הקבוצה ההוגנת ביותר: הפועל אילת

מוני מושונוב הנחה, מחווה מיוחדת ליוצר גדול בדמות אריק איינשטיין נעשתה, והכל ערוך ומוכן לקראת הגמר הגדול של ליגת ווינר סל.

באירוע הגאלה המסורתי, רגע לפני שמכבי חיפה ומכבי תל אביב נפגשות לסדרת הגמר ונאבקות על תואר האליפות לעונת 2013/14, נחשפו חמשת השחקנים הגדולים של העונה.

הפועל תל אביב, הפועל אילת, מכבי חיפה, הפועל ירושלים ומכבי תל אביב עם נציגים בחמישייה הגדולה. לחיפה ומכבי תל אביב יש שחקנים נוספים שזכו בתארים. גם הרצליה שניצלה ברגע האחרון עם זכיה של שחקנה בתואר תגלית העונה, ועירוני נס ציונה זכתה בזכות אוהדיה. 

אז בואו נתחיל.

חמישיית העונה:

רביב לימונד (הפועל ת"א) - הגארד של הפועל ת"א הוא הישראלי המצטיין של העונה, עם עונה מהסרטים. לימונד העמיד נתון מדהים כשירד מ-14 נקודות רק פעמיים מתוך 27 משחקים ששיחק העונה. במשחקיו העונה השיג 18.8 נק' בממוצע, 4.4 אס' ו35 דקות בממוצע למשחק. יחד עם קרלון בראון, יצר לימונד את הקו האחורי הקטלני בליגה והיה חלק מרכזי בהצלחה של הפועל ת"א העונה.

קווין פאלמר (הפועל אילת) - העוגן של הפועל אילת. השחקן המרכזי של הקבוצה ואחד הזרים הטובים ביותר ששיחקו השנה בארץ. ב-27 דקות למשחק השיג פאלמר 11.6 נקודות ו-7.5 ריבאונדים. בפלייאוף הרים את הרמה כשקלע 15.7 נקודות ב-34 דקות ולקח 9.1 ריבאונדים. פאלמר היה שם ברגעי האמת ובלעדיו ספק אם אילת הייתה מצליחה כמו שהצליחה העונה. ימשיך שם גם בעונה הבאה.

דונטה סמית' (מכבי חיפה) - מועמד חזק מאד לתואר הMVP של העונה. בעונתו השניה הוכיח כי הוא מקצוען ויציב, וכי העונה הראשונה המדהימה שנתן כאן לא היתה חד פעמית. המספרים הנדירים שהעמיד סמית' הקנו לו מקום של קבע בהיכל התהילה של הליגה הישראלית בכל הזמנים. סמית' יכול להפוך לשחקן הזר הראשון שמוביל קבוצה ישראלית שהיא לא מכבי ת"א, לשתי אליפויות רצופות. אם ינצח בשני משחקי סדרת הגמר. סמית' העמיד ממוצעים מפחידים של 16.1 נק', 7 ריב', ו6.2 אסיסטים וכמעט כל משחק שני היתה טריפל דאבל. עכשיו נשאר לו רק הגמר.

ג'וש דאנקן (הפועל ירושלים) - הברומטר של הפועל ירושלים. כשדאנקן היה טוב, ירושלים שיחקה מצוין. יחד עם היכולת ההתקפית הנדירה של דאנקן, ההגנה שלו היא שעשתה את ההבדל בירושלים. דאנקן אמנם פתח לא מעט משחקים העונה על הספסל אבל הקהל והעיתונאים בחרו בו לחמישית העונה בצדק. הפורוורד הירושלמי הוליך את ירושלים למאזן 7-21 בעונה הסדירה והגעה עד חצי גמר הפלייאוף כשהוא רושם 14.9 נקודות ו-6.7 ריבאונדים ב26 דקות של משחק. כעת בירושלים מקווים שימשיך שם גם בעונה הבאה, אבל מכבי ממתינה מאחורי הקלעים.

אלכס טיוס (מכבי ת"א) - אם היו שואלים בתחילת העונה את הקהל והעיתונאים שבחרו את המצטיינים, אם אלכס טיוס יהיה חלק מחמישית העונה - הם היו צוחקים רק מעצם השאלה. ההתקדמות האדירה שעשה טיוס גם בליגה וגם בעונת היורוליג של מכבי ת"א היתה מפתיעה ומרתקת. טיוס גדל להיות אחד משחקני הפנים הטובים באירופה והיכולת שלו בליגה היתה לא פחות טובה, אולי אפילו יותר. כמו דאנקן, גם טיוס עלה במרבית משחקיו מהספסל אבל ניפק מספרים נאים של 9.1 נקודות, 6.7 ריבאונדים ו-1.3 חסימות למשחק. מעבר לכל זה, טיוס היה השחקן החשוב ביותר של מכבי ת"א ועזר לאחרים להיות טובים יותר לידו.

שאר התארים:

שחקן ההגנה: בריאן רנדל (מכבי חיפה) - תשאלו כל שחקן בליגה מיהו השחקן שהוא לא רוצה שישמור עליו ותקבלו תשובה אחת: בריאן רנדל. ההגנה של רנדל כבר ידועה בארץ שנים רבות אבל השנה גם הוא התעלה על עצמו, כאשר אימלל לא מעט סקוררים. רנדל מסוגל לשמור על גבוהים בדיוק באותה מידת הצלחה כמו שהוא שומר על גארדים. חוסם אדיר ויחד עם ידיו הארוכות שמאפשרות לו גם לחטוף המון כדורים הוא השחקן ההגנה הטוב העונה. את עונת 2013/14 סיים עם 12 נק' למשחק, 1.5 חסימות ו5.8 ריבאונדים.

