המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה הגישה היום (ראשון) לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום כנגד מנהל מחוז ירושלים לשעבר ברשות מקרקעי ישראל, בגין עבירות בניה.
על פי כתב האישום, זמן רב לפני שנכנס לתפקידו ברשות מקרקעי ישראל, רכש הנאשם זכויות בנחלה במושב בית חנן. באותה עת חלו הגבלות של רשות מקרקעי ישראל על הבנייה בנחלות. רשות מקרקעי ישראל הגבילה את הבונים בנחלות ל-160 מ"ר ליחידת דיור, 160 מ"ר ליחידת דיור עבור בן ממשיך, ורק בהוכחת רצף דורי (מייסד המשק עדיין בחיים ועודנו מתגורר במשק) התירה הרשות בניית יחידת דיור שלישית בגודל של 50 מ"ר. רשות מקרקעי ישראל לא התירה חריגה מכללים אלה, אלא בתשלום דמי חכירה מהוונים של 91% מערך הקרקע.
הנאשם ביקש לבנות בית מגורים של כ-265 מ"ר ויחידת דיור במרתף של 53 מ"ר ובנוסף, ביקש להותיר יחידת דיור שלישית- שהיתה קיימת בנחלה- על כנה.
על מנת לממש את תוכניתו, מבלי שייאלץ להרוס את היחידה השלישית ומבלי לשלם דמי חכירה מהוונים, הוא ביצע את פעולות הזיוף והמרמה הבאות: בעת הגשת התוכנית לחתימת רשות מקרקעי ישראל, הוא או מי מטעמו סימנו רק בעותק אחד מבין העותקים שהוגשו את יחידת הדיור השלישית כאילו היא מיועדת להריסה. עובדי רמ"י חתמו על כל ההעתקים והותירו את ההעתק בו סומנה היחידה השלישית להריסה במשרדי הרשות. באופן זה, בידי הרשות היה קיים ההעתק בו סומנה היחידה השלישית להריסה אך בהעתקים האחרים, שנחתמו גם הם על ידי הרשות, לא הופיעה היחידה כמיועדת להריסה- והם ההעתקים שהוגשו לועדה המקומית ועל פיהם התקבל ההיתר.
בנוסף, על מנת להתחמק מתשלום דמי החכירה המהוונים, הכין שתי תכניות בניה: הראשונה שיקפה את כוונתו המקורית וכללה שתי יחידות דיור- האחת בגודל של כ-265 מ"ר בקומת הקרקע ובקומה א', ויחידת דיור שנייה בגודל של כ- 53 מ"ר בקומת המרתף. תוכנית זו מעולם לא הוגשה לרמ"י. התוכנית השנייה, אשר הוגשה למוסדות התכנון (התוכנית הפיקטיבית), כללה יחידה תחתונה בגודל של כ-170 מ"ר ויחידה עליונה בגודל של כ- 154 מ"ר.
הוא מואשם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר ומסירת ידיעה כוזבת למוסד תכנון.