ביום ראשון בבוקר, סמוך לשעה שש וחצי, הצליחו לפחות עשרה מחבלים לחדור לשטח ישראל באמצעות מנהרה שיצאה מאזור בית חנון שבצפון הרצועה, כ‑250 מטרים מגדר המערכת, והגיעה לפאתי קיבוץ ניר עם.
המחבלים היו לבושים מדי צה"ל ואפודים צבאיים, חבשו קסדות ונעלו נעליים צבאיות. עם צאתם מפיר המנהרה נפרסו המחבלים בשטח והמתינו לכוחות צה"ל. בפיקוד הדרום היה מידע מודיעיני מוקדם שהעביר השב"כ על ניסיון חדירה באזור זה. תצפיתני צה"ל זיהו את המחבלים, אולם מכיוון שהם לבשו מדי צה"ל נמנעו הכוחות מלירות עליהם, מחשש שמדובר בכוחותינו.
כוחות רבים הוזנקו למקום, ובהם חוליית הפיקוד (החפ"ק) של מפקד גדוד גפן בבה"ד 1, סגן אלוף דולב קידר, שהיה עם ג'יפ נוסף. כשהמחבלים זיהו את הרכב הצבאי הם התרוממו מהשיחים, פתחו לעברו באש ופגעו בו באמצעות טיל נ"ט. כל ארבעת היושבים ברכב נהרגו, בראשם סא"ל קידר.
ברגע שהתברר שמדובר במחבלים לבושים במדי צה"ל שמחזיקים בקלצ'ניקוב, ניתנה ההוראה לתקוף אותם מהאוויר. המחבלים שפגעו ניסו להימלט בחזרה למנהרה ומשם לעזה, אך כלי טיס של חיל האוויר זיהה אותם ופגע בהם. בצה"ל ספרו אחרי האירוע תשע גופות מחבלים שהשתתפו באירוע, אבל לפחות מחבל אחד, אולי יותר, הצליחו לחזור לפיר המנהרה ולהימלט לשטח רצועת עזה.
חזרה על מתכונת חטיפת שליט
זה היה הניסיון השלישי של החמאס בתוך פחות משבוע להוציא לפועל פיגוע אסטרטגי באמצעות מנהרות. הפעילות הקרקעית של מבצע 'צוק איתן' החלה ביום חמישי שעבר, כאשר באותו יום בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר הגיחו 13 מחבלי חמאס ממנהרת טרור שנחפרה מרצועת עזה לכיוון קיבוץ סופה. באותם רגעים הם כנראה לא ידעו שזוהו על ידי תצפיתניות של צה"ל, שהיו בדריכות מיוחדת באזור לנוכח התרעה מודיעינית.
כוחות מיחידות מגלן ואגוז, ולצדם טנקים מחטיבה 401 של השריון, הוקפצו למקום ועקבו אחרי המחבלים. התצפיתניות צילמו אותם מוציאים אמצעי לחימה מהמנהרה ונשכבים בשורה על הקרקע. בין השאר הם החזיקו בטילי נ"ט, בנשק קל, ברימונים, באפודים וגם באמצעים כגון דבק ואיזולירבנד, אשר נועדו לחטיפה.
זמן קצר לאחר שהבינו כי זוהו על ידי צה"ל, מיהרו המחבלים להיכנס לתוך המנהרה - ואז הותקפו על ידי הכוחות. חלקם נהרגו, אך ייתכן שאחרים הצליחו להימלט. האירוע הזה, והפסקת האש שקרסה באותו יום ברגע לידתה, שכנעו סופית את הצמרת הישראלית בצורך להיכנס קרקעית לשטח הרצועה ולהשמיד את סכנת המנהרות.
בשבת שעברה נחלו המחבלים הצלחה ראשונית, כאשר לפנות בוקר חדרו תשעה מחבלים דרך מנהרה התקפית באזור חורשת בארי, במרחק של כמה מאות מטרים מגדר המערכת, לא הרחק מהקיבוץ. המחבלים ירו טיל נ"ט לעבר אחד מכלי הרכב, וכתוצאה מהפיצוץ נהרגו שני לוחמים - רס"ן (מיל') אמוץ גרינברג, בן 45 מהוד השרון, וסמל אדר ברסנו, בן 20 מנהריה. שני חיילים נוספים נפצעו בינוני. הכוחות במקום ניהלו קרב עם המחבלים והרגו אחד מהם. שמונת המחבלים הנוספים ברחו לשטח רצועת עזה והותקפו מן האוויר.
בצה"ל הבינו כי ההיתקלות של המחבלים עם הכוח, שהגיע לשם במקרה למטרות סיור ותצפית מנעה פיגוע חמור יותר באחד היישובים באזור. ההערכה היא שהמחבלים תכננו לחטוף באמצעות המנהרה חייל לשטח רצועת עזה, בדיוק באותה צורה שבה נחטף לפני שמונה שנים גלעד שליט.
