על ממשלת האחדות הנרקמת בין פת"ח לחמאס ברשות הפלשתינית שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם המזרחן והמשפטן הד"ר גיא בכור שעוקב אחר ההתרחשויות ומזהה אדישות כוללת בעולם, ובעיקר בעולם הערבי, למתרחש ברש"פ.
לדבריו "הערבים שבעבר נקראו פלשתינים כבר לא מעניינים אף אחד. אפילו בעולם הערבי הנושא הזה לא קיים בכלל".
ד"ר בכור מציין את האימה והפחד שבין שני הפלגים ולדבריו אין כאן לא אחדות ולא ממשלה אלא אך ורק הסכם כלכלי שנועד לאפשר המשך העברת כספים לחמאס על אף הגדרתו כארגון טרור בעולם. בכור מגדיר את המהלך כולו כמסלקה להעברת כספים ותו לא. הוא מציין כי במידה וישראל תמשיך להעביר כספים לרשות הפלשתינית בתואנת הסכם פריז הרי שייווצר כאן מצב מיוחד ותמוה שבו ישראל ואיראן מעבירות כספים לאותו גוף, קרי ממשלת חמאס.
לטעמו של ד"ר בכור המענה המיידי שממשלת ישראל חייבת לנקוט בו הוא ביטול הסכמי פריז המחייבים לכאורה את ישראל לגבות עבור הפלשתינים כספי מיסים ולהעבירם לידיהם. לדבריו יש לתת את הדעת על כך שעל פי ההסכם מועברים כספים כאילו קיימים עובדים עזתים בישראל וכאילו מועברת סחורה מעזה, אך המציאות היא שמאז 2005 אין עובדים שכאלה ולעומת זאת מחצית מהסכומים ישראל מעבירה לרשות הפלשתינית מועברים לעזה. את האבסורד הזה, סובר בכור, יש לקטוע.
לדברי בכור יש לאפשר לכל עובד עזתי, אם יהיה כזה, לפתוח חשבון בנק שאליו יועברו הכספים השייכים לו ולבטל את הסכמי פריז המהווים למעשה צינור כלכלי לקיומו של חמאס. "מספיק להחיות את הרשות הפלשתינית. מדי חודש אנחנו מעבירים אליהם מאה מיליון דולר. זהו המקרה הראשון בהיסטוריה שבו צד מממן את האויב שלו".
על עומק הקרע והקיטוב בין פת"ח וחמאס מלמדות מספר סוגיות שבכור מציין. בין השאר העובדה שעד כה לא הוחלט מה ייעשה בכספי האסירים. לדבריו מדובר בסכומי כסף אדירים שאבו מאזן מעוניין למנוע מחמאס לשים עליהם יד והוא יעשה ככל שיוכל על מנת למנוע זאת. כמו כן לא הוחלט על זהותו של שר ההקדשים, שר חשוב בממשלה הפלשתינית בהיותו אחראי על נאומי ההסתה במסגדים ביום שישי. שני הצדדים יודעים שתפקיד זה יקבל משנה תוקף כאשר יגיעו בחירות ברש"פ ושופר המסגדים יהיה משמעותי מאוד עבורם.
לדבריו יש לדרוש לראות את קווי היסוד של הממשלה הפלשתינית, קווי יסוד שאותם מסתיר אבו מאזן וקבוע כי הוא עצמו מהווה קוויה של הממשלה. "הכספים חייבים להיפסק. לא ניתן להעביר כספים לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. שני הארגונים הללו מוגדרים באירופה ובארצות הברית כארגוני טרור לכל דבר והממשלה שרוצים שם להקים נועדה להיות חברת מדף שבה ייראה כאילו הכספים מגיעים אליה ולא לארגונים הללו".
בכור נשאל אם יתכן ויהיו עורכי דין (בדרך כלל יהודים...) שיפעלו לאפשר את העברת הכספים למרות הבעייתיות הזו, ולהערכתו אפשרות כזו אכן יכולה להתרחש. הוא מציין ש"הכול מגיע מכאן. לעולם לא איכפת. הכול עבודה של ישראלים חרוצים שממומנים על ידי חברות זרות. מדובר בעסק של מיליארדים", אומר בכור הרואה כיעד את המעקב אחר הכסף ותכליתו, מעקב שיכול להוביל את העולם ואת ישראל להכרעת הרש"פ.