הרב יונה גודמן טוען שבקיץ "רגיל" מתרחש מעין "העברת מקל" של האחריות החינוכית, העוברת בימי החופש מבית הספר ומחנכיו אל התא המשפחתי והוריו.
ברם, לדעתו "השנה, פתיחת הקיץ בזירה המשפחתית התערערה מאוד. אירוע רדף אירוע – חטיפת הנערים הי"ד, ימי התפילה והתקווה, מציאתם וההלוויה, הרצח בירושלים והפרעות וכמובן מבצע 'צוק איתן' והירי מעזה. כל אלו גרמו לכך שהמשפחה והילדים לא נכנסו לשגרת חופש גדול. הורים היו קשובים לחדשות ופחות נתנו את דעתם לעיסוקי ילדיהם; ימי בילוי בוטלו והילדים השתעממו ועוד".
לדבריו, "בבתים רבים כללי החופש לא נכנסו לתלם. לעתים מפני שההורים היו טרודים במצב ולא פנויים לכוון את ילדיהם, ולעתים כי ההורים ריחמו על הילדים עקב המתח, ואפשרו להם לחרוג בשעות מחשב, שעות לינה, שעות שהייה בחוץ וכן הלאה".
לדעת הרב גודמן, בין אם הפסקת האש תיכנס לתוקפה ובין אם לא, חיוני 'להכניס' את הילדים ואת בני הנוער לתוך הרגלי חופש משפחתיים. לדבריו, "שגרה נותנת יציבות ומוסיפה חוסן. מה עוד שבאמת אין אנו רוצים שילדינו יתרגלו לרבוץ שעות מול המחשב או בשוטטות חסרת תכלית. חובתנו לקיים איתם דו-שיח בנחת, במסגרתו נרענן את כללי המשפחה לימי הקיץ ונוודא שפועלים לאורם".
בה בעת, מציע הרב גודמן לקיים שיחה פתוחה עם הילדים על אירועי החודש האחרון. לדעתו, "חיוני להרגיל את הילדים לשיח משתף. כדאי למשל לשאול מה הכי זכור להם מהחודש האחרון, או מה היה להם הכי קשה או הכי מרגש. אם הם לא אוהבים לדבר על רגשות, אפשר לדבר על הממד הלאומי. לשאול: 'מה לדעתם עַם ישראל למד מהחודש האחרון?' וכן הלאה. צריך להרגיל את עצמנו ואותם לשוחח יחד ולעבד את החוויות ומשמעותן".
הרב גודמן מסכם ואומר כי חרף העובדה שכולנו טרודים בימים אלו, יש צורך דווקא כעת בהורות קשובה ומשמעותית, מכוונת ומכילה. זאת בין השאר כדי לוודא שבחודש וחצי של חופש הקרובים, החינוך המשפחתי ייבנה ויעלה כיתה ולא חלילה להפך.