רפואה בטעם של פעם

לפני קצת יותר משבעה שבועות זכינו לשבת כולנו סביב שולחנות עמוסים בכל טוב מצרים, לספר את סיפור ההגדה ולחוש בכל נימי נפשנו את הטעם של פעם. אה, טעם של פעם, כמו אז בימי הפגישות.

מהו באמת הטעם המיוחד הזה, שמרטיט את לבנו, של פעם? לעתים התחושה הזאת עולה כשרואים תנור נפט דולק ומחמם, ונזכרים במוכר הנפט עם הטנדר הישן שמזעיק את השכונה בעזרת הפעמון שלו, או כשבשיחת פלאפון עם אחד היקרים לנו אנו רואים את עצמנו מדברים עם הארוס בטלפון ציבורי והאסימונים נגמרים בדיוק כשהשיחה מתחילה לרגש והלב מתחמם.

זה להאזין לדופק העוברי עם אוזן מוטה של הרופאה אל מול סטטוסקופ העץ המונח על בטנה ההריונית של האם, זה לחזור במוצאי שבת באוטובוס בין-עירוני עם שניים-שלושה זאטוטים וכמה תיקים ועוד שלוש שקיות ניילון עמוסות עשרות חיתולים מלוכלכים שיזכו לעבור כביסה רק כשנגיע בשלום הביתה.

ולמרות העמל הזה, עדיין יש טעם של פעם בחלומותיה של האם היהודייה - אותה אם יהודייה שחולמת שבנה יהיה רופא. מסתבר שגם היום כמעט 70 אחוזים מהישראלים רוצים שהילד או הנכד שלהם יהיה רופא, ובהערכה של התרומה למדינה הציבור הרחב סבור ברובו שהרופאים והמדענים הם המובילים. מסקר שערכה מינה צמח מטעם מכון 'דחף' עולה שלאחר רפואה בחרו הנסקרים בילד מדען, מהנדס, איש עסקים או מורה, ורק אחר כך איש צבא ואחריו איש רוח ותרבות.

במקומות הנמוכים ביותר דורגו חברי כנסת, ספורטאים, קציני משטרה ועיתונאים. במקביל גילה הסקר שהנושא המדעי שמעניין בעיקר את הציבור הוא תחום הרפואה, ואחר כך איכות הסביבה, מחשבים, נושאים הקשורים למים, היסטוריה וארכיאולוגיה.

רופא עם בינה

אך בניגוד לטעם של פעם, הרופא המודרני הוא בריאה חדשה. אמנם הוא עוטה ארשת פנים רצינית ולובש מסיכה של אינטליגנציה ולמדנות, אך האמת היא שבצג שהוא מביט בו קיימת מערכת של בינה מלאכותית שמייעצת לו איך לנהל את המקרה שלפניו על סמך נתונים שמוזנים לו ממאגרי מידע רפואיים. המערכת מלקטת מהספרות המדעית את הנתונים הרלוונטיים לחולה הספציפי ולמחלתו על פי הנתונים המעבדתיים והאבחוניים שמציג הרופא, וממליצה על טיפול מתאים. הרופא למעשה משמש כעין מתווך, אבל שיקול הדעת הקליני שלו הולך ומצטמצם.

יתרה מזו – קיימת היום מערכת משוכללת שמתחברת למכשירים הרפואיים המחוברים למטופל, כגון משאבת אינסולין, וכך היא שולטת לא רק על המידע הנאסף על מצבו הגופני אלא גם על הפעולות שיש לנקוט בהן. עתידנים טוענים שבקרוב תהיינה חפיסות גלולות מקוונות ובקבוקי תרופות מקוונים שיקבעו לנו את המינון המדויק הנדרש, ואפילו מעבדות שלמות שיהיו צרובות על צ'יפ מקוון. כך הטיפול הרפואי יהפוך לווירטואלי לגמרי ויאפשר התאמה מקסימלית לחולה. בפיתוח נמצאים גם גלאים זעירים שיושתלו בגוף וישדרו מידע רפואי לתוכנה הרפואית המקוונת.

עוד נמצאים היום בפיתוח מכשירים אלקטרוניים גמישים שיכולים להיצמד לגוף ולשדר נתונים ביולוגיים בקביעות וברצף, כמו משקפי הגוגל המפורסמים שמצלמים את כל מה שהאדם רואה מול עיניו. ישנו מתאם לסמרטפון בגודל של כרטיס אשראי, שמאפשר ביצוע בדיקת פעילות הלב (אק"ג) תוך כדי תנועה, ואפילו תואר מקרה שבו אירע התקף לב באמצע טיסה, ואחרי בדיקת רופא מהקרקע הוחלט על ביצוע נחיתת חירום לשם הענקת טיפול מיידי מציל חיים.

