ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), שקולה נשמע ברקע הקלטת השיחה בין גיל-עד שער למוקד 100 של המשטרה, מספרת על תחושותיה מאז נודע כי בעת שהתראיינה ל'קול ישראל',
נחטפו הנערים."אחרי שקלטת החטיפה הותרה לפרסום, וגם אתם שמעתם אותה, עם הראיון המקרי איתי ברדיו, המלווה את הזוועה ברכב ואת הדקות האחרונות בחייהם של גיל-עד, נפתלי ואייל, אני יכולה לחלוק אתכם את מה שיושב לי על הלב ולא מרפה ממני", כתבה יחימוביץ' בעמוד הפייסבוק שלה.
לדבריה, חרף העובדה שמדובר בצירוף מקרים,
בשבועיים האחרונים אין לה מנוח מהמחשבות על מה שהתרחש ברגעים האחרונים של חיי הנערים החטופים, ''על הפער בין אותו ראיון נינוח שנתתי ובין האלימות הנוראה שהתרחשה לצליליו באותן דקות ממש''.
"'חטפו אותי', אומר גיל-עד בבירור, גערות הרוצחים, קולות ירי עמומים, התרחשות אלימה, ברדיו שצליליו מציפים את הרכב ואף מוגברים שומעים אותי מתראיינת, והראיון הזה הוא רעש הרקע לזוועה ולאימה שהתרחשה ברכב", הוסיפה.
היא ציינה כי השמעת תחנת רדיו ישראלית ברכב החטיפה, זו אחת השיטות להטעיית הטרמפיסטים שעולים לרכב. "עקיבא נוביק, כתב ידיעות אחרונות, היה הראשון שהתקשר אלי לשאול אם התראיינתי במקרה בתחנת רדיו כלשהי ביום חמישי, 12 ביוני, קצת אחרי השעה 00:22. אכן כן.
"ביום הזה ובחצי השעה הנוראה הזאת התראיינתי ראיון ארוך לתוכניתו של אהרון ויזנר ברשת ב' של 'קול ישראל'. דברנו על הבחירות לנשיאות, ועל יחסי חילונים ודתיים. הראיון הזה גם נכלל בניוזלטר השבועי ששלחתי למחרת", סיפרה.
יחימוביץ הדגישה כי היא אינה יכולה להשתחרר, כלשונה, ''מהמחשבות על הפער הסוריאליסטי בין נינוחותו של הראיון, שנעשה בגינת הבית שלי, כדי לא להפריע לילדים שלי ולחבריהם שהיו בבית, ובין מה שקרה באותן דקות בדיוק לשלושה ילדים אחרים, קטנים מילדי. על אומץ הלב והתושיה של גיל-עד להתקשר ולדווח, על הבנליות והרשלנות המרתיחה שבהתעלמות מקריאת העזרה הנועזת והנואשת שלו, על קיצם האלים והחטוף של שלושה ילדים אהובים ומושקעים, על ההורים שנפשם יוסרה קודם מחרדה נוראה ועכשיו מיגון שאין לו סוף.
"על מה שאמרה לי אמו של גיל-עד, בת גלים על בנה: שהוא לא ילד, אלא גבר של ממש, חזק פיסית וחזק נפשית, ושהיא כלל אינה מתפלאה על כך שהיה זה הוא שאזר את האומץ והתושיה לדווח על החטיפה. הכאב על החיים הצעירים האלה שנגדעו באיבם הוא גדול, גדול מאוד", כתבה יחימוביץ'.
