אירועי התקופה האחרונה מציפים מחדש את שאלת הפיצוי ל"נפגעים השקופים" – אותם אנשים שלא נפגעו באופן ישיר כתוצאה מהאירוע הנזיקי, אלא הינם בבחינת נפגעים עקיפים.

כך למשל, אדם שחזה בנפילת רקטה, לא נפגע פיזית, ואולם ראה אחר נפצע באורח אנוש, וכתוצאה מכך נגרם לו נזק נפשי. אישה הסובלת מהפרעה נפשית חמורה בעקבות היותה עדה לפגיעת בנה מרסיס שחדר לרגלו. אדם ששמע נפילת רקטה במקום בו עמד שניות קודם לכן, ומבין כי ניצל בנס, וכתוצאה מכך סובל מפגיעה נפשית. האם זכאים לפיצוי ? האם רק מי שסבל פגיעה נפשית בשל מעורבותו באירוע המזיק יקבל פיצוי, או גם מי שסבל פגיעה נפשית בעקבות כך ששמע או ראה פגיעת קרוב משפחתו / שכנו / חברו ?

יש להבחין בין הנפגע העיקרי לנפגע משני. נפגע עיקרי הינו מי שנפגע ישירות מהאירוע המזיק, בהיותו ב"תחום הסכנה הפיזית" שנוצרה עקב האירוע הנזיקי.

נפגע משני הנו מי שנפגע עקב היחשפותו לנזק שנגרם לנפגע העיקרי, למרות שהיה מחוץ ל"תחום הסכנה הפיזית" של האירוע הנזיקי.

שיטתנו המשפטית קובעת, כי לא רק אדם שנפגע בגופו באירוע נזיקי עשוי לקבל פיצוי, אלא לעתים מזומנות גם מי שאינו הנפגע הישיר יקבל פיצוי כספי.

בית המשפט קבע ארבעה קריטריונים לקבלת פיצוי בגין נזק נפשי עקב חשיפה לפגיעתו של אחר. בית המשפט יבדוק האם הנזק הנפשי שנגרם לתובע מקיים את ארבעת התנאים להלן.

מידת הקירבה של התובע לנפגע :

תחילה נקבע התנאי של קירבת משפחה מדרגה ראשונה לנפגע העיקרי, אם כי נותר פתח להרחבת הלכה זו לקירבה רחבה יותר. בתי המשפט הגמישו את הקריטריון, לפיו על התובע לנזק נפשי משני להיות קרוב משפחה מדרגה ראשונה של הנפגע, ובמצבים מסויימים בהם התקיימה קירבה ממשית של התובע לנפגע - הכיר בית המשפט בנזק נפשי של הקרוב, גם כאשר התובע לא היה קרוב מדרגה ראשונה של הנפגע.

התרשמות ישירה מהאירוע המזיק :

ככל שהתובע קרוב לאירוע, ומתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי, כך עולה הצפיות לנזק נפשי.
ואולם הדרישה לעדות ראיה ושמיעה לאירוע המזיק אינה שוללת אפשרות להכיר בנזק נפשי שנגרם כתוצאה מקבלת מידע מכלי שני. כך, הוכרו גם מקרי נזק עקב קבלת מידע על הפגיעה מכלי שני.

מידת הקירבה במקום או בזמן לאירוע המזיק :

גם נזק נפשי שתוצאותיו מאוחרות ורחוקות לאירוע הנזיקי, וגם נזק נפשי כתוצאה ממגע מתמיד ומתמשך עם התפתחות העניינים לאחר קרות האירוע – יכולים לבוא בגדר נזק בר פיצוי. בתי המשפט הגמישו את הדרישה לנוכחות פיזית של התובע במקום האירוע, והחילו את ההלכה גם על מצב בו היה התובע עד טלפונית לפגיעת קרובו.

מידת הפגיעה :

נדרשת פגיעה נפשית מהותית חמורה ורצינית, העולה כדי מחלת נפש או הפרעת נפש. יחד עם זאת, גם דרישה זו הוגמשה על ידי בתי המשפט. הפסיקה אינה אחידה, ובתי המשפט התחשבו בגורמים שונים כדוגמת התמשכות הפגיעה הנפשית לאורך זמן, סיכויי התובע להחלים מהפגיעה באופן מלא או חלקי, האפשרות כי המצב יוחמר, היזקקות לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי מתמשך, היזקקות לטיפול תרופתי, פגיעה בכושר התפקוד של התובע, פגיעה בכושר עבודתו, מידת השתלבותו בחיי היומיום ועוד.

בתי המשפט הדגישו, כי כדי שנפגע עקיף יזכה בפיצוי על פגיעתו הנפשית, שומה על הנזק הנפשי לתובע לחרוג מרגשות האבל על האובדן והשכול, שקיימים בכל מקרה של אובדן בן משפחה, ולהצביע על נזק פוסט טראומטי הקשור לאירוע הנזיקי.

כך למשל, במקרה בו חזתה אם במו עיניה כיצד נדרס בנה למוות על ידי אוטובוס, ניסתה לטפל בבנה המוטל על הכביש עד אשר פונה לבית החולים, שם נפטר מפצעיו. האם טענה, כי נגרמו לה נזקים נפשיים. מרבית התביעה נדחתה, למעט פיצוי נמוך יחסית בשל נזק לא ממוני והוצאות רפואיות, בשל הקביעה כי התובעת עומדת בשלושת התנאים הראשונים, אולם אינה עומדת בתנאי הרביעי, בשל שיעור הנכות הנמוך ובשל אופן תפקודה.

במקרה של בת אשר אמה נפגעה אנושות בתאונת דרכים, הבת לא נכחה במקום התאונה, אך ביקרה את אמה בבית החולים בו הייתה מאושפזת עד למותה וחזתה בגוויית האם. כתוצאה מכך לקתה הבת במחלת נפש. בית המשפט דחה את התביעה.

במקרה של תובע שפגע במהלך עקיפה בכביש בשני רוכבי אופנוע במסלול הנגדי וגרם למותם - הוכר נזקו הנפשי למרות שלא עמד בתנאי של קירבה משפחתית מדרגה ראשונה. באותו מקרה, הוכר לתובע 100% נכות נפשית בביטוח הלאומי, הוא אושפז למשך תקופה ארוכה, עבר מספר ניסיונות התאבדות והוכר לו נזק נפשי חמור.

במקרה אחר תבעו בני זוג בית חולים בעקבות מות עובר ברחם אמו, ובין היתר תבעו פיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם לניזוק המשני – להורי העובר. בית המשפט קבע, כי למרות שההורים אינם עומדים בתנאי הרביעי (חומרת הפגיעה הנפשית) יש להכיר בתביעה, שכן ארבעת התנאים לא מהווים רשימה סגורה, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.

עם זאת, יש מקרים בהם פגיעות נפשיות של נפגעים עקיפים לא יזכו בפיצויים, למרות הפגיעה האמיתית. בכל מקרה לגופו, יבחנו בתי המשפט האם הפגיעה הנפשית נשארת בגדר צער, יגון, אבל וכאב, עימה יתמודד כל נפגע בכוחות עצמו, או שמא מדובר בדרגת פגיעה חמורה, שמתקיימים בה התנאים האמורים לעיל וניתן לתרגמה לערכים כספיים.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו