המילים "אל תשליכני לעת זקנה", מהדהדות לאורך כל הסרט החדש "מיסטר מורגן" או "אהבה אחרונה" בתרגום חופשי, של מילות הסרט.
זה לצד זה, נראה מת'יו מורגן, קשיש בן 80 (אותו מגלם בצורה נפלאה השחקן מייקל קיין, בן גילו של הדמות בסרט),כשמחד נראים חייו מלאי סבל וייסורים על מות אשתו ממחלת הסרטן ומאידך העזרה לזולת, הנתינה ללא גבולות וללא שום בקשה לעזרה כל שהיא, מצידה של מורה למחול, אותה הוא פוגש לגמרי במקרה, באוטובוס השכונתי בו הוא נוסע למלא את יומו.
מורגן, מורה לפילוסופיה בגמלאות, שילדיו חיים בארצות הברית ומשם מוצאו, חי בשנותיו האחרונות בפריז ( חכו לקראת סוף הסרט להבין למה), מנסה מזה שלוש שנים , שלושה חודשים ואחד עשר ימים בדיוק ,להתמודד עם מותה של של אשתו ג'ואן מורגן וכבר מהפתיחה נראים ייסוריו של מת'יו, כאשר הוא מסרב לעזוב את מיטתה עליה נפטרה.
המורה לפילוסופיה, מנסה להמשיך ולהיות זר בפריז, תוך שהוא מתעקש לא ללמוד צרפתית למרות שהוא חי בה כבר כמה שנים טובות, ולאכול את האוכל האמריקני עליו גדל.
תוך כדי כך הוא פוגש בפולין (קלמנס פואזי המצוינת), מורה למחול, שפגישה מקרית איתה מובילה לקשר רגשי משמעותי ביניהם. רגשי בלבד וזה יופיו.
השניים מנהלים לאורך כל הסרט דיון פילוסופי מרתק על החיים, כשכל נקודת המבט היא משתי הזוויות: "אל תשליכני לעת זקנה" והעזרה לזולת ולנזקק.
הסרט נקי ללא רבב וגם כשמשפחתו האמיתית של מת'יו נכנסת לתמונה, נמשכת ההצגה בין הבן, האב ודמות האם, המלווה אותנו לרגעים לא מעטים בסרט, רק כדי להדגיש את בדידותו של בעלה, מיסטר מורגן.
מעניין, חשוב, מעורר מחשבה, נקי לחלוטין ועושה פה ושם גם צביטות בלב על ההזדקנות.