השחקן השישי: דיויד בלו (מכבי ת"א) - כבר 10 שנים שדיויד בלו מתפקד כשחקן שישי ועושה רושם שזה עושה לו רק טוב. העונה חזר בלו מפרישה של שנה אחת ונראה כאילו שום דבר לא השתנה אלא כמו יין טוב - רק השתבח. בלו עלה מהספסל ושינה משחקים, שמר גבוהים, שמר נמוכים, עשה עבודה בשני צידי המגרש ויכולת הקליעה שלו היא כמובן בלתי ניתנת לתיאור ולעצירה. בלו סיים את העונה עם 8.2 נק' ב-23 דקות אבל כמו באירופה, גם בליגה, שדרג את המשחק שלו ככל שהעונה התקדמה למאני טיים ובחצי גמר הפלייאוף כבר קלע 12.8 נק' למשחק.

השחקן המשתפר: שון דאוסן (מכבי ראשל"צ) - אחת ההבטחות הגדולות של הכדורסל הישראלי עשה עוד צעד גדול אחד בקריירה. אחרי שבשנה שעברה נבחר לתגלית העונה הוא שדרג את עצמו השנה בכל האספקטים של המשחק, מה שהביא לבחירתו כשחקן המשתפר של העונה. דאוסן היה אולי קרן האור היחידה בעונה הקשה שעברה על קבוצתו. היכולת הטובה שלו היא זו שעזרה לראשל"צ להבטיח עונה נוספת בליגת ווינר סל בשלב יחסית מוקדם של קרבות התחתית. דאוסן קיבל זימון ראשון לנבחרת ישראל ויהיה חלק מנבחרת זו בשנים הבאות. ב-25 דקות במשחק קלע דאוסן 10.5 נקודות, לקח 5.1 ריב' והיה משמעותי מאד במשחק ההתקפה של ראשל"צ.

תגלית העונה: עוז בלייזר ואבירם זליקוביץ' (בני הרצליה) - צמד הצעירים של הרצליה היו נקודות האור היחידות בעונה הקשה מאד שעברה על הקבוצה, שניצלה רק במחזור האחרון מירידה לליגה השניה. בעיקר בזכות השניים הללו. משמות שאף חובב כדורסל ישראלי לא בקיא בהם הפכו זליקוביץ' ובלייזר לעוגן הישראלי של הקבוצה ולשחקנים שאפשר לסמוך עליהם בדקות האחרונות של המשחק. היכולת שלהם לקלוע באחוזים טובים ולקחת את הכדור לצבע כשצריך, היא זו שנתנה להרצליה את הניצחונות שהם היו צריכים בשביל להישאר בליגה. זליקוביץ' סיים את העונה עם 9.9 נק' למשחק, בלייזר עם 7.4 נק' ו-3.9 ריב' למשחק.

מצטיין הפלייאוף: דגן יבזורי (מכבי חיפה) - אומרים על שחקני כדורסל שהטובים ביותר מעלים את הרמה שלהם כשמגיע המאני טיים של העונה. בדיוק מה שעשה דגן יבזורי. בנוסף ליכולת הקליעה הנהדרת שלו, יבזורי שיפר את קבלת ההחלטות, ההגנה והיכולת לייצר לעצמו נקודות קלות בדיוק מתי שצריך. פעמיים להט השנה יבזורי במלחה, בפעם הראשונה קלע 36 נקודות וקבע שיא קריירה, ובמשחק מספר 1 בחצי גמר הפלייאוף נתן תצוגה אדירה נוספת עם 25 נקודות במשחק שעזר להפוך את יתרון הבייתיות ולהביא את חיפה עד לגמר. יבזורי קלע בפלייאוף 11 נק' למשחק ולקח 3.1 ריב' למשחק. אם יצליח לשחזר את יכולת זו גם במשחקי הגמר, תל אביב יהיו בבעיה גדולה.

הקבוצה ההוגנת: הפועל פתאל אילת - מי שהגיעה כמעט עד לקו הסיום, גם בגביע המדינה (נעצרה בגמר מול מכבי תל אביב) וגם בחצי הגמר (שוב מול מכבי תל אביב) היא הקבוצה ההוגנת של העונה. איך אומרים? כשמתנהלים נכון - מגיעים להישגים.

הקהל המצטיין של העונה: עירוני נס ציונה - העולה החדשה לליגת העל בכדורסל הצליחה לעשות עונה מדהימה. הגעה לשמונה הגדולות של העונה וכמעט העפלה היסטורית לחצי גמר הפלייאוף הם לא דבר של מה בכך עבור קבוצה בעונתה הראשונה. יחד עם רכש יוצא מהכלל וניהול מצליח במיוחד, סוד ההצלחה האמיתי של הקבוצה הכתומה היו האוהדים הרבים שפקדו את האולם הביתי. כל קבוצה יכולה להגיד בוודאות - מי ששיחק באולם של נס ציונה, הרגיש כאילו הקבוצה קיימת כבר שנים. אוהדים מדהימים שמגיעים למשחקי בית וחוץ בהמוניהם זה דבר שקשה להשיג. תשאלו את אשדוד.