סמל ראשון איתן ברק,הותיר אחריו הורים, מישל ודוד, ושני אחים, נועה בת ה־23 ושקד בן ה־32, "איתן היה תלמיד במגמת ספורט ימי שתמיד חלם להיות הכי קרבי שיש. היו לנו הרבה שיחות על כך בהפסקות שהוא רוצה להתנדב ולשרת את המדינה בשירות תורם - והוא זכה לזה. הוא רצה לתת את כל כולו, וכך עשה. ברק היה חברותי מאוד, מהתלמידים האלה שעושים קונדס ובכל זאת, אתה תמיד אוהב אותם".
סמל אדר ברסנו, בן 20 מנהריה, נהרג בהיתקלות סמוך לקיבוץ עין השלושה. אדר הותיר אחריו הורים, אח ואחות. "בני היה מעורב בהיתקלות. הוא פרץ מהרכב והסתער בירי על תשעת המחבלים. שמונה נמלטו ואחד נהרג", סיפר האב השכול "אני שילמתי את המחיר על כך שהוא הציל חיים. הוא נלחם נגד חוליה שהתכוונה לפגע באזרחי ישראל".
רס"ן גרינברג אמוץ,יליד קיבוץ יטבתה, קצין מבצעים בחטיבת השריון 188 "עוצבת ברק", הותיר אחריו את אשתו שגית ואת שלושת ילדיהם - ליהיא, אורי ושירה. היה עורך דין וחוקר בכיר ברשות לניירות ערך. "אמוץ היה איש עבודה. ככזה, תמיד צחקנו שלאמוץ יש רגל אחת בעבודה ורגל אחת בצבא. כולנו ידענו עד כמה השירות חשוב לו וחלק מהותי ממנו. הוא היה בעל ואבא למופת. פשוט קשה לעכל".
צוער בר רהב, לוחם הנדסה, בן 21 מרמת ישי. בר גדל והתחנך ברמת ישי. את לימודי התיכון סיים בבית הספר במושב נהלל, ותוך כדי כיכב בקבוצת הכדור-מים של קריית טבעון, ובנבחרת ישראל בכדור-מים. בר היה צוער סמל והועלה לאחר מותו לדרגת סג"מ.
סמל בניה רובל, לוחם חי"ר, בן 20 מחולון, בניה היה בן הזקונים של זאב ועדה, מבין ארבעה אחים: ירין, בן 24, ליאל, בן 27, ועומר, בן 36. בתיכון השתתף בנבחרת הריצה של תיכון יצחק נבון בחולון, ואף היה ספורטאי מצטיין ושימש כעוזר מאמן. "חייל ובן אהוב, פטריוט ואמיץ שהיה מנהיג בכל רמ"ח איבריו".

סמל ראשון משה מלקו הי"ד. "אמרתי לבנות שלי שיש מלאכים בארץ ויש מלאכים בשמים, ואתה עברת להיות מלאך", ספד לו אביו. בן 20,
סמל גלעד יעקבי, לוחם בחטיבת גולני, בן 21 מקרית אונו. גלעד הותיר אחריו הורים: אבי ומיכל, ושתי אחיות. "ילד חכם, אהב מוזיקה, ניגן ושר הרבה. אהב ספורט, רצה מאוד גולני ורצה לתרום למדינה".
סמ"ר ניסים שון כרמלי, לוחם בחטיבת גולני, בן 21 מרעננה, עלה בגיל 16 מטקסס והצטרף אל שתי אחיותיו בארץ. למד בתיכון אוסטרובסקי שברעננה. הוא רצה מאוד לתרום למדינה. על אף פציעה שחווה בקרסול, התעקש להיכנס עם חבריו לרצועת עזה. 


סמ"ר יובל דגן, לוחם בחטיבת גולני, בן 22, מכפר- סבא, נהרג בהיתקלות. הועלה מדרגת סמל לדרגת סמל- ראשון לאחר מותו.
"היה לו חיוך כובש והוא היה פעלתן. הוא עשה שנת שירות ואהב לטייל. תמיד אזכור את החיוך שלו עם הגומות. אין ולא יהיו אנשים כמוך, בן אדם עם לב זהב, שמור עלינו מלמעלה", כתב אחד החברים.


הותיר אחריו אישה בהריון ושלושה ילדים. מפקד יחידתו אמר בהלוויה כי "אנו ניצבים פה וכואבים את לכתו. עם ישראל איבד היום את אחד מטובי בניו. היית אדם אדיב, רגוע ורוחש כבוד. היית אח. אני יודע עד כמה אהבת את משפחתך ונשאת אותם בלבך. הם יישאו אותך בלבם כפי שנשאת אותם אתה".







