לאור תלונתו של ח"כ דוד אזולאי (ש"ס), נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בודקת את אפליית החינוך החרדי והערבי מתכנית "בית ספר של החופש הגדול" - כך התברר היום (ג') בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) ציין כי בדיון בשבוע שעבר, סירב השר להרחיב את תכנית הקייטנות-בחינם גם לילדים חרדים וערבים, ובכך הוא יוצר אפליה מובנית על גב ילדי ישראל והוא "אלוף בהרחבת פערים חברתיים".
כהן נזף בנציגי מרכז השלטון המקומי שלא התנגדו לאפליה, ואמר כי ציפה שראשי הרשויות יתקוממו על אפליית חלק מתושביהם, משלמי הארנונה והבוחרים שלהם. "מחר השלטון המקומי ירצה את עזרתנו כחברי-כנסת במענקי איזון וכד' – ואז הוא יקבל את התשובה, נתחשבן אתו על שתיקתו-זאת", ציין.
כהן דרש לקבל לידיו את ההסכם שנחתם בין המשרד לבין קרן הידידות שמממנת קייטנות אלו, ואת כל תהליך האישור הממשלתי למענק כספי זה.
ליאורה שמעוני, נציגת המבקר, הוסיפה כי נציבות תלונות הציבור החלה לטפל במהירות בתלונת ח"כ אזולאי, ותבדוק האם ההחלטה סבירה והאם התקבלה בהליך תקין. "ביקשנו תשובות דחופות ממשרד החינוך, כדי להתערב עוד לפני תחילת הקייטנות בשבוע הבא", הבטיחה.
ח"כ אזולאי הוסיף כי "פנינו בנימוס ובכבוד לשר, והוא לא טרח אפילו להחזיר תשובה, כנראה שזה החינוך שלו. פירון התפאר ברפורמות למען שוויון, אך כל-כולן אפליה בוטה ומכוערת. ילד בחינוך הממלכתי יזכה לקייטנה חינם, ושכנו שבחר בחינוך החרדי – לא יזכה לכך".
חברו לסיעה, משולם נהרי ציין כי "החינוך הציבורי אכן זקוק לחיזוק – אך לא במחיר פגיעה במערכות חינוך אחרות מפוארות. לא-לחינם במשך השנים אנשים שלחו ילדיהם לחינוך הפרטי, כי החינוך הציבורי לא היה מספק. השר פירון מוציא את ילדינו מכלל ילדי ישראל, ואפילו בימי שולמית אלוני כשרת חינוך, לא הייתה התנהלות כזאת".
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "אפילו קולו של הייעוץ המשפטי במשרד החינוך שפעם נלחם על דעתו המקצועית - נדם. בחוק יסודות-התקציב נקבע כי את החינוך העצמאי יש לתקצב בשווה, אך השר פירון איים עלי שאם אומר זאת בוועדה – הוא ישנה את החוק.
"על הייעוץ המשפטי במשרד לומר לשר כי כל עוד זה החוק- עליו לתקצב בשווה גם את החינוך החרדי", הבהיר גפני.
גם ח"כ חנין זועבי (בל"ד) קבלה על אפליית מוסדות חינוך ערביים רבים מהתכנית, בגלל שאינם בחינוך הרשמי, ואמרה כי "מדובר במעשה נקמנות. לא פותרים בכפיה, בירוקרטיה או בשרירות".
יהודית קדש, מנהלת אגף החינוך היסודי במשרד החינוך השיבה כי בתכנית החדשה כלולים 250 רשויות בהם בתי ספר ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, 16 בתי-ספר בחינוך חרדי, וכן מוסדות חינוך ערבי דרוזי וצ'רקסי. "אין מדובר באפליה, כי יש פה נציגות לכל המגזרים.
"המוכר-שאינו-רשמי אינו יכול להצטרף כי מראש הוגדר שהתכנית מיועדת לחינוך הציבורי", הסבירה קדש, ''אך כל בי"ס מוזמן בכל עת להצטרף לחינוך הציבורי".
דורית מורג, היועצת המשפטית של משרד החינוך טענה כי מאז ומעולם הועדף החינוך הציבורי, כולל בגיבוי פסקי בית המשפט העליון. לדבריה, חלק מפסקי-דין אלו אפילו חייבו את המדינה להעדיף את החינוך הרשמי. "לשר יש סמכות לתת עדיפות לחינוך הציבורי מכוח סעיף 11 בחוק חינוך ממלכתי, בה נקבע כי השר מוסמך לקבוע תקציבים ונהלים, ומכוח זאת ניתן להחליט גם על אפס תיקצוב. בכל מקרה, מדובר על תכנית תוספת בלתי-פורמלית, ולכן חוק יסודות-התקציב לא חל עליה", טענה.
לדברים אלו הצטרפה גם אורית קורן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שאמרה כי התכנית איננה חלק מתכנית הלימודים הפורמלית, והעדפת החינוך הציבורי לגיטימית הן בחוק והן בפסיקות בתי המשפט.