הבא. היכנסו נא לאתר משרד ראש הממשלה, וחפשו תחת התגית "משרדי הממשלה" את "המשרד לירושלים והתפוצות". נסו ללחוץ על הקישור לאתר האינטרנט או להתקשר למספר הטלפון של המשרד המופיע ברשימה.
כדי לחסוך לכם את המאמץ, או במקרה שאתם קוראים את הכתבה הזאת בשבת, נספר לכם מה יהיו תוצאות התרגיל: הקישור לאתר האינטרנט יוביל אתכם לאתר שנמצא בימים אלו בבנייה, ומספר הטלפון של המשרד יוביל אתכם לתקליט הבא: "בזק שלום, זמנית לא ניתן להתקשר למספר המבוקש, תודה".
"איפה הדוגמה האישית?"
ביטוי מעשי וקריטי יותר למקומה של ירושלים בסדר העדיפויות של הממשלה, ניתן בישיבת הממשלה השבועית שהתקיימה ביום ראשון לפני שבועיים. חוק יסוד ירושלים - בירת ישראל קובע כי "ירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון".
בחוק יסוד הממשלה מופיעה קביעה דומה. אולם בפועל, לאורך השנים ישבו מרבית היחידות הארציות של משרדי הממשלה מחוץ לירושלים. מרבית היחידות ממוקמות בלב גוש דן, והעברתן לירושלים לא נראתה באופק. ערב יום ירושלים ה'תשס"ז החליטה הממשלה להפוך את השאיפה העקרונית להעביר את כל משרדי הממשלה לירושלים לתוכנית עבודה. ההחלטה שהתקבלה אז נשמעה טוב: בתוך שמונה שנים יעברו כל היחידות הארציות של משרדי הממשלה לירושלים. מחוץ לבירה היו אמורים להישאר רק משרדי הביטחון והחקלאות, היחידות האזוריות (מחוזות, נפות, וכדומה) של המשרדים שיש להם יחידות שכאלו ומוקדי מתן שירות לאזרח.
מאז חלפו שבע שנים וכמעט כלום לא קרה. מרבית היחידות נותרו מחוץ לירושלים, ולמרות קביעה מפורשת שלא יוצאו יחידות מירושלים החוצה, גם זה כבר קרה. הפער בין החלטת הממשלה לבין הביצוע הוא כה גדול, עד שמבקר המדינה בחר להקדיש לנושא פרק מיוחד בדו"ח שהגיש אשתקד.
לאחר שהתברר כי התאריך האחרון שנקבע למעבר, יום ירושלים ה'תשע"ה, כבר לא רלוונטי, החליטה הממשלה לפני שבועיים לדחות את התאריך האחרון בחמש שנים. הפעם, בניגוד לפעם הקודמת, נקבע במסגרת החלטת הממשלה לוח זמנים להכנת התוכנית לביצוע המעבר. בהתאם להמלצת המבקר נקבע בהחלטה כי השר לירושלים והתפוצות, נפתלי בנט, ומשרדו יהיו מעורבים ביישום ההחלטה, במטרה לקדם את הנושא.
ההחלטה על הדחייה עוררה מטבע הדברים כעס בירושלים. ראש העיר, ניר ברקת, טען שההחלטה "מהווה פגיעה קשה בירושלים". ברקת הוסיף כי "לא ייתכן שהממשלה תדבר על חשיבותה של ירושלים, אך לא תיתן דוגמה אישית לכך ותדחה שוב ושוב העברת עשרות יחידות ממשלתיות ואלפי משרות לבירת ישראל".
תגובה חריפה עוד יותר השמיע סגן ראש העיר, עופר ברקוביץ' מתנועת 'התעוררות', שזכתה להישג מרשים בבחירות כמייצגת של השכבה החילונית הצעירה בירושלים. את חִציו כיוון ברקוביץ' ישירות לראש הממשלה נתניהו: "במקום שראש הממשלה יפעל ליישום החלטת הממשלה ויקרא לסדר את אותם פקידים שאחראים לאי מימושה כבר למעלה משבע שנים – הוא נוקט בשיטה של פחדנים ודוחה את יישום ההחלטה בעוד שלוש שנים".
