החנות הגלובלית

התסריטים הדמיוניים על החיים בשנות האלפיים, לפיהם נחיה במבנים תת-קרקעיים, שזופים מאורות ניאון כמעט בלי לראות את השמש, נעזרים ברובוט אישי ורוכשים את כל המצרכים שלנו דרך הטלפון, התממשו באופן חלקי בלבד.

אנחנו לא גרים במבנים תת-קרקעיים ועדיין חולמים על רובוטים, אבל בכל הנוגע לרכישות דרך הטלפון - אנחנו לא רחוקים משם. מדובר אמנם ברכישות דרך האינטרנט ולא דרך טלפון החוגה הישן והטוב, אבל בשנים האחרונות ניתן לראות כיצד גרף הרכישות אונליין הולך ועולה.

בתחילת דרכה של זירת הסחר באינטרנט התרכזו אתרי המכירות בעיקר במוצרי חשמל. מאז נוספו שלל תחומים חדשים, והיום אנשים רוכשים קופונים, מזמינים ביגוד והנעלה מחו"ל, ואפילו מורידים מוזיקה וסרטים בתשלום - והכול דרך האינטרנט, בלי לצאת מהבית ואפילו מבלי לפצות פה.

אבל העולם הזה אינו מושלם. היום לא צריך רק לדעת מה לקנות, אלא בעיקר איך לקנות. לא, אנחנו לא מתכוונים לסכנה שבמסירת פרטי כרטיס האשראי, בעיקר בגלל שהיום הצרכן מבוטח במגוון דרכים על ידי חברות האשראי, כך שגם אם מישהו יגנוב מכם את הפרטים או יפרוץ לאתר שבו רכשתם, בסופו של דבר זה יהיה לא נעים, אבל את ההחזר תקבלו מחברת האשראי.

אז היכן טמונות הסכנות, ומה הם הכללים החשובים לרכישה באינטרנט? כיצד תוכלו לדעת באיזה אתר נמכר שואב אבק מסוים הכי בזול, לעתים בהפרש של מאות אחוזים מאתרים אחרים? איך תוכלו להזמין עגבניות מהסופר בלי לראות אותן לפני כן? האם אתרי הקופונים אכן מציעים מוצרים בהנחה? והחשוב מכול: היכן תוכלו לקנות רולרבליידס במחיר סביר של אגורה אחת?

eBay: כמו לקנות בחו"ל

דף הבית של אתר המכירות העולמי eBay מציג את תחומי הרכישה הפופולריים ביותר (מוצרי אלקטרוניקה, אופנה וכו'), ביחד עם תוספת מפתיעה: מכוניות. מסתבר שכאן תוכלו למצוא החל מפורד 1996 ועד לג'יפים אופנתיים וחדשים בעליל.

אבל גם בלי תחום הרכב (כולל חלקי חילוף, אגב), eBay הוא עולם עצום של מכירות יד ראשונה, שנייה וכן הלאה. מה תמצאו כאן? טאבלטים, נעליים, פריטי אופנה, שעוני קסיו, דיסקים, ספרים, פריטים לאספנים, מצלמות, ציוד ספורט, צעצועים, ציוד לגינה ועוד הרבה דברים שלא חשבתם עליהם.

החשש העיקרי, למי שלא מתורגל ברכישות אינטרנטיות, הוא לשלוף את כרטיס האשראי ולהעביר את פרטיו לסוחר ממולח בהונג-קונג, על מנת שישלח אליכם כיסוי איכותי לסלולרי בשלושה דולרים, במקום ב‑80 שקלים בארץ. ובכן, אין סיבה מיוחדת לדאגה. ניתן לשלם דרך PayPal, מה שאומר שאותו מוכר כלל לא מקבל את פרטי האשראי שלכם. שנית, כל מוכר משווע לדירוג גבוה מלקוחותיו, והם יעשו את הכול על מנת שתדרגו אותם בחמישה כוכבים ולא בארבעה חלילה, גם אם זה כולל משלוח מיילים מנדנדים עם בקשה לדירוג (חמישה כוכבים בלבד, הם טורחים להבהיר שוב ושוב).