הפתרון למנהרות – השמדה מוחלטת
סמיכות שלושת האירועים הללו הביאה את הציבור הישראלי לראשונה להפנים כי סכנת המנהרות היא סכנה אסטרטגית קשה יותר ממאות הרקטות שנורו עד אז לשטח ישראל. היטיב להגדיר זאת השבוע מפקד פיקוד הדרום, האלוף סמי תורג'מן, שאמר ביום שני כי "לאיום המנהרות אין כיפת ברזל", כלומר: הדרך היחידה להתגונן בפני המנהרות היא להשמיד אותן, עד האחרונה שבהן.
תופעת המנהרות הפתיעה את הציבור הישראלי, אבל לא את ההנהגה הישראלית, בוודאי לא את הצמרת הביטחונית. מזה שש שנים עוקבת מערכת הביטחון אחר צמיחתה של העיר התחתית בעזה, מתריעה – וכמעט לא עושה דבר. עוד בתחילת התהליך התריע בישיבת הממשלה ראש השב"כ דאז יובל דיסקין כי קיימת עלייה בכמות המנהרות הנחפרות ברצועת עזה, מנהרות שנועדו לצורכי מיקוש, העברת כוחות והברחת אמצעי לחימה. "המינהור מתבצע בהיקפים שמאוד מטרידים אותנו", אמר ראש השב"כ כבר לפני כשש שנים.
בדו"ח ביטחוני מחודש יוני 2010, שהתייחס בין היתר לשימושי המלט ברצועה, נכתב: "הכשרת מנהרות: בניית תשתית של מנהרות פנימיות, מדופנות בבטון לצורכי מיגון. חמאס מייחסת חשיבות רבה למערך התת-קרקעי שלה המשמש לצרכים הגנתיים והתקפיים (צמצום חשיפת פעילי טרור ואמצעי לחימה, ניוד פעילים מאזור לאזור, ביצוע פיגועים על ידי בניית מנהרות משטח הרצועה לשטחי ישראל)".
לפני שנתיים וחצי גילה מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, אל"מ טל חרמוני, שהחמאס חופר מנהרות לשטח מדינת ישראל כדי לחטוף חיילים. "המנהרות מאפשרות להם להגיע אלינו בצורה טובה יותר ומהירה. אנחנו מעריכים שחמאס נערך שוב לחטוף חיילים. אנחנו יודעים שהם חופרים מנהרות לשטח מדינת ישראל יום יום, אבל אנחנו גם יודעים להפעיל מודיעין שיאתר אותם", אמר אל"מ חרמוני.
לפני שנה התייחס אלוף פיקוד הדרום הקודם טל רוסו בשיחה עם כתבים לנושא מנהרות התופת, וסיפר כי "המנהרות שמצאנו הן בגיל שנתיים-שלוש". בדו"ח השב"כ לסיכום שנת 2013 צוין במפורש כי "בלט גם מאמץ לבניית מנהרות התקפיות משטח הרצועה לעבר ישראל. שניים מאלו נחשפו ונהרסו: האחת בקרבת היישוב ניר עוז, והשנייה בגזרת היישוב עין השלושה. בפעילות לחשיפת תוואי המנהרה סמוך לעין השלושה, נפצעו חמישה חיילי צה"ל כתוצאה מפיצוץ מטען במנהרה. בצד הפלשתיני נהרגו ארבעה פעילי חמאס".
לאורך שנת 2013 אותרו ונחשפו שלוש מנהרות שנחפרו בסמיכות יחסית אל גדר המערכת ברצועת עזה. מדי פעם גם דווח על מחבלים שנהרגו במנהרות הטרור הללו בתאונות עבודה. למרות זאת, ישראל הניחה מאז 'עמוד ענן' לאלפי תושבים בגבול הרצועה לנהל חיי שגרה, בידיעה שמתחת לרגליהם יש פצצה מתקתקת.
בקיצור: כל המידע על מנהרות הטרור היה בידי הצמרת הביטחונית, למעט שתי עובדות מהותיות: כמה מנהרות בדיוק חפורות והיכן מיקומן.
"הולכים לבילוי ונכנסים למנהרה"
אחרי הכישלון בגרימת פגיעות בנפש באמצעות רקטות, הודות ל'כיפת ברזל', הפכו המנהרות לנשק האסטרטגי של החמאס. זאת משום שהן מאפשרות חטיפת חייל, כניסה ליישוב או ביצוע מסע הרג. הצלחת חטיפת גלעד שליט באמצעות מנהרה דרבנה את החמאס לנסות ולשחזר את ההצלחה בהיקפים גדולים לאין ערוך. כך נולדה העיר התחתית של רצועת עזה. גורם ביטחוני סיפר השבוע כי המודעות בצה"ל לאיום המנהרות גברה מאז מבצע 'עמוד ענן'.