אין משרדים – אין משרות
בעוד הממשלה מתמהמהת, יש מי שבשבילו הנושא הוא בגדר מפעל חיים. עו"ד אמנון לורך, שותף במשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות', מקדיש מזה שנים מאמצים ניכרים על מנת לקדם את העניין. בשיחה עם 'בשבע' מספר לורך כי הזיקה שלו לנושא היא אישית: "סבא שלי עלה ארצה מגרמניה בשנת 1935, ומיד עם הגעתו החליט שמקומו בירושלים. הוא לחם בקרבות מלחמת העצמאות על ירושלים ונשאר בה גם לאחר מכן. מקומנו בירושלים".
עו"ד לורך מציין כי מחדל העברת משרדי הממשלה לירושלים נמשך כבר שנים, תחת כל ממשלות ישראל: "אף אחד לא נוקף אצבע, מקצה השמאל ועד לקצה הימין. אין צדיקים בסדום, לא בממשלה הזו ולא בקודמותיה".
לורך מציין בהקשר זה כי אפילו לא כל לשכות השרים נמצאות בירושלים: "מסבירים לי ששרת התרבות צריכה לשבת בתל אביב כי תל אביב היא מרכז התרבות של ישראל. תל אביב היא הרי גם מרכז העסקים של ישראל, אז אולי נעביר לתל אביב גם את משרד האוצר, משרד הכלכלה או משרד האנרגיה? גם לשכת השר לפיתוח הנגב והגליל אינה בירושלים. כנראה שמהנגב והגליל נפגשים באמצע בתל אביב וקשה להם לעלות עד ירושלים. בשיטה הזו הגענו למצב שבו שטח המשרדים של היחידות הארציות של משרדי הממשלה הממוקמות בגוש דן גדול יותר משטחם של המשרדים הממוקמים בירושלים. בחשבון הזה אני לא לוקח בחשבון גופים ממשלתיים נוספים שגם הם פועלים באזור המרכז, כמו השב"כ והמוסד למשל".
כדוגמה למצב מביא לורך את סיפורו של משרד הביטחון. המשרד קיבל בהחלטת הממשלה מלפני שבע שנים פטור ממעבר לירושלים, בין היתר מכיוון שהמעבר יהיה יקר ובגלל הקרבה הנחוצה בין המשרד ששכן בקריה ובין מחנה מטכ"ל הסמוך. אולם כאשר פינה משרד הביטחון את הקריה לא הועברו המשרדים לירושלים. במקום זאת שכר המשרד 35 אלף מ"ר של משרדים בקריית אריה בפתח תקווה.
דוגמה נוספת היא בניין המשרדים החדש שמוקם בימים אלה בקריית הממשלה בירושלים וזכה לכינוי "בניין ג'נרי 2". לדברי לורך, "במקום להביא לבניין החדש יחידות ממשלתיות מחוץ לעיר, הוא אמור לאכלס בעיקר משרדי ממשלה משפרי דיור. מדובר בלשכות שרים ויחידות משרדים שנמצאות ממילא בירושלים בכל מיני משרדים שכורים, ולאחר השלמת הבניין ירוכזו בו".
לדברי לורך, הפגיעה בירושלים עקב המצב רק מחריפה: "ישבתי לאחרונה עם נציגים של ועד עובדים באחד ממשרדי הממשלה בירושלים, ואז אומרים לי אנשי הוועד שהם בבעיה, כי יש זליגה מתמדת של משרות איכותיות מירושלים למרכז. אם המשרות האיכותיות במשרדי הממשלה לא יהיו בירושלים, אנשים איכותיים לא יגורו בירושלים. בסופו של דבר מה שקורה הוא שכל הצעדים הללו ביחד גורמים לעיר למות, והיא תמות בסוף".
לורך מציין כי התוצאות כבר נראות בשטח ואוכלוסייה צעירה עוזבת את העיר: "יש לי שלושה ילדים, שניים מהם לא החזיקו מעמד ועזבו. השלישי אני עוד מקווה שיצליח להחזיק מעמד. בסופו של דבר כשאין תעסוקה איכותית, אוכלוסייה איכותית פשוט עוזבת".