אז ממה להיזהר בכל זאת? ובכן, אל תתפתו להזמין מוצרים זולים מדי. אלא אם כן אתם רוצים לגלות שוב שהמטען לסלולרי שהזמנתם בדולר וחצי מתחמם באופן מעורר בהלה.

אתרי קופונים: שימו לב לאותיות הגדולות

אתרי קופונים היו הבשורה החמה של הרשת בשנת 2010. גם היום הם מצליחים, ומציעים - או מתיימרים להציע - מוצרים מעניינים בהנחות שונות. ההיצע נע בין חופשות ומוצרי אלקטרוניקה, ועד לפטנטים שונים ומשונים, שכמו נלקחו מהחוברות של ויזה וישראכרט.

בישראל פועלים כיום עשרות אתרי קופונים, חלקם מבית אתרים גדולים, כמו BigDeal מבית ynet, BUY2 מבית mako, הדיל היומי מבית 'וואלה שופס' ועוד. ישנם אתרי קופונים המותאמים לקהל הדתי – 'בא בטוב' ו'גרופי', ויש כאלה שמיועדים לקבוצות ממוקדות, כמו 'גוזרים קופון' (ההצעה היומית להורים), 'ביזקופון' (קופונים עסקיים מבית גלובס) ועוד.

חלק גדול מהאתרים מתמקדים לא מעט בחיים הטובים ומציעים שוברים למסעדות, לחופשות, לטיפולי ספא ועוד. האתרים די שונים זה מזה, אם כי לרובם המכריע יש מכנה משותף אחד: מיד כשתיכנסו אליהם ייפתח לכם חלון ענקי המציע לכם להירשם ולקבל באופן קבוע הצעות למייל. דיוור ישיר, מסתבר, הוא אסטרטגיה מרכזית בעולם הקופונים. אולי כהמשך למסורת מבית אבא ישראכרט.

באופן כללי, מומלץ לנקוט משנה זהירות באתרי הקופונים. השם "קופון" אמנם קורץ וטומן בחובו הבטחה להנחה משמעותית, אבל בפועל כבר היו בתוכם הצעות לדילים מאוד לא משתלמים: ספרים שנמכרים "רק" ב‑35 שקלים, בזמן שבחנויות הם נמכרים ב‑25 שקלים, דילים לחופשות שאפשר למצוא גם בלי הבטחות למחירים קבוצתיים וכן הלאה.

הרכישה האחרונה שלי מאחד מאתרי הקופונים הייתה לפני כחודש. הזמנו ארבע תבניות פלסטיק לארטיקים, שלתוכן מוזגים מיץ ולאחר מכן מקפיאים, והמחיר היה בהחלט מבטיח. קיבלנו את המוצרים בדואר תוך זמן קצר, והכול היה מצוין ומרשים, עד לרגע שבו הארטיקים נפלו לרצפה, כל אחד בתורו, והפלסטיקים הזולים התנפצו בזה אחר זה.

יחד עם זאת, לזכותם של אותם אתרים אפשר לומר שאפשר למצוא בהם גם דילים אמיתיים. צריך בעיקר להפעיל אינסטינקטים בריאים ולחפש ברצינות את מה ששווה באמת. על הדרך תוכלו להיתקל בלא מעט מוצרים מעניינים שכנראה לא נמצאים במרכז הקניות הקרוב לביתכם: מכשיר להכנת ופל בלגי, מגאפון קטן ועוצמתי עם טווח שמיעה עד 200 מטר, ואפילו מחסום חנייה אלחוטי אישי, שיבטיח שאף אחד לא יחנה בחנייה שלכם, במחיר 699 שקלים בלבד. במקום 1,400, כמובן.

זאפ: חוות דעת צרכניות בדוקות

למה לא תיתקלו כאן בשמות של חנויות למוצרי חשמל הפזורות ברחבי הארץ והאינטרנט? כי היום, למען האמת, אין משמעות גדולה מדי לחנות שממנה קנית. גם אם לפני שנתיים קניתם מצלמה דיגיטלית ב'אלקטרו חדרה', נניח, אין שום סיבה שתחזרו אליה מיוזמתכם, אלא אם נרשמתם לניוזלטר של החנות ושכחתם להסיר את עצמכם.

