אמא לא משוגעת - בימוי, תסריט ותחקיר: הרב מרדכי ורדי
אמירה סובלת מהפרעת אישיות גבולית. היא נוטה לדיכאונות, מתאשפזת בבתי חולים ונוטלת כדורים במידה מופרזת במטרה להתאבד. מאידך, בשעות השיא, היא עובדת בעבודות שונות כקופאית וכמרצה, מציירת וכותבת. היא נעה בין הקצוות ולמרות זאת מצהירה שלא תוותר בשום פנים על מחלתה, משום שהיא מקור החיוניות שלה.
עם האמירות הלא שגרתיות הללו מתמודד סרטו החדש של הרב מרדכי ורדי, רב היישוב ראש צורים שבו מתגוררת אמירה רענן, גיבורת סרטו. היא נשואה למיכאל ואם לארבעה ילדים, וכאישה דתייה היא צריכה להתמודד עם אתגרים רבים שמציבה לה המחלה. אמירה לא בוחלת בשום אמצעי, ולומדת את הלכות טומאה וטהרה על מנת לדעת מתי צריך להקל ומתי ניתן להתיר. כמו כן היא גורמת להתכנסות של רבני צֹהר במטרה להציף את הדיון בשאלה שלא נתנו עליה מספיק את הדעת: כיצד מתמודדת ההלכה עם אנשים שסובלים ממחלת נפש.
מפאת נסיבות מחלתה של אמירה, יש בסרט תמונות רבות במקומות מגוונים: בתי חולים, ביתם של אמירה ומיכאל, פאב בתל אביב ואפילו אירופה, שאליה נוסעת אמירה עם בתה המתבגרת. הדבר גורם אולי לחוסר עקביות ולמעברים חדים, אך הוא מאפשר לנו להבין עם מה אמירה מתמודדת, ואילו בחירות שונות עליה לבצע בכל יום ואף בכל רגע נתון.
רגעים רבים בסרט מעוררים השתאות, כמו מסירותו של מיכאל, בעלה של אמירה, לאשתו. הוא נוטל על עצמו את כל משימות הבית כשאמירה מחליטה שעליה לאשפז את עצמה, ומטפל בכביסה ובילדים. גם הילדים מפגינים בגרות רבה כלפי מחלתה של אמם, ועל אף הקשיים הרבים שניצבים בדרכם הם לא מוותרים עליה. הם לדוגמה לא מספרים לה על ציון רע שקיבלו כדי לא לעורר את זעמה, דואגים לא לזרוק את ילקוטיהם בסלון בשובם מבית הספר ולומדים להסביר לחבריהם במה חולה אמם. גם הקהילה התומכת בראש צורים ערוכה לכל תרחיש, ומטפלת בילדים כשאמם נעדרת מהבית בשל מחלתה.
הכּנות הזאת, שבה לא האהבה מנצחת אלא דווקא ההתמודדות היומיומית שאינה פשוטה כלל וכלל, היא שעושה את הסרט לכל כך אנושי ומעורר התפעלות. גם האומץ של הגיבורה הראשית להיחשף ולא להסתיר את מחלתה מעיני הסביבה – היישוב, הסטודנטים במכללה ולבסוף מעיני הצופים בבית – הם שעושים את 'אמא לא משוגעת' למרתק וליוצא דופן בנוף הסרטים השגרתי.