צה"ל לא מתכוון לוותר

הבוקר, כשנכנסים לתחילת השבוע השלישי וליום העשרים ללחימה בעזה במסגרת "צוק איתן", התמונה מהשטח הולכת ומתבהרת.

המערכה אותה בנה החמאס הינה סדורה עם תכנון חד וברור. ארגון חמאס מאפשר לעצמו נקודת יציאה בכל שלב ולפי תכנון זה הוא בנה את מדרגות הפעילות שלו.

חמאס ידע מהשלב הראשון שהוא יכול להיגרר למערכה קשה זאת למרות שצה"ל תקף כ-3,500 מטרות, רובן של הארגון בעזה.

גם כיום