במילים אחרות, מי שמעוניין לבצע רכישות בישראל, במגוון תחומים - מחשבים ניידים, חשמל ואלקטרוניקה, ילדים, טיפוח, אופנה, מתנות וריהוט, כלי עבודה ומה לא בעצם - לא אמור לחפש זאת באתרים או בגוגל. הדרך המשתלמת ביותר היא לחפש באתר זאפ. על הדרך תוכלו גם לקרוא ביקורות על אותו מוצר, ואולי להחליט בכלל שזה לא מתאים.

הפרש המחירים בין מוצרים זהים לחלוטין יכול להיות מרחיק לכת, כך ניתן לגלות בזאפ. למשל, את האייפון 5 תוכלו לרכוש, נכון לשעת כתיבת שורות אלה, ב‑2,998 שקלים בחנות 'דים פון', שאליה מפנה זאפ, ועד למחיר 4,250 שקלים בחנות 'סים פרי', שנמצאת בתחתית הרשימה. עכשיו תארו לכם שהייתם חדשים בתחום, כותבים בגוגל "אייפון 5" ומגיעים לאתר היקר יותר, מבלי להבין שבמרחק הקלקה ממתין לכם אותו מוצר בדיוק בפער משמעותי ביותר. אמנם יש אתרים שלא נמצאים ברשימת התוצאות של זאפ, כמו 'וואלה שופס' (שתמיד כדאי לבדוק בנפרד), אבל הרוב נמצאים שם. הפלטפורמה של זאפ הופכת למעשה את זהות החנויות לפחות קריטית, בפרט לאור העובדה שלכל חנות יש דירוג ותגובות של גולשים שביצעו בעבר רכישות, וכך ניתן לדעת גם את טיב השירות באותה חנות.

רבים לא יודעים זאת, אבל האתרים שנמצאים בתוצאות החיפוש של זאפ (שנרכשה לפני כמה שנים על ידי דפי זהב, אגב) משלמים לזאפ סכום מסוים על כל הקלקה והקלקה של גולשים. האם זה גורם לזאפ להיות פחות נייטרלי?

הילה ארבל, מנהלת שיווק ופיתוח עסקי בזאפ, מכחישה זאת מכול וכול. בדיוק להפך, היא אומרת, ההצלחה של האתר נובעת דווקא מהאובייקטיביות שלו וממנגנון התגובות למוצרים ולעסקים. " אנחנו שומרים באדיקות על כל חוות הדעת באתר", מצהירה ארבל, "יש לנו צוות תוכן שעובד ימים שלמים באימות חוות הדעת שמגיעות מהגולשים. אין חוות דעת שלא עוברת תהליך של אימות פנימי אצלנו דרך הוכחת קנייה, צילום חשבונית וכו'. אנחנו מקפידים להעלות ביקורות חיוביות ושליליות כאחד. נכון, החנויות משלמות לנו על הפניות גולשים, אבל החוזה עם זאפ אינו חוזה מחייב. חנות יכולה להצטרף או לצאת כאוות נפשה. רוב החנויות בוחרות להישאר איתנו מתוך תועלת עסקית מאוד ברורה. אנחנו מייצרים בעבורן כמות משמעותית של כניסות".

ארבל חושפת נתון מפתיע: בזאפ, שנתפס כאתר גדול ומורכב, מועסקים עשרה עובדים בלבד. כולם, לדבריה, מחוברים מאוד אל המותג ושומרים על ערכיו בצורה אדוקה. אותה עשירייה אחראית על אתר שמייצר כמות של יותר משני מיליון יוניקים (גולשים ייחודיים) וסך של כ‑4.5‑5 מיליון כניסות בחודש.