"במכינה התחזק באהבת הארץ והעצים את כוחותיו", כתבו ההורים בהספד שהעבירו לאחר מות בנם. "אורן נפל ליד חייליו בתור מפקד כיתה. הוא היה אדם מיוחד, הנכון תמיד לעזור ולסייע, להקשיב ולתמוך בכל עת. תמיד היה חזק ואיתן והרעיף עזרה לכל אדם. ילד יפה עם עיניים כחולות, חיוך שובה לב וגומות חן שובבות. אהב את הים ובעיקר אהב להיות עם חברים ולהיות בשבילם בכל עת".


סמל אורון שאול, לוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני, בן 21 מפוריה. לאורון שני אחים, אבירם בן ה-22, חייל מילואים המשרת בחטיבת גבעתי וגויס גם הוא למבצע "צוק איתן", ואופק בן ה-14.אורון שאול למד בתיכון בית ירח וקרוביו מספרים כי תמיד חלם לשרת כלוחם בחטיבת גולני. ביום העצמאות האחרון הוענק לו אות מצטיין הנשיא, שבו נכתב עליו כי "על אף קשיים מבית ועל אף שיכול היה לשרת ביחידה עורפית, בחר לשרת כלוחם. אורון מבצע את תפקידו במסירות, יוזם ומתנדב לכל מטרה ומשימה ומפגין מקצועיות ואחריות. בעל יחסי אנוש טובים וזוכה להערכה מצד מפקדיו וחבריו ליחידה".

סרן דימיטרי לויטס, לויטס היה מפקד פלוגה בשיריון, ועלה לישראל בילדותו עם משפחתו מטשקנט. בן 26 מירושלים. בנם האמצעי של מרינה ואלכס ואח לאנה ודניאל, התגורר בשנים האחרונות בגשור. "הוא היה מקסים, שקט, חייכן, חכם ובעל נפש של אומן", 










"נלחמתי להביא אותך לעולם, ואתה היית מוכן להילחם בעולם למעני. תמשיך לשמור עליי ממקומך החדש", אמרה אימו בהלוויה. הותיר אחריו , הורים, דרורה ושמואל, ושישה אחים.
במותו והותיר אחריו אישה, פנינה, וארבעה ילדים, יוסיאל, מאור, הלל ועמיעד.


סמ"ר גיא לוי, החלל הראשון של היישוב כפר ורדים, "גיא היה לוחם משכמו ומעלה, שקט, חייכן, איש מקצוע אמיתי, תמיד עוזר, מותך אינו לשווא", ספד תת-אלוף במיל' דידי בן יוסף. גיא הותיר אחריו הורים: שליה ורן ואחות צעירה: ארין.






אביו סיפר, "ילד מקסים, תמיד חיוך על הפנים, כולם ידעו שהוא מנהיג מלידה. אלוקים בוחר את הטובים בפינצטה. כל יום שישי כשהיה מגיע הביתה תמיד הוא היה נותן חיבוקים ונשיקות". הותיר אחריו את הוריו ואת שלושת אחיו, יוסי (30), אורי (27) ונטלי (23), אשר גויסה בצו 8 וקיבלה את הבשורה המרה בשטח.


בן דודו רס"ן יניב הרן, סיפר כי ארז היה גאוות המשפחה ואהוב על חבריו: "הוא היה המלך שלנו. תמיד הציב לעצמו מטרות והשיג אותן. הוא חלם על קריירה צבאית, ולמרות חוסר הרצון של הוריו, הלך ללמוד בפנימיה הצבאית של הריאלי בחיפה מתוך שאיפה להגיע לדרגי פיקוד גבוהים". הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.

אביחי, אחיו של דור, סיפר: "באוקטובר הקרוב הוא אמור היה לחגוג 19, הוא הכניס לנו המון שמחת חיים. הוא היה הגאווה, בכל מקום שדרך אנשים דיברו עליו. לפני הגיוס הוא עשה מכינה לצבא והיה קורע את עצמו בשביל להגיע ליחידה קרבית. הוא היה בקושי ארבעה חודשים בצבא כשקיבל 'מצטיין חטיבה'. פשוט ילד מושלם". הותיר אחריו הורים, דוד ורונית, ושלושה אחים גדולים.



"בחור כל כך עדין נפש, נעים הליכות, אישיות יוצאת מן הכלל, חרוץ, אינטליגנטי , עבד מאוד קשה וסיים בהצטיינות יתרה. היה בחור מאוד ערכי ונחוש והיה לו חשוב לשרת ולהוכיח. אמר שצה"ל הכי חשוב לו, עוד לפני הלימודים".

