תא"ל (מיל.) והשר וחבר הקבינט בעבר אפי איתם סבור כי איש אינו מופתע מחשיפת מערך מנהרות הטרור מרצועת עזה.
"במשך שנים רבות נתנו למערך הזה להיבנות", הוא אומר ביומן ערוץ 7 ומוסיף כי "אוי ואבוי היה אם היינו גומרים את המלחמה הזו עם דו קרב של טילים שהיה עושה כמה שריטות בבטון למעלה וכל זה היה נשאר ובוקר אחד היינו מתעוררים עם חטיפה של אזרחים וילדים מחדר אוכל בכיסופים".
לדבריו הלחימה אמנם לא קלה אך היחידות השונות התאמנו בדיוק לשם כך והן מבצעות כעת את תפקידם. באשר לדבריו של נתניהו אתמול אודות הסיכוי למהלך שיוביל לפירוז הרצועה מזכיר איתם כי נתניהו החל את המלחמה עם הכרזות על 'שקט ייענה בשקט', נכונות להפסקת אש וכיוצא באלה.
"אני בעניין הזה לא מסכים איתו. אני חושב שאף אחד לא יפרז את הרצועה בשבילנו. מי יכנס לשם? חיילים טורקים או אמריקאים? מי יעבור בין המנהרות ויכריח את חמאס לוותר על הטילים והיכולת המבצעת. זה סתם שטויות. אלו אמירות שאין מאחוריהם שום דבר. את הרצועה ניתן לפרז רק על ידי כך שבלחימה עיקשת נעבור ממנהרה למנהרה ומבית לבית נשבור את היכולת הצבאית של חמאס, ואגב, זה מה שנעשה כרגע".
לדבריו היעד צריך להיות הקמתה של רשות שלטונית אזרחית ברצועה, כזו שניתן לוודא בהסדרים שונים שאין לה אפשרות להפוך למפלצת חמושה, כלשונו.
על הדרך לוודא זאת מציג איתם ארבעה אלמנטים מרכזיים: הראשון הוא ווידוא שהרצועה מבודדת כפי שהמציאות ביהודה ושומרון ולשם כך חשוב שיתוף הפעולה עם המצרים "יש תיאום אינטרסים בינינו לבין המצרים. הם הבינו את מה שאנחנו מתחילים להבין כעת, שאזורי טרור אקסטריטוריאליים כמו סיני שהפכה למדינת אל קעידה הם סכנה למדינה המצרית, והם נלחמים, סופגים אבידות אבל נלחמים בעקשנות". להערכתו של איתם למצרים יהיה אינטרס ברור לחבור לישראל למאבק מסוג זה ולאטימת הרצועה.
מרכיב נוסף הוא קיומה של יכולת גישה מהירה וקלה לצה"ל לכל מקום ברצועה. זאת על מנת שבכל עת בה יגיע מידע מודיעיני על היערכות טרור תהיה יכולת להגיע במהירות למקום ולפעול לנטרול ההיערכות הזו.
בנוסף סבור איתם כי על ישראל לוודא ולהקפיד שמי שיקבל לידיו את ניהול השליטה על רצועת עזה יפנים שכל קיומו תלוי בישראל. לשם כך, מציין איתם, יש להמשיך ולהחזיק במושכות החשמל, הדלק, הגז והמים אותם תוכל ישראל להפעיל כסנקציות נגד הממשל העזתי, אך לא לוותר עליהם לחלוטין.
הפרק הבא אותו רואה איתם כגורם משמעותי בהסדרה שבין ישראל לרצועה הוא היחס הבינלאומי למתרחש באזור. לדבריו בימים אלה "גם האמריקאים בדרכם המסורבלת והעקומה מבינים שטריטוריות טרור מהסוג שהם חוו בעיראק והרוסים חוו בצ'צניה כמו גם בלבנון ובסוריה ולהערכתי בקרוב גם בירדן, מצריכות פעולה תקיפה ואחר כך שמירה על תוצאות הפעולה".
