בישיבת 'מקור חיים' שבכפר עציון הביטוי שנשמע השבוע אולי יותר מכול הוא "חזרה לשגרה". לא פשוט להמשיך בשגרת היום החינוכית אחרי ששניים מתלמידי שכבת י"א, גיל‑עד שאער ונפתלי פרנקל, נחטפו בסוף השבוע שעבר.
הישיבה הפכה השבוע מוקד עלייה לרגל. פוליטיקאים, אמנים, הורים ובוגרים – כולם באו לחזק את הנערים ואת הצוות, ואולי גם לשאוב קצת עידוד וחיזוק בעצמם.
כדי להתמודד עם האירוע נוספו לצוות הישיבה גם יועצים ואנשי מקצוע שמדברים עם בני הנוער ודואגים לתת מענה למי שזקוק לתמיכה ולסיוע. בישיבה התקיימו השבוע כמעט מדי יום תפילות מיוחדות לשובם של החטופים, ונערכו שיחות חיזוק על בסיס יומיומי. אפילו הנשיא החדש שטרם נכנס לתפקידו, ראובן ריבלין, דאג להיות שם ולחזק את התלמידים.
"הטרמפים לא אשמים בחטיפה"
מי שנתן שיחת חיזוק ייחודית לבני הכיתה של שני הנערים הוא יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט. "לפעמים אני רואה בתקשורת ניסיון להקהות את מוחנו. מנסים להאשים את המשטרה ולהאשים את הטרמפים. מה, הטרמפים הם מי שחטפו את הילדים? באשמת הטרמפים חטפו את חטופי אנטבה, וחטפו את גולדווסר ורגב ואת גלעד שליט? באשמת הטרמפים רצחו פה מעל אלף ישראלים באינתיפאדה השנייה? לא ניתן להקהות את מוחנו. יש לנו אויב שרוצה שבגוש עציון לא נוכל להתהלך והוא רוצה שגם ברמת אביב לא נוכל להתהלך, ומי שלא מבין שאם לא ילכו בשקט בצומת הגוש ואם ילדים לא יוכלו לשחק בשקט בחברון, בעופרה ובבית אל, הם גם לא יוכלו לשחק בשקט ברמת אביב, רעננה וראשון לציון - לא מבין כלום.
לכן המשימה היום של ממשלת ישראל היא לאפשר לכל עם ישראל לחיות בצורה חופשית בלי פחדים בכל פינה בארץ שלנו, ובוודאי להחזיר הביתה את אייל, את גיל-עד, את נפתלי. הכוח יוצא מפה, ומקור החיים של הארץ שלנו הוא פה, בלימוד התורה שלכם, בהתנדבות שלכם, בהליכה הבטוחה שלכם בכל רחבי ארץ ישראל", אמר בנט לתלמידים, וביקש מהם להיות חזקים: "אני יודע שאתם עוברים ימים לא קלים. זה החברים שלכם, זה בני הכיתה שלכם.
אבל אתם גם צריכים להוות ומהווים דוגמה, ואתם עומדים גם למבחן, והמבחן הוא מבחן החוסן. לא מקטרים. אנחנו חזקים, לא מתבכיינים. ומתוך עוצמה ומתוך אמונה ננצח. יישר כוחכם. אני יודע שיש פה דילמות. לטעמי המשימה שלכם עכשיו זה ללמוד תורה, להמשיך את השגרה, להתכונן לבגרויות. אנחנו נעשה את שלנו ונזריק את העוצמה לתוך המנהיגות במדינת ישראל, ואתם תעשו את העבודה שלכם ותיתנו לנו את העוצמה הזאת".
ביקור מרגש נוסף היה של שר התקשורת גלעד ארדן, אשר במהלכו הגיע למקום גם הזמר ישי לפידות. השניים אספו יחד עם ראש הישיבה הרב דב זינגר קבוצה של חברים קרובים מאוד לנערים החטופים, ושרו יחד במטרה לפרוק את הכאב. השר ארדן מחה דמעה כשהתלמידים ביקשו לשיר יחד איתו את השיר "תפילה לעני", והוא ענה להם כי מדובר בפרק מתהילים שהפך להיות מזוהה עם הגירוש מגוש קטיף, והוא אינו יכול לשיר אותו. "שרנו את השיר הזה ביום הגירוש ונשבענו שאת 'תפילה לעני' לא נצטרך לשיר שוב", אמר ארדן.
יהונתן בילט, המנהל החינוכי של ישיבת 'מקור חיים', מספר ל'בשבע' שמטבע הדברים ההתנהלות בימים אלה שונה: "הישיבה עצמה מתחלקת לנערים שאני מחזק כאיש צוות, ולנערים שמהם אני מתחזק. ברור שאנחנו יושבים הרבה עם כל אחד ובודקים מה המצב, איך הוא מתמודד. מנסים לחזור לסוג של שגרה. גם כך אנחנו נמצאים ממש בשבוע האחרון של הלימודים".