המנגנון קרוי 'רפואה ניידת לשמירה על החיים' של חברת LIFEWATCH. זו חברה ישראלית שהיא ספקית של שירותי טכנולוגיה, המתמקדת בפיתוח תשתית למתן שירותי בריאות למטופלים וביצוע פעולות של רפואה מונעת, ובכך גם חוסכת אשפוזים מיותרים ומייעלת מאוד את הטיפול בחולה. המערכת מבוססת ענן (כלומר, זמינה בכל רגע נתון בכל מקום בעולם), ומציעה מדידה של אק"ג ובדיקות נוספות, אחסון מידע רפואי ושיתוף מידע עם גורמים שונים.

המערכת מעניקה יכולת מדידה עצמית של שבעה נתונים: אק"ג, קצב לב, טמפרטורת הגוף, רמת סוכר בדם, אחוזי שומן, ריווי החמצן ומדד לסטרס. כל זה מאפשר יכולת ניהול עצמאית, ביתית, של המטופל על פרמטרים שונים של בריאותו, כגון בקרה תזונתית, ניהול יומן תרופות, מעקב אחר פעילות גופנית ועוד.

בארצות הברית נפח הפעילות העסקית של הרפואה הניידת כבר מגיע למחזור של קרוב לשני מיליארד דולר בשנה, ועל פי התחזיות הוא צפוי לגדול ב‑20 אחוזים מדי שנה. חשוב לציין שישראל נחשבת למובילה עולמית ברישום פטנטים בכל התחומים של הטכנולוגיה הגבוהה ובאופן מיוחד בתחום הרפואה, גם באופן מוחלט. ואין צריך לומר שבאופן יחסי לכמות האוכלוסייה. הראש היהודי ממשיך להמציא פטנטים.

רפואה בשלט רחוק

איך עובדת הרפואה הטכנולוגית הניידת? למשל, אצל המטופל נמצא מכשיר המותאם לזרוע ומודד את רמת הסוכר. הוא משדר לסמארטפון עקומה יומית, המאפשרת מדידה רציפה ומעקב אחר תבנית האכילה של המטופל והסקת מסקנות טיפוליות. מכשיר אחר מוצמד לחזה החולה, והוא מקבל בדוא"ל את תרשים קצב הלב במקום לבצע בדיקת הולטר. ה‑VSCAN הוא תחליף לסטטוסקופ, והוא מאפשר האזנה לקולות הלב בעזרת גלי קול, וכמובן שיתוף הפציינט בתוצאות ההאזנה שמוצגות גם אצלו בבית על הצג.

בנוסף לכך קיים מכשיר המחובר לאייפד שעוקב אחר מדדים פיזיולוגיים חיוניים של עד שמונה חולים במקביל המאושפזים בטיפול נמרץ, מכל מקום בעולם. כך שגם הצוות הרפואי יכול באופן וירטואלי לטפל בחולים ממרחק של אלפי קילומטרים כאשר כל הנתונים נמצאים לפניו און-ליין, ובכך למעשה משתנים כל כללי הגיאוגרפיה שלמדנו עליהם בבית הספר.

ואם בכל אופן רוצים להיוועץ ברופא, אפשר לוותר על הנסיעה למרפאה ועל ההמתנה בתור בעזרת טכנולוגיית הטלרפואה (רפואה מרחוק). ישנה אפשרות להיפגש פנים אל פנים עם רופא בכיר המרוחק ממקום מגוריו של החולה, מבלי שהם יצטרכו לצאת מעבר למפתן ביתם. אמנם יקשה על המטופל להרגיש את החום האנושי ואת המגע של הרופא, כי הרי מדובר באבחון מרחוק מבלי לבצע בדיקה פיזית, אך שיטה זו יכולה להקל מאוד על מתן שירותים כמו אישורי מחלה, חידוש מרשמי תרופות קבועות ומכתבי הפנייה למומחים או לבתי חולים, פגישות שגוזלות זמן רב מהרופא ומהפציינט גם יחד.

כמובן שכל זה אינו פוטר את הרופא מאחריותו לבצע תיעוד מדוקדק, כדי שתהיה אפשרות לשחזר את הביקור. אך גם התיעוד קל הרבה יותר, פשוט משאירים במחשב עותק מוקלט של הפגישה כולה, כך שאם יתעורר פעם דיון אפשר יהיה לשחזר בשידור חי את הפגישה דקה אחר דקה.

ולמרות כל הטכנולוגיה החדשה אין תחליף למגע האנושי, ליד שמונחת על הכתף, לאווירה שנוצרת בחדר הטיפולים, לדינמיקה שמתפתחת כשעין פוגשת עין. אז צריך רופאים? מסתבר שכן. לאחרונה הועברה הצעת חוק לדחייה מרצון של גיל הפרישה לרופאים לגיל 70. זהו הליך שדומה להליך הקיים אצל שופטים ורבנים, ואחת המטרות שלו היא הוספה מיידית של מאות רופאים ותיקים למערכת הבריאות מדי שנה, רופאים שיוכלו להוסיף מניסיונם העשיר עוד מהימים שקדמו לטלרפואה. כן, טעם של פעם כבר אמרנו?