העיתון הרשמי של הרש''פ, אל חייאת אל ג'דידה, הקדיש מאמר דעה שלם לתיאור ארוך ורגשני של השעות האחרונות בחייו של המחבל המתאבד, ראאד ברגותי, שביצע פיגוע התאבדות בירושלים ב-2001 , שבו נפצעו עשרות אנשים. כך מדווח מכון 'מבט לתקשורת הפלשתינית'.
בתיאורו הרגשני והארוך ניתן למצוא בין השאר משפטים כמו"ראא'ד ברגותי... אחז בזרועו של אחיו הקטן ריאן ולקח אותו לשוק כדי לקנות לו ציוד לשנת הלימודים החדשה. אחר כך לקח אותו לסטודיו להצטלם יחד. ריאן לא ידע שזו התמונה האחרונה של אחיו ראא'ד, לפני שזה הצטרף לשיירת השהידים."
לאחר שורות הפתיחה הללו של המאמר מתוארים בפירוט המעשים הטובים שעשה המחבל לפני מותו (למשל, שילם את שכר הלימוד של אחד מאחיו) ואת תגובתה של האם, כשנודע לה על מות-השהידים ("שהאדה") של בנה: "ליבה של האם הוא מדריכהּ. היא הצליחה להירדם רק בשעה מאוחרת, ואז בא אליה חלום-אמת. היא עמדה מול ביתו של ראא'ד... כשלפתע הבית קרס מהיסוד, והלבנים שלו הפכו לאבק. האם זינקה ממיטתה, מבועתת ממה שראתה... [החדשות בטלוויזיה] דיברו על פעולת בקשת-שהאדה (פיגוע התאבדות) בירושלים, ושידרה תמונות של מבצע הפעולה - או מה שנותר מגופו. האם זעקה, 'שאללה יעזור למשפחתו,' אך היא לא ידעה שהיא מתפללת לאללה שיסייע לה עצמה."
ראשי 'מבט' המדווחים על התיאור מציינים כי כותב המאמר אינו מסתפק בתיאורי המעשים הללו אלא הוסיף גם תיאור של "צוואות" שהמחבל המתאבד "השאיר לבני עמו" שבאחת מהן נאמר כי "השעה האפלה ביותר בלילה היא זו שלפני עלות השחר". המאמר מסתיים בקריאה לאללה "שירחם על השהידים שלנו, שנפלו כדי שאנו נחייה."
מאמר זה מהווה המשך ישיר לתיעוד המתמשך של אנשי 'מבט' ל"הוקרה והערכה המובעת על ידי הרשות הפלשתינית למחבלים בדרכים שונות, בין היתר באמצעות מתן משכורות גבוהות למחבלים בזמן שהותם בכלא ולאחר שחרורם, והאדרתם באירועים ובנאומים", כותבים אנשי המכון ומציינים כי גם את עצם הביטוי 'שהיד' המוצמד למחבל מתאבד אין לקבל כמובן מאליו. "הרש''פ מוקירה מחבלים מתאבדים ומחבלים אחרים שנהרגו בכך שהיא מעניקה להם את הכינוי 'שהידים' - מהמעמדות הדתיים הגבוהים ביותר באסלאם. בנוסף ישנם רחובות, בתי ספר, מחנות קיץ ואירועי ספורט הנקראים על שמם", מזכירים במכון.