חברי הכנסת החרדים הגיבו בחריפות לאישור שניתן בוועדת השרים לחקיקה להצעת החוק של ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) לפיה יוכלו בתי אוכל שרוצים להמשיך ולפעול בשבת לקבל תעודת כשרות מיוחדת לימי חול.
ח״כ מאיר פרוש (יהדות התורה) הגיב ואמר כי ״עם ההתקדמות הפוגענית באישור וקידום החוק של ח״כ שטרן, צריך לקוות שלא ימציאו בעתיד תעודת כשרות על בשר חזיר״.
ח"כ משה גפני טען כי החוק יגרום שלא יהיה יותר כשרות בישראל. "אין דבר כזה שתעודת הכשרות תהיה נפרדת משמירת השבת. הממשלה הרעה הזאת מאשרת כל חוק שפוגע בדת ובהלכה ואני מקווה ש'הבית היהודי' יגישו ערר על החוק".
ח"כ ישראל אייכלר אמר בתגובה לחוק כי "הנסיון לכפות על רבנים להעניק הכשר למסעדות מחללי שבת, הוא חלק מן המלחמה להפוך את המדינה לגטו רפורמי. שומרי הכשרות לא ייכנעו ולא יסמכו על הכשר הרבנות והמסעדות ייסגרו אם לא יבקשו הכשר חרדי".
ח"כ יעקב אשר תקף ישירות את שטרן ואמר כי הוא ''פועל באופן אובססיבי מתוך בורות מוחלטת בכל הנוגע לאורחות החיים היהודיים ולהלכות בסיסיות, ושועט במרוץ חסר מעצורים להרס ההלכה ושירותי הדת.
"ח"כ שטרן מבקש כנראה לתפוס את מקומו של הרב הראשי בלי כל הכשרה לתפקיד זה, בדיוק כפי שהוא היה קצין חינוך ראשי בצה"ל, ללא כל רקע מתאים לכך''
"אילו ח"כ שטרן היה פותח ספר יהודי, מדרש חז"ל, גמרא, ודאי היה 'מגלה' את דברי הגמרא במסכת שבת 'לא חרבה ירושלים אלא על שחיללו בה את השבת'. אנחנו עומדים בפני הימים בהם עם ישראל מתאבל כבכל שנה על החורבן. עכשיו גם יש מי שמכשיר אותו...".
"פניתי בעניין זה לשרי מפלגת הבית היהודי וכן לרב הראשי כדי שיפעלו בכל הכלים העומדים לרשותם לבלימת חוק חמור זה, אשר מהווה תקיעת סכין עמוקה במערכת הכשרות, ובמערך שירותי הדת בישראל כולו", הוסיף ח"כ אשר.
כיום, קובע חוק הונאת הכשרות כי "במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני הכשרות בלבד" ולטענת מציעי החוק, בפועל נשקלים שיקולים אשר אינם קשורים לכשרות המזון כגון: הצגות ומופעים לא צנועים, עריכת טקסים לא לפי ההלכה היהודית ועוד. בניגוד לטענות שטרן, מדגישים ברבנות בשיחה עם ערוץ 7 כי חוק שטרן מתייחס לבג"ץ שהוכרע לפני 25 שנים והיום הרבנים פועלים על פי ההלכה ובהתאם לחוק.
בנוסף, אין באפשרות של בתי אוכל לקבל תעודת כשרות אם ברצונם לפתוח בשבת.
על פי ההצעה של ח"כ שטרן תעודת ההכשר תינתן לבית העסק בהתחשב אך ורק במידת כשרותו של המזון. תיקון זה נעשה על פי דברי ההסבר לחוק, ברוח פסיקתו של בית המשפט העליון אשר קבע כי החלטות מועצת הרבנות הראשית להתנות בתנאים שאינם שייכים לדיני כשרות המזון את מתן תעודת הכשרות התבססו על שיקולים שאינם בגדר הסמכות המוקנית להם בחוק.
לגבי פתיחת בתי האוכל ביום שבת, מוצעים סייגים הלכתיים שונים, לרבות שימוש בכלים נפרדים לימי החול וליום השבת, אשר מאפשרים לעסקים לקבל תעודת הכשר לימי החול בלבד.
לטענתו של שטרן, סייגים אלו מקובלים כיום ברשויות מקומיות בצפון הארץ וקיבלו אסמכתא מרבנים בכירים.
לדברי ח"כ שטרן, "נושא הכשרות הוא נושא נוסף בסוגיית דת ומדינה בעל היבטים רבים המצריכים שינויים חקיקה. הצעת החוק, שנסמכת על עמדתם של רבנים חשובים בציונות הדתית, תגרום להרבה יותר מסעדות להיות כשרות ובשורה התחתונה להציג יהדות מחברת ולא יהדות דוחה".