ערב המבצע הקרקעי העריכו בצה"ל כי קיימות 12‑10 מנהרות התקפיות כאלה. על פי נתוני דובר צה"ל, נכון לאתמול (רביעי) חשפו כוחות צה"ל במהלך המבצע הנוכחי כ‑63 פירי מנהרות של כ‑23 מנהרות טרור – יותר מכפול מההערכה ערב המבצע.
הפיגועים הקודמים שיצאו מהמנהרות וסוכלו כאמור, חשפו את שיטת הפעולה של המחבלים: מנהרה חפורה אל שטח ישראל, כאשר פתח המנהרה בצד הישראלי נותר אטום ונפרץ רק סמוך למועד הפיגוע. בהיעדר מידע על מיקומו של פתח היציאה בצד הישראלי נהנים המחבלים מיתרון, גם אם השב"כ מעביר מידע מוקדם על סכנה כזו. "השיטה שלהם פשוטה", סיפר השבוע קצין בכיר, "המחבלים מתלבשים בבגדים אזרחיים, הולכים כאילו לבילוי, נכנסים למנהרה, מתלבשים במדי צה"ל ובאפודים ואז מתחילים בנוהל הקרב שכולל ריצה עם נשקים ויציאה מפתחי המנהרה בשטח ישראל כדי לבצע הרג וחטיפה".
גורם אחר הוסיף שצה"ל לומד תוך כדי תנועה דברים שלא ידע על מבנה מערך המנהרות ועל האופן שבו המחבלים התכוונו - ועודם מתכוונים - להפעילו.
כיום מעריכים כי בנייתה של כל מנהרה אורכת בין שנה לשנתיים. חלק מהמנהרות יוצאות מתוך חממות, חלקן יוצאות מתוך בתים וחלקן מתוך שטח חקלאי פתוח. במצגת שהוצגה השבוע בפני ראש הממשלה נראו תמונות של חפירות המנהרות, תוך שימוש במחפרים פשוטים, במסווה של עבודות חקלאיות. האדמה הרכה ברצועה, בניגוד לאדמה הסלעית באזורים אחרים בארץ, מקלה על החפירה.
רוב פתחי המנהרות נמצאים כאמור בשטחים פתוחים, למעט באזור אחד - שכונת סג'עייה במזרח עזה, מול נחל עוז, במרחק של מאות מטרים מהקיבוץ. זוהי השכונה הקרובה ביותר לגבול הישראלי בעיר עזה. לבד מכך שהשכונה מכילה כמות בלתי שגרתית של מפקדות חשובות, תשתיות ופעילי טרור. בשטח השכונה התגלו עשרות פירים, דבר המצביע על פעילות חפירה ענפה. לצד הפירים נתגלתה גם מנהרה התקפית אחת שמגיעה לשטח ישראל. הבעיה העיקרית היא שזו גם שכונה בנויה וצפופה ביחס לשאר השטחים ברצועה. "צעד אחד לתוכה והחיילים נמצאים בעומק השטח הבנוי", אמר השבוע קצין בכיר ברצועה. חלק ממפקדות הטרור שוכנות בבתים של אזרחים. זו הסיבה שהלחימה התמקדה השבוע בשכונה עזתית זו.
מיליונים לפתרונות טכנולוגיים
במשרד הביטחון אומרים כי המשרד השקיע בשנים האחרונות מיליונים בחיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים לאיתור מנהרות קיימות שטרם נמצאו. בצה"ל אמרו השבוע כי בפיקוד הדרום נכנסו לאחרונה לשימוש מערכות משוכללות, שנועדו לשפר את ההתמודדות עם איום המנהרות ברצועת עזה. בימים אלה ממשיכים לעבוד על פיתוח יכולות איתור המנהרות ועל יכולת הטיפול בהן לאחר מציאתן.
בחודשים האחרונים, עוד לפני המבצע, החלו פלוגות הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) של פיקוד הדרום להשתמש במחפר מסוג חדש, המתקדם ביותר בצה"ל עד כה - באגר E-349, לצורך חשיפת תשתית תת-קרקעית. מדובר במחפר בעל יכולת חפירה בהספק גבוה באדמה קשה ורכה, בעל יכולת עבודה ועבירות בתנאי שטח קשים. באפשרותו לחפור לעומק של עד 6.5 מטרים באדמה. בנוסף לכך מותקנת במחפר מצלמה קדמית, מה שהופך אותו לכלי הצמ"ה הראשון בצה"ל בעל יכולת צילום. נוסף על כך הכלי עבר מיגון מיוחד כדי להכשירו לשימוש בשטחי רצועת עזה.
אך המחפר יעיל רק כשמיקום המנהרה מאותר, ולצורך כך, כל עוד לא נמצא הפתרון הטכנולוגי, יצטרכו כוחותינו את כל הזמן הדרוש להגיע לכל פתחי המנהרות בשטח הרצועה ולהרוס אותן. רק משיושג היעד הזה, ניתן יהיה להכתיר את מבצע 'צוק איתן' כהצלחה אסטרטגית.