משרדי הממשלה: מבטיחים לקיים
ממשרד ראש הממשלה נמסר ל'בשבע' בתגובה כי "החלטת הממשלה המתוקנת בעניין מעבר היחידות הארציות לירושלים עולה לאישור הממשלה בהמשך להמלצות דו״ח מבקר המדינה בנושא. דו"ח המבקר הצביע על עיכובים, חוסרים וקשיים בהחלטה המקורית, והמליץ על עדכון תוכנית הפעולה ליישומה והבאתה לממשלה. אין בהארכת תוקף ההחלטה בחמש שנים משום דחייה נוספת של המעבר, מאחר שהדבר מתרחש דה פקטו בשטח בהינתן היצע הדיור הממשלתי בירושלים שיהיה מוכן בשנת 2018. ההחלטה גם קובעת כלים ממשלתיים אופרטיביים נוספים עבור משרדי הממשלה שיבטיחו את יישומה, כלים שנעדרו מההחלטה המקורית מ‑2007. בנוסף לכך, המעקב אחרי ביצוע ההחלטה יינתן למשרד לירושלים והתפוצות, אשר שותף להגשת ההחלטה המעודכנת".
מהמשרד לענייני ירושלים והתפוצות נמסר בתגובה כי "בניית אתר האינטרנט של המשרד תסתיים בשבועות הקרובים, ובו יפורטו כלל פרטי הקשר הנדרשים". במשרד מוסיפים כי "החלטת הממשלה על העברת יחידות ארציות של הממשלה משנת 2007 קבעה כי היחידות הארציות של הממשלה יעברו לירושלים תוך פרק זמן של שמונה שנים. במשך הזמן שחלף מאז קבלת ההחלטה ועד תיקונה, לפני מספר ימים, התברר כי ישנן סוגיות שפתרונן דורש זמן ארוך יותר, בין השאר: היעדר היצע דיור מתאים בירושלים, היבטי כוח אדם, היבטים תקציביים משמעותיים והיעדר חלוקה ברורה של תחומי האחריות.
"הצורך בדיור למשרדי ממשלה דורש גם בינוי והליכי תכנון ארוכי שנים, אשר חורגים מהזמן שהוקצב בהחלטת הממשלה המקורית. העברת משרד ממשלתי, על עובדיו, לירושלים דורשת היערכות מתאימה גם בהיבטי כוח אדם והסדרים מול ועדי עובדים – שעשויים לקחת גם הם שנים רבות. התיקון להחלטה סיפק מענה לסוגיה זאת, באמצעות הנחיית הנציבות לפעול להכנסת סעיף ייעודי לחוזי עובדים מחוץ לירושלים. על מנת שתוכל הממשלה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, נדרש תיקון של ההחלטה.
"התיקון מבהיר את חלוקת האחריות בין הגורמים השותפים ליישום ההחלטה ומפקיד בידי המשרד לירושלים והתפוצות את האחריות למעקב אחר יישומה. המשרד רואה חשיבות עצומה בהימצאותם של משרדי הממשלה בירושלים ולמעמדה כבירה השלטונית של המדינה – הן בארץ והן בעולם, ומשום כך בכוונתנו לפעול באופן פעיל וללא לאות ליישום החלטת הממשלה".
"אנו מאמינים כי ניתן לעמוד ביעד שהציבה הממשלה, ונפעל מול כלל הגורמים האחראיים על הנושא לוודא יישום מיטבי ומלא של ההחלטה", לשון התגובה.
תגובת המשרד לפיתוח הנגב והגליל: "ראשית, מנהל הדיור הממשלתי וחברת 'קצב מהנדסים ויועצים' בנתה פרוגרמה למעבר המשרד לירושלים. במסגרת הדיונים שנערכו בין הצדדים נמצא כי אין בנמצא דיור מתאים בירושלים, אי לכך המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומנהל הדיור הממשלתי הכינו פרוגרמה למעבר המשרד לבניין הג'נרי 2 בירושלים. המשרד צפוי לעבור לבניין זה עם השלמת בנייתו. שנית, ישנה לשכה בירושלים לשר מתוקף תפקידו כשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. ועדת החריגים אישרה את מיקום המשרד מחוץ לירושלים (בידי המשרד פרוטוקולים המאשרים זאת)".
ממשרד התרבות והספורט וממשרד הביטחון לא הגיעה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.