"תמיד שידרת ביטחון, עוצמה ואמונה ותמיד דחפת קדימה והובלת את חבריך", אמר בדברי הפרידה בשם צה"ל, אל"מ גיא לוי - "אתה וחבריך פעלתם בשליחות מול אוייב אכזר ונחוש. היית שותף בהגנה על הבית". סבו של אלגרנטי, סיפר בבכי שכניצול שואה, הוא סבר לאחר ששרד את התופת, כי ילדיו ובוודאי נכדיו, לא יידעו עוד מלחמה.
רב-סמל (מיל') דניאל מרש, לוחם ב"עוצבת ברק", בן 22 מראשון לציון. דניאל למד במקיף ט' בראשון לציון, מאוד אהב מוזיקה ותכנן ללמוד בבית ספר רימון. דניאל היה בן הזקונים של דיאנה ואריה ויש לו שלושה אחים גדולים. רק לפני שלושה חודשים הוא השתחרר משירותו הסדיר ולמבצע הוקפץ בצו 8.
סרן עמרי טל, לוחם ב"עוצבת ברק", בן 22 מיהוד. טל הועלה מדרגת סגן לדרגת סרן לאחר מותו. אביו כתב עליו "מכור לטיולים. מלא אנרגיות. גבר במיטבו. מלא שמחת חיים. חינכתי אותו לערכים ולנתינה למען ביטחון ישראל. כשאני מדבר על ערכים זה כולל גם לשמור על כבוד האויב ולא לפגוע בחפים מפשע. עמרי חש מחויבות לתת את חלקו והלך לקצונה כדי לתרום. המחיר שאני משלם כבד מאוד. אהבתי אותו אהבה אין סופית".
סמ"ר שי קושניר, לוחם ב"עוצבת ברק", בן 20 מקריית מוצקין. הוא למד בבית הספר הטכני של חיל האוויר אולם התעקש להתגייס לקרבי ורק שנה לאחר גיוסו הצליח לשכנע את אביו לחתום לו על הרשאה, למרות שהוא בן יחיד.
סמ"ר נועם רוזנטל, לוחם ב"עוצבת ברק", בן 20 ממיתר. נועם רוזנטל השאיר אחריו הורים (מרטין ואוסנת), אח תאום (גל) שמשרת גם הוא בצבא ואח גדול בשם הדר. אבנר בן גרא, ראש מועצת מיתר, מסר "משפחת מיתר מרכינה ראש ומבכה בפעם השנייה השבוע את אחד מטובי בניה שנפלו בשירותם הצבאי להגנת הארץ. משפחת מיתר כולה שולחת תנחומים למשפחה".

"היית גאוות חייה של כל אם יהודייה", ספדה מיכל, אימו של בניה. "ילד נבון, שמח, חד, חכם, אמיץ וגיבור. תמיד ידעת מה אתה רוצה ולאן אתה הולך וקשה היה להתווכח איתך. ריבוי הגוונים של האנשים שהגיעו ביום שישי לכאוב איתנו כל כך הזכיר לנו את מי שאתה - לא היה מישהו שלא נגעת בו, ובעיקר אהבת את גלי שאנחנו גם כל כך אוהבים ואני מבטיחה לך שנדאג לה כפי שביקשת".

סגן הדר גולדין, נפל בקרב סמוך לרפיח ברצועת עזה. בני המשפחה קיבלו את קביעתו של בית הדין המיוחד בראשותו של הרב הצבאי הראשי רפי פרץ לפיה הקצין אינו בחיים. סגן הדר גולדין יובא למנוחות היום בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר סבא בשעה 17:30. 


שחר נולד באלוני הבשן שבגולן. בן לשמעון ונעמי ממקימי היישוב. אח שלישי לששת אחיו: דגנית. אייל. חגי. מרים. דורון ואביה. בן 21 בנופלו.
שחר גדל והתחנך במוסדות החינוך בגולן ובתנועת בני עקיבא. ואף היה מדריך בתנועה. בכיתות ט'-י'ב הוא למד בישיבה התיכונית 'חיצים' שבאיתמר. לאחר מכן למד במכינה הקדם צבאית 'ארזי הלבנון' במעלה אפרים. לפני כשנה וחצי התגייס לחטיבת הצנחנים סיים מסלול והפך ללוחם. שחר נפצע אנוש בתחילת מבצע 'צוק איתן' בכ"ה בתמוז 23 ביולי ממטען שבו נהרגו מפקדו ושני חבריו- פז אליהו, לי מט ושחר דובר.


