היום בבוקר, יום שישי כ' בתמוז ה'תשע"ד, 18.7.2014, נמסרה הודעה למשפחת ברק בהרצליה על נפילת בנם איתן בתחילת הלחימה הקרקעית במבצע "צוק איתן" בעזה.
גם אז, היה זה, בלילה שבין חמישי לשישי, כשנשמעה דפיקה בדלת. כשפתחתי את הדלת עמד המבשר, הושיט את ידו ובטרם הספקתי לומר "שלום" בישר את בשורתו: "בשם צבא הגנה לישראל אני רוצה לומר לך שרפנאל נפל בקרב בלבנון".
גם אז בלילה הודיע דובר צה"ל "הודעה נמסרה למשפחה". גם אז בלילה הודענו לכל המשפחה הקרובה ובבוקר בררו האם כבר הודענו לכולם.
ואז "הותר לפרסום", "שחמישה לוחמי אגוז ובינהם רפנאל, נפלו במארון א ראס". אז זה היה בכ"ד תמוז התשס"ו = 20.7.2006. (השנה יחול יום הזיכרון ביום שלישי הקרוב).
גם אז כמעט כמו היום, היה זה ביום העשירי למלחמה.
גם אז היה זה בתחילת הפעילויות הקרקעיות של מה שנקרא עדיין "מבצע", בלבנון. אז, ממש בשעה הזו ב-14.30 בצהרי יום השישי, הבאנו אותו מהקרב אל בית העלמין במזכרת-בתיה. עם ישראל אז, את ראשו הרכין.
רפנאל נטמן, סמוך לאוהל הרב שמואל מוהליבר מראשי הציונות המעשית, יוזם הקמתה של המושבה עקרון היא מזכרת-בתיה - מקום הולדתו וחייו של רפנאל. לא רחוק משם נמצא מקום מנוחתו של אליעזר משה ארקין, שיצא, בדיוק באותו תאריך 20.7 בשנת 1947, כפלמ"חניק, לפעולת פיצוץ הראדאר הבריטי על הכרמל, יום אחרי גרוש ספינת המעפילים "אקסודוס" על מעל חמשת אלפים מעפיליה. כעבור יומיים הביאו אותו מן הקרב.
לקראת סוף ההדרכה בבית מאיר דיזנגוף בתל-אביב, המקום שם הוכרזה המדינה, (ובו בלילה הופצצה תל-אביב ע"י מטוסים מצריים), שואלת המדריכה "מתי הסתיימה מלחמת השחרור/עצמאות?", לאחר ניסיונות להשיב על השאלה היא משלימה רטורית ועונה, "מלחמת השחרור, בעצם עדיין לא הסתיימה".
אלי, אלי, שייגמר כבר, פעם אחרונה עד תום ולעולם לא עוד!