כנס מכון כת"ר לכלכלה על פי ההלכה, שהתקיים השבוע לראשונה בירושלים וכבר כונה על ידי מארגניו "הכנס השנתי", הצליח להביא לבמה אחת מומחים ורבנים, אנשי אקדמיה ופוליטיקה. הסיבה העיקרית שבעקבותיה עליתי ירושלימה לכנס הייתה סקרנות. ככל שידיעתי מגעת, זהו אחד הניסיונות הראשונים ליצור כנס שיעסוק בנקודות המגע בין יהדות וכלכלה, הן בהיבט התיאורטי והן בהיבט הפרקטי-הלכתי.
המושב הראשון, שבדיעבד התברר כמשעשע מבין השניים, עסק בשאלת פערי השכר על פי ההלכה. את הרצאת הפתיחה נשא היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס. בפאנל שהנחה העיתונאי עמית סגל השתתפו ראש המכון הרב שלמה אישון, פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' ישראל אומן וח"כ ניסן סלומינסקי.
הפאנל היה אמור לעסוק בסוגיית פערי השכר, אך סגל ניווט אותו לשאלה הרחבה יותר: עמדת התורה בסוגיית המדיניות הכלכלית הרצויה, קפיטליזם מול סוציאליזם. הרב אישון פתח בהנחה שהתורה יותר קפיטליסטית מסוציאליסטית, מאחר שהיא מכירה בקניין הפרטי, אך ציין כי מצוות הצדקה, המהווה ביהדות חובה ולא עניין וולונטרי, מאזנת את התמונה.
פרופ' טרכטנברג קיבל מהמנחה פטור מהחובה להשיב לשאלה, אך במפתיע בחר דווקא לעשות זאת. טרכטנברג הודה כי הרקע התיאורטי שלו בנושא דל, אך בכל זאת ציין דבר אחד שלדעתו ראוי לשים אליו לב. לדבריו, היהדות איננה דוגלת בדגם כלכלי אוטופי שמתעלם מטבע האדם. זאת בניגוד לרבות מהאידיאולוגיות שהובילו את המאה העשרים, אשר התעלמו מטבעו של האדם תוך רצון לבנות עולם מושלם של שוויון וצדק. טרכטנברג הוסיף כי התורה מכירה בחולשותיו של האדם ומצווה עליו לבנות מערכת ראויה יותר וצודקת יותר, דווקא מתוך הכרה בחולשותיו וביצריו.
פרופ' ישראל אומן טען כי קשה לדבר באופן קטגורי על עמדת היהדות בסוגיות שכאלו. זאת משום שעל כל ציטוט מהגמרא ומהפוסקים ניתן להביא ציטוט נגדי. למרות זאת הוא ציין כי לפי דעתו ניתן לקבוע שחז"ל היו בעד "כלכלת שוק", ביטוי שהוא מעדיף על פני המונח קפיטליזם. כראיה לכך הביא אומן את דברי האמורא שמואל (בבלי בבא בתרא פט, א) שציטט באוזני עוזרו, האמורא קרנא, את דברי הברייתא "מעמידין אגרדמין (פקחים - ש"פ) למידות, ואין מעמידין אגרדמין לשערים".
לדבריו, הכוונה היא שיש צורך לפקח על הגינות ויושר המסחר, אך לא על המחירים. אומן ציין את פירוש הרשב"א, התואם לדבריו את גישת "היד הנעלמה" בכלכלה. פרופ' אומן, בעל חוש ההומור, ציין שהוא באופן עקרוני דווקא בעד סוציאליזם, וכי זו שיטה יפה מאוד וצודקת מאוד. בסוציאליזם, לדעת אומן, יש רק בעיה אחת קטנה: הוא לא עובד.
בסוגיית השכר ציין סלומינסקי כי הבעיה בשכר הגבוה אינה רק בעצם הפערים שנוצרים. לדעתו השכר הגבוה של המנהלים הבכירים בחברות הציבוריות, אלו שנסחרות בבורסה, יוצר שחיתות של ממש: "השכר שהם מקבלים הוא שערורייה שאין כדוגמתה ומביא לבעיה חברתית של פערים ולשחיתות. צריכה להתקיים במדינה תחושה של פיקוח. צריך להשגיח שכל העובדים יקבלו שכר הוגן שלא ייצור פערי שכר עצומים.
יכול להיות שלא תהיה ברירה ונצטרך לתת תקרה כדי למנוע את הדבר הזה". פרופ' טרכטנברג טען שהבעיה הנוצרת היא חוסר אמון במערכת הכלכלית, מאחר ששכר המנהלים הבכירים הוא כזה שלא ניתן להצדיקו כלכלית. לדעתו מצב כזה עלול ליצור תסיסה חברתית. פרופ' אומן כפר בטענות אלו, ושאל מדוע יש להסתכל על מי שבראש הפירמידה. לטענתו, כל אחד צריך לעסוק במצבו האישי. אומן טען כי התמריצים צריכים לגרום לכך שהשכר יהיה הוגן, ורק אם נוצרת סיטואציה מונופוליסטית יש הצדקה להתערבות.
להשקיע כהלכה
הדיון בסוגיית ההשקעות הכשרות היה פרקטי הרבה יותר. פרופ' עודד שריג, לשעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, סקר באופן מקיף את סוגי המכשירים הפיננסיים בשוק. חברי הפאנל, בהנחיית חוקר המכון ורב היישוב נוב הרב אורי סדן, עסקו בשאלות הלכה למעשה. הרב אריה דביר, מי שהיה מקורב מאוד לרב יוסף שלום אלישיב ולמעשה היה חלוץ העיסוק בסוגיית ההשקעות הכשרות, סקר את הבעיות העיקריות: איסור ריבית באיגרות חוב וביצוע איסורים כמו חילול שבת וחמץ בפסח על ידי החברות שאנו מחזיקים במניותיהן.
הרב יעקב אריאל ציין כי המבט על סוגיה זו צריך להיות ערכי. כמו שצריך לדאוג שהחברה לא תחלל שבת, כך צריך לדאוג שהיא תשלם שכר הוגן לעובדיה. הרב אריאל הוסיף כי המוצא שנוקטים חלק מגופי הכשרות שעוסקים בנושא - השקעה במניות של חברות בחו"ל בלבד - הוא פתרון בעייתי: "צריך להשקיע את הכסף בחברות ישראליות, חברות שבונות את הארץ, שנותנות תעסוקה לעובדים".
עם זאת ציין הרב אריאל כי חברה שמחללת שבת אינה בונה את הארץ אלא מחריבה אותה. ומה לעשות עם חברה שיותר מ‑90 אחוזים מפעילותה כשרה, אך מיעוטה הקטן כרוך באיסורי תורה? על כך השיב הרב אריאל כי יש לדון בכל מקרה לגופו, אך יש מקום להתיר במקרים מסוימים.
הדיון באיגרות החוב התגלגל לדיון באיסור ריבית באופן כללי. הרב אריאל הפתיע חלק מהנוכחים כאשר קבע שבאופן עקרוני אין לאדם פרטי היתר להיות באוברדרפט, משום שזו לא עסקה שחל עליה היתר עסקה. הרב אריאל ציין כי מי שזקוק בכל זאת צריך לעשות שאלת חכם, ובמצבים מסוימים שבהם יש לאדם גם השקעות באותו בנק ניתן למצוא לכך היתר.
הרב אריאל מחה על כך שהמודעות לנושא ההשקעות הכשרות נמוכה, וכי מתוך 120 מיליארד שקלים המנוהלים בחסכונות הפנסיוניים, מיליארד אחד בלבד מצוי במסלולים כשרים. מוטי לוי, סמנכ"ל הראל-גלעד פנסיה, טען כי בהשקעות הכשרות האדם הפרטי מרוויח 10 אחוזים פחות מאשר במסלולים מקבילים.