לדברי איתם מה שמתרחש כעת ברצועת עזה נבחן על ידי העולם כולו. המערב בוחן את הדברים על מנת לבדוק כיצד אם בכלל ניתן להתמודד עם סוג כזה של טרור מתוך הבנה שאם לא יימצא פתרון ראוי הרי שגם להם לא יהיה שקט וביטחון. המציאות בעזה נבחנת גם על ידי ישויות טרור כמו חיזבאללה, אלקעידה ודאעש כדי לראות כיצד הדברים מסתיימים. משום כל אלה "אסור להשאיר שום ספק לגבי התוצאה והיא שאין זרוע צבאית של החמאס".
איתם נשאל אם הסעיפים שאותם הוא רואה כהכרחיים לא יביאו גורמי שמאל לשוב אל הטענה לפיה אם ישראל צרה על רצועת עזה הרי שהיא אחראית למתרחש בה וה"כיבוש" חזר אליה. להערכתו של איתם קולות מסוג זה צפויים להיות מושתקים למשך שנים רבות קדימה.
"להרבה מאוד שנים הקולות האלה של 'תנו להם לעשות מה שהם רוצים' ו'תנו להם מדינה' הקולות הללו ישתקו להרבה מאוד זמן. חוץ מקומץ הזויים כולם מבינים ששגינו בענק בהבנת הדינמיקה של הרצועה ואנחנו משלמים על כך בדם. כל מי שעוד ימשיך עם סיפורי ה'תנו להם להגדיר את עצמם ולנהל את עצמם' או 'זה יחליד ויעלם' הכול שטויות. אנחנו צריכים להשפיע על הסדר בעזה ביום שלמחרת בדיוק כמו שהשפענו על מה שקורה ביהודה ושומרון. עובדה היא שביו"ש לא אוהבים אותנו אבל שני דברים לא קורים שם: לא יורים עלינו טילים משם וגם לא נהרגים מאות ערבים בידי צה"ל".
איתם מוסיף ואומר כי "האוכלוסייה בעזה סובלת סבל קשה ואיכפת לנו מזה. במידה רבה מאוד סילוק שלטון החמאס הוא גם מעשה הומניטארי של שחרור מיליון ושמונה מאות אלף איש שהפכו בני ערובה וחייהם בעיני החמאס הם כקליפת השום. לא הייתי יוצא למלחמה על רווחת תושבי עזה ושחרורם מעריצות החמאס, אבל תוצאת לוואי של הפעילות הזו יכולה להיות בהחלט מתן אופק כלכלי מדיני ואופק של חיים עבור תושבי עזה. תמוה בעיני שאותם שמאלנים שרוממות ההומניזם בפיהם מגלים סלחנות עצומה כלפי הפשע שהחמאס עושה באזרחים שלו. פיהם אגב סכור גם לגבי מה שקורה בסוריה. קו ההומניזם נשאר חופף פחות או יותר בקו הירוק".
כמי שפיקד על סיירת גולני ועל גדוד בגולני ולימים גם על חטיבת גבעתי התייחס תא"ל במיל' איתם גם לאופן בו נכון לדבר אל ועם לוחמים שחוו את נפילת חבריהם לנשק.
"חטיבת גולני שהיה לה יום קשה לחמה בתל פאחר, בחרמון, בבופור בבינת ג'בל וכעת בעוד קרב גבורה בסג'עייה. ללוחמים אומרים את האמת הפשוטה – אנחנו נלחמים כדי שמדינת ישראל תוכל להמשיך לחיות. אם פעם כשאמרו שזו מלחמה על הבית הדברים היו מתקבלים מעט בעקימת פה, כעת כל הבית מבין את זה והרוע שיצא מהמנהרות הותיר את כולנו בתחושה שזה או הדבר הזה או אנחנו".