בעקבות פסיקת בג\"ץ מאמש לפיה על המדינה להשיב בתוך 20 יום הבהרות לגבי העדפת יוצאי צבא בקצבאות ילדים אומר עו\"ד יורם שפטל כי הוא מציע הצעת חוק חדשה. בשיחה עם ערוץ 7 אמר עו\"ד שפטל כי הצעת החוק שלו עוסקת בהפרדת הרשויות כאשר מטרתה להחזיר את בית המשפט למעמדו הקודם כבית משפט בלבד שיותיר את החקיקה בידי הכנסת ואת ההחלטות בידי הממשלה כפי שהחוק קובע.
לדבריו נועדה הצעתו לתת מענה ל\"אקטיביזם שיפוטי\" שמפגין בית המשפט המעביר ביקורת ומקבל החלטות תוך חריגה בוטה מסמכותו שלו עצמו. בית המשפט החל לגעת בשנים האחרונות בנושאים שבמשך שנים סירב להתקרב אליהם אמר שפטל כשהפסיקה בהם חייבה הכרעה בשאלות שביסודן פוליטיות ואידיאולוגיות. בית המשפט נהג לדחות עתירות על הסף כשהם נגעו לנושאים פוליטים או נושאים השנויים במחלוקת ציבורית פוליטית, שאינם ראויות להיות נדונים בבית המשפט. כלי זה של שפיטות מאפיין כל ערכאה שיפוטית בעולם המערבי הדמוקרטי אמר שפטל, אך בית המשפט העליון זנח אותה באופן חלקי משנות ה 80.
פטנט ישראלי מקורי נוסף שפותח לדבריו על ידי בית המשפט במטרה לעסוק בנושאים שבית המשפט אינו ראוי לעסוק בהם קרוי \"סבירות ואיזון אינטרסים\". לדבריו אין בעולם תופעה כמו בישראל שבה יכול אדם לבוא ולטעון סתם כך שהמינוי של מישהו מסיבה כלשהי אינו מוצא חן בעיניו ולדרוש את דיונו של בית המשפט בנושא כמו במקרה של פסילת מינויו של יוסי גינוסר לתפקיד מנכ\"ל משרד השיכון. החוק הישראלי אינו מאפשר מניעת מינויו לתפקיד ולכן השתמש בית המשפט בנימוק סבירות ואיזון אינטרסים. ללא סמכות הכריז בית המשפט העליון כי הוא בוחן אם המעשה המנהלי קרי השלטוני, סביר או לא, האם הרשות השלטונית איזנה באופן נכון את כל האינטרסים הנוגדים השונים שחייבים לקחת אותם בחשבון.
יש לזכור אומר שפטל שגינוסר נחשד ולא הואשם ובודאי שלא הורשע. ובית המשפט קבע שדי בכך שנחשד והיו ראיות למעורבות פלילית שלו בפרשה רצינית כי אז זה לא סביר למנותו למשרה של מנכ\"ל משרד השיכון.
סבירות אינה רלוונטית אומר שפטל אלא האם שר השיכון שמינה את גינוסר פעל בניגוד לאיזה חוק, האם חרג מסמכותו או הפעיל שיקולים שאינם למטרת החוק שמאפשר לו למנות מנכ\"ל. שפטל הוסיף כי כאשר רשות שופטת חורגת מסמכותה ומתחילה לנהל את המדינה באמצעות התערבות ופסיקה בנושאים פוליטיים וציבוריים נהרס מעמדו של בית המשפט, הוא מאבד את הלגיטימיות שלו ואת אמון הציבור בו. שפטל הוסיף כי הוא שלח את הצעת החוק לסיעות השונות ולחברי הכנסת מהליכוד, וציין כי הוא הוזמן להופיע בפני סיעת ש\"ס כדי להסביר את הצעתו.
לדבריו נועדה הצעתו לתת מענה ל\"אקטיביזם שיפוטי\" שמפגין בית המשפט המעביר ביקורת ומקבל החלטות תוך חריגה בוטה מסמכותו שלו עצמו. בית המשפט החל לגעת בשנים האחרונות בנושאים שבמשך שנים סירב להתקרב אליהם אמר שפטל כשהפסיקה בהם חייבה הכרעה בשאלות שביסודן פוליטיות ואידיאולוגיות. בית המשפט נהג לדחות עתירות על הסף כשהם נגעו לנושאים פוליטים או נושאים השנויים במחלוקת ציבורית פוליטית, שאינם ראויות להיות נדונים בבית המשפט. כלי זה של שפיטות מאפיין כל ערכאה שיפוטית בעולם המערבי הדמוקרטי אמר שפטל, אך בית המשפט העליון זנח אותה באופן חלקי משנות ה 80.
פטנט ישראלי מקורי נוסף שפותח לדבריו על ידי בית המשפט במטרה לעסוק בנושאים שבית המשפט אינו ראוי לעסוק בהם קרוי \"סבירות ואיזון אינטרסים\". לדבריו אין בעולם תופעה כמו בישראל שבה יכול אדם לבוא ולטעון סתם כך שהמינוי של מישהו מסיבה כלשהי אינו מוצא חן בעיניו ולדרוש את דיונו של בית המשפט בנושא כמו במקרה של פסילת מינויו של יוסי גינוסר לתפקיד מנכ\"ל משרד השיכון. החוק הישראלי אינו מאפשר מניעת מינויו לתפקיד ולכן השתמש בית המשפט בנימוק סבירות ואיזון אינטרסים. ללא סמכות הכריז בית המשפט העליון כי הוא בוחן אם המעשה המנהלי קרי השלטוני, סביר או לא, האם הרשות השלטונית איזנה באופן נכון את כל האינטרסים הנוגדים השונים שחייבים לקחת אותם בחשבון.
יש לזכור אומר שפטל שגינוסר נחשד ולא הואשם ובודאי שלא הורשע. ובית המשפט קבע שדי בכך שנחשד והיו ראיות למעורבות פלילית שלו בפרשה רצינית כי אז זה לא סביר למנותו למשרה של מנכ\"ל משרד השיכון.
סבירות אינה רלוונטית אומר שפטל אלא האם שר השיכון שמינה את גינוסר פעל בניגוד לאיזה חוק, האם חרג מסמכותו או הפעיל שיקולים שאינם למטרת החוק שמאפשר לו למנות מנכ\"ל. שפטל הוסיף כי כאשר רשות שופטת חורגת מסמכותה ומתחילה לנהל את המדינה באמצעות התערבות ופסיקה בנושאים פוליטיים וציבוריים נהרס מעמדו של בית המשפט, הוא מאבד את הלגיטימיות שלו ואת אמון הציבור בו. שפטל הוסיף כי הוא שלח את הצעת החוק לסיעות השונות ולחברי הכנסת מהליכוד, וציין כי הוא הוזמן להופיע בפני סיעת ש\"ס כדי להסביר את הצעתו.