מנקודת המבט שלך, איך נראית ההתמודדות של הנערים?
"בשכבה שלהם יש קבוצה שמתמודדת בצורה מאוד קשה. נתנו לכל אחד את התמיכה המתאימה לו. יש תלמידים שממש התפרקו, ויש תלמידים שביקשו לנסוע להיות עם המשפחה. בהתחלה אמרנו: 'הכול מותרין לך'. מותר לבכות, מותר לשאול. יש אחד שהנפש שלו נפתחת מאוד וזה מוביל לבכי, ויש אחר שדווקא נעשה אדיש במצב כזה. הבהרנו להם שאין התנהגות נכונה, אלא כל אחד עם מה שהוא מרגיש. ברור שלחלק זה מאוד קשה, ויש כאן צוות של יועצים ומחנכים שסובבים אותם. אנחנו רואים תופעות של שבירה, נותנים לכל אחד להתבטא בצורה שלו, ותומכים בכולם. היום ביקרו כאן כל ההורים, וחלק מהתלמידים נסעו איתם הביתה. אבל אנחנו מנסים לנהל כאן שגרה. מצד שני, אנחנו לא יודעים מתי זה ייגמר. אנחנו מקיימים מדי יום פגישות ודיונים, הקיץ מתקרב, ובכל יום מסתכלים קדימה ומתכננים את מחר".
בילט מציין גם את החיבוק הגדול שהישיבה זוכה לו בימים אלה: "באים לחזק אותנו הרבה מאוד. מה שמדהים בישיבה הוא שבכל מצב כזה יש גם נקודות של אור. עכשיו רואים כמה אהבה יש בישיבה, כמה המקום חזק. אנחנו מקבלים תמיכה מהורים, מתלמידים לשעבר, מבוגרים שמתקשרים ושואלים איך הם יכולים לעזור. כולם רוצים לתמוך בנו מאוד. בשגרה אתה לפעמים שוכח כמה כל תלמיד הוא יהלום, כל אחד הוא מיוחד בפני עצמו. ובאירוע כזה אתה מקבל פרופורציות ונזכר".
במכתב שנשלח להורי התלמידים עלתה סוגיית הנסיעה בטרמפים. "אנו זקוקים לעזרתכם בכל הנוגע ליציאה מהישיבה והחזרה אליה. עניין הנסיעה בטרמפים נבחן כעת בכל הדרגים. כעת המצב מחייב את כולנו להימנע לחלוטין מכל נסיעה בטרמפים. אנו זקוקים לכם בחשיבה משותפת עם הבנים – כיצד הם יוצאים מהישיבה ושבים אליה, בדרכים אחרות", לשון המכתב.
המקום בבית המדרש מחכה לאייל
בישיבת 'שבי חברון', בה לומד החטוף אייל יפרח, מבקרים אולי פחות פוליטיקאים, אבל שם אש הלימוד לא רק שלא כבתה אלא התעצמה. חבריו של אייל יפרח החליטו יחד עם צוות הישיבה להגביר את הלימוד ולהקדיש את כל התפילות לשחרורם המהיר של החטופים ולהצלחתם של חיילי צה"ל.
אור משה תורג'מן, אחד מחבריו הקרובים של אייל, שהיה גם חברותא שלו וגם שותפו לחדר, מספר כי מאז נודע לתלמידים על האירוע ביום שישי בצהריים השתנתה ההתנהלות בישיבה. "ראש הישיבה הבהיר לנו שעם ישראל נמצא בניסיון ואנחנו צריכים לשמור על הזכויות של עם ישראל, ולא להתייאש וליפול למחשבות קשות, אלא פשוט להתחזק".
עם זאת הוא אומר שהבחורים מצליחים לשאוב כוח דווקא בעת המצוקה הזו: "בשבת האחרונה היינו כולנו בישיבה, ולצד אי הוודאות היו גם שמחות של חברים שהתארסו. בסעודה שלישית היה מעבר חד בין השיר 'אחינו כל בית ישראל' לשיר 'מהרה ה' אלוקינו', וזה מוכיח שאנחנו לא נשברים ושומרים על הכוח שלנו".
גם ב'שבי חברון' מנסים לשמור על השגרה, למרות שהמקום של יפרח בבית המדרש נותר מיותם. על דלת חדרו בישיבה נתלה השלט: "אייל, מחכים שתחזור", ותורג'מן, שעוד למד עם אייל שעות ספורות לפני החטיפה, מאמין שהדלת תיפתח בקרוב וחברו הטוב ישוב ללמוד איתו סדר אמונה בכל יום בצהריים.