הוועדה המיוחדת לחוק השידור הציבורי קיימה היום (חמישי) דיון שני בחוק, לאחר הדיון הראשון שהתקיים אתמול.
שר התקשורת גלעד ארדן אמר בפתח הדיון, כי "כשנכנסתי לתפקידי ראיתי כחובתי לבחון גם את מתווה הרפורמה שהייתה אז על הפרק. היא נכתבה לפני 8 שנים".
לדבריו, "יש אינטרסים של העובדים, אבל יש גם אינטרס ציבורי והוא האינטרס המרכזי, כשאתה גובה מיליארד שקלים כדי לתת שידור לציבור. איך אנו עושים זאת בצורה הטובה ביותר? נפגשתי עם מספר רב של גורמים שגיבשו את המתווה הישן והשתכנעתי שאין בה הבטחה, לא לאיזון תקציבי ולא לשינוי משמעותי על המסך או ביכולת לנהל את רשות השידור".
ארדן קבע, כי "המבנה הקיים בעידן הנוכחי בלתי נהיל. השתכנעתי גם שהרפורמה אינה בתוקף ולכן הקמתי ועדה ציבורית מאנשי מקצוע שבחנה את כל האלטרנטיבות – יישום המתווה הישן, שינויים בו או מתווה מרחיק לכת של סגירה ופתיחה מחדש, באמצעות חקיקה. חד וחלק פה אחד זה המתווה שהם המליצו".
ארדן חשף בדיון נתונים אודות שכרם של עובדי הרשות, וציין כי השכר הממוצע ברשות עומד על 18,800 שקלים בחודש, כמעט פי שניים מהשכר הממוצע במשק.
השר ארדן טען, כי "ההסתכלות שלנו כנבחרי ציבור לא יכולה להיות רק למי שנמצא כאן ומשמיע את קולו. אם אני מסכים למימון יתר או לבזבזנות, זה תמיד על חשבון מישהו, גם אם הוא אלמוני ושקוף. עוגת תקציב המדינה היא אחת. כשאתה נותן, מישהו משלם, ואלה אזרחי מדינת ישראל".
"לשידור ציבורי יש הרבה מודלים. יש מדינות שהקימו קרן תקציבית לעידוד טלוויזיה ערכית, ומוציאים מכרזים להפקת תוכניות. הצהרתי, וגם שר האוצר הצהיר שאנו מאמינים בחשיבות השידור הציבורי בבעלות המדינה. לכן הממשלה מבקשת להעביר את החוק שיאפשר פתיחת ערוצים חדשים ורק לאחר מכן סגירת הגוף הקיים", הוסיף.