"עד שהצטרפנו לשוק, הידע שהיה בידי הצרכן היה מאוד מוגבל", היא מספרת. "טווח המחירים שהוצג לו בחנות לא הוצג במקביל לרפרנס בשוק. לא הייתה לצרכן אפשרות ליהנות מחוכמת ההמונים, והוא היה קצת שבוי של המידע המוגבל. זאפ החלה בתחומי החשמל והאלקטרוניקה, ובהמשך התפתחה לעוד קטגוריות. היום הצרכן מקבל החלטה צרכנית חכמה, על סמך המידע מהו טווח המחירים למוצר מסוים. הוא יודע גם מאיפה הוא קונה כי יש חוות דעת על החנויות. על כל מוצר מתחרות עשרות חנויות. זו זירה תחרותית, ובאופן טבעי כך המחירים יורדים.

"זאפ מכיל כ‑1,400 חנויות, ויש בהן כמיליון מוצרים על גבי 600 קטגוריות כמעט בכל תחום מוצרי שנמכר היום באינטרנט. אנחנו בעצם הצומת המרכזי של גולש לפני שהוא ניגש לרכוש מוצר. אחת העוצמות שלנו היא שהבאנו את אלמנט השקיפות".

קניות בסופרמרקט: בוחרים לכם את העגבניות הטובות

קשה לומר שקניית מוצרי מזון באינטרנט נמצאת בתאוצה גדולה מדי בארץ, אך למעשה התשתית קיימת כבר עכשיו. מספר רשתות גדולות, ביניהן שופרסל, מגה, רמי לוי ויינות ביתן, מאפשרות לבצע הזמנות טלפוניות או אינטרנטיות, אבל הבעיה בהזמנות האינטרנטיות דומה לבעיה ברכישה מהסניף: בעוד שחלק מהמבצעים משתלמים ביותר, חלק מהמוצרים נמכרים במחיר מאוד לא משתלם, כך שבסופו של דבר המבצעים מתקזזים, אלא אם כן אתם מהסוג שאוהב לבצע קניות לשבת בשלושה מקומות.

בדומה לאתר השוואת המחירים זאפ, האתר mySupermarket יוצר השוואות מחירים - אבל בתחום הסופרמרקטים. האתר מאפשר לבחור מוצרים מאיזה סופרמרקט שרוצים, להשוות את מחיר הסל במקומות שונים, ובסופו של דבר לבצע את הרכישה במקום המשתלם ביותר בעבורכם. אפשר לבצע בכל רגע השוואת מחירים, להגיע בקלות אל המבצעים המובילים, לקבל המלצות לרכישות (מוצר חלופי או שניים במחיר מוזל, למשל), ובמקרים של הזמנות גדולות אפילו לפצל את הרכישה בין שתי רשתות שיווק.

גלעד שמחוני, מנכ"ל mySupermarket, מספר שעיקר פעילות החברה מתבצעת בכלל בשוק האנגלי, שם מושך האתר המקומי חמישה מיליון גולשים מדי חודש. "האתר בישראל הוקם לפני שנתיים וחצי בערך, והוא מהווה קניון לקניות מקוונות בסופרמרקטים. סופרמרקטים שיש להם אתר מוצגים אצלנו, וגם כאלה שאין להם אתר, ואפשר להזמין מהם רק דרכנו. למעשה, אנחנו עובדים בשביל הצרכן, שמקבל שקיפות מוחלטת על מנת להחליט ולבחור בין הרשתות. יש הרבה כלים של חיסכון שמאפשרים לחסוך עשרות אחוזים בכל קנייה".

מה הם היקפי הגלישה בארץ?

"כל חודש נכנסים אלינו 150‑200 אלף גולשים, חלק מהם כדי לקנות וחלק כדי לבדוק. רבים משתמשים באתר כדי לבדוק מבצעים לפני שהם הולכים לקנות בסניפים של הרשתות. באופן כללי, השוק בישראל היה מאוד לא מפותח עד לפני כמה שנים, אבל כניסה של רשתות חדשות והכניסה שלנו, שהביאה לירידת מחירים - במרבית הרשתות המחירים באינטרנט זולים יותר מהמחירים בסניפים - הביאה לזה שכמות ההזמנות דרך האינטרנט גדלה מאוד. אנשים שמגלים את זה מתקשים לחזור ולבזבז זמן בסניפים".

מה הם ההיקפים היום? כמה ישראלים עושים קניות באופן הזה?

שמחוני לא נוקב במספרים מדויקים של לקוחות. "בשנת 2014 צפוי להיגמר מחזור ההזמנות און ליין בערך במיליארד שקלים. זו עלייה של עשרות אחוזים מהשנה שעברה".

ומה החלק הפחות טוב בענף?

"אנשים מפחדים מזה שמישהו אחר יבחר בשבילם את המוצרים הטריים, בעיקר פירות וירקות. אתה רוצה לבחור את העגבניות שלך בעצמך. מה שכן, הרשתות מבינות את זה, ודואגות לספק לרוכשים באינטרנט דווקא בפירות ובירקות את הסחורה היותר טובה ומובחרת. כשאנשים רואים את זה, הם סומכים על השירות וממשיכים להזמין".

מה יהיה המצב בתחום בעוד שלוש שנים, להערכתך?

"אני יכול להגיד לך שכבר היום, בחלק מהיישובים בארץ שיעור החדירה של השירות הזה גבוה. ביישוב כמו רעננה, שבו יש משפחות דתיות גדולות, יש חדירה גדולה של השירות. אנשים עסוקים, אין להם זמן, ופתאום הם מתחילים להבין שבמקום לשרוף את יום שישי בבוקר על קניות - הם יכולים לעשות דברים יותר חשובים. אם זה יתפתח באופן חיובי, אני מניח שזה יגיע להיקף של 5‑10 אחוזים בתוך שלוש שנים".

לוחות מכירה: חיות מחמד ונהגים למסיבות

עד לפני עשור, לוחות העיתונים הגדולים היו נכס אסטרטגי-כלכלי משמעותי לכל עיתון. החל מרכבים למכירה ועד למודעות היכרויות מפוקפקות. אבל בעשור האחרון כולם הבינו שהכיוון הולך לאינטרנט, וההשקעה הייתה בהתאם. אתרי הלוחות הגדולים פרחו בשנים האחרונות, ואת התוצאה ראינו כולנו במאי האחרון, כשאתר וואלה מכר את יד2, אתר הלוחות המוביל בישראל, לתאגיד המדיה אקסל שפרינגר, תמורת 806 מיליון שקלים. איתו ברשימה נמצא Win-Win מבית ידיעות אחרונות, וגם אתר Homeless זוכה להצלחה, אם כי פחותה ביחס לקודמיו.

אתרי הלוחות הם כבר מזמן לא גרסה מקוונת של לוחות העיתונים הישנים. הם אמנם החלו כך, אבל היום תוכלו למצוא בהם חוץ מפריטים יד שנייה, רכבים ודירות למכירה, גם חיות מחמד, מחשבים ומכשירי סלולר ועוד.

מי שלקח את ההיצע צעד אחד נוסף, ואולי בשל כך זכה לפופולריות הגדולה שלו, הוא יד2, שבניגוד לשמו, פריטי היד השנייה כבר מזמן לא משמשים כמנה העיקרית שלו. כיום ניתן למצוא ביד2 גם בעלי מקצוע, מודעות תיירות ונופש, מורים פרטיים, עוזרות ומטפלות, חיות מחמד, עסקים למכירה ואפילו מדור מיוחד בשם "מי פנוי". כך למשל תוכלו למצוא בו את המשתמש "אילון התיכוניסט טכנאי", שכותב "אני פנוי לעזור לאנשים מבוגרים שהתקלקל להם המחשב, והם רוצים שאבוא אליהם", את שלי שמפרסמת מודעה "אני פנויה לקחת חבילה מירושלים לירושלים", וגם את שלמה, שמציע שירות מיוחד: "אני פנוי לנהיגה לכל מי שנשלל לו רישיון נהיגה / נהג למסיבות".

למרות שאתרי הלוחות מפתים לעתים, צריך לקחת בחשבון שאתה לא יודע אף פעם מי בדיוק עומד מולך, מהי האמינות שלו, והאם ה"אייפון 4 חדש בקופסה!!! היה בשימוש יומיים בלבד עד שקיבלתי אייפון 5 במתנה מחו"ל!!!" שהוא מציע למכירה במחיר מפתה, הוא לא אייפון סיני שנרכש ב‑49 דולר באיביי. כאן אין החזרים תוך 48 שעות משעת הקנייה, אין ביטול עסקה באשראי ובעיקר אין אבא ואמא. אם נפלתם בפח, תוכלו לבוא בתלונות רק לעצמכם.

באופן אישי הספקתי למכור ולקנות רכב דרך אתרי הלוחות בעסקאות מוצלחות במיוחד. אמנם בדרך להצלחה כמעט שנפלתי בפח עם רכישת רכב שפרטיו הדליקו יותר מדי נורות אדומות (המחיר הזול דאג לכבות אותן), אבל בסופו של דבר החלטתי לא להתפשר, ולו בזכות המבחר העשיר שמתעדכן מדי יום. זה בדיוק הפלוס שיש באתרי המכירות באינטרנט: אף אחד לא רודף אחריך. אף אחד הוא לא המוכר הבלעדי, ואין שום סיבה שתתפשר על רכב יד שלישית שנת 2006 שעשה 180,000 ק"מ, בזמן שבקצת מאמץ וסבלנות תוכל למצוא רכב מאותו שנתון, של פנסיונר שנסע בקושי 90,000 ק"מ ושומר עליו בניילונים מיום הרכישה. גם אם תשלם 3,000 שקלים יותר, בסופו של דבר זה ישתלם. ההיצע עושה את שלו. תזכרו את הכלל הזה, הוא המפתח בכל אתרי היד השנייה.

אגורה: מי פנוי להעמיס קומקום מקריית שמונה?

אם הפרוטה לא מצויה בכיסכם, או שאתם לא בעניין של ביזנס ורכישות אלא שואפים לסחר קהילתי בלי עלויות שמסתמך על טוב לבם של אנשים שבמקום לזרוק מוצרים לפח מעדיפים להעביר אותם הלאה - אתר 'אגורה' עשוי לעניין אתכם מאוד. שמתם לב שהמשפט האחרון היה ארוך במיוחד? גם החיפוש באתר אגורה אחרי מוצרים שווים באמת עלול להיות ארוך לא פחות.

הקונספט של 'אגורה' פשוט מאוד. כפי שנכתב בתקנון, "אין לפרסם באתר חפצים למכירה, ואין לבקש תשלום עבור החפצים המוצעים, גם אם לא פורסם מחיר. כמו כן לא ניתן להתנות את מסירת החפץ בקבלת חפץ אחר, ביצוע פעולה כלשהי או כל התניה אחרת". ובמילים אחרות: כאן הכול בחינם. סוג של גן עדן, אבל משומש.

רשימת החפצים שניתן לקבל דרך האתר ארוכה ומרשימה: גאדג'טים, מכשירי חשמל, כלי עבודה חשמליים, מכשירי סלולר ללא מסלול, מיטות ומזרנים, ציוד וכלים למטבח, ספרים וכתבי עת, דיסקים, בגדים, תכשיטים, אביזרי אופנה, כלי נגינה, ציוד לתינוקות ולילדים, משחקים, רולרבליידס, בולים, ואפילו מחזיקי מפתחות ואלבום סופרגול. הכול נחמד ויפה, אבל בסופו של יום צריכים לדאוג לענייני המשלוח או השינוע, וכאן לפעמים מתחילה הבעיה. אם אתם גרים ברמת גן ומעוניינים לקבל קומקום חשמלי ממישהו שגר בקריית שמונה, לכו תארגנו מישהו שיוכל להעביר את זה, או לכו תשלמו למוסר מחיר נמוך על הוצאות המשלוח, עד לפעם הבאה שהוא יבקר בדואר.

יחד עם זאת, באתר אגורה ישנם גם גולשים שלא מציעים מוצרים פיזיים, אלא דווקא לתרום מזמנם במגוון תחומים: טרמפים והסעות, לימוד והדרכה, אירוח לחגים, שינוע חפצים ואפילו, לא תאמינו, הכנת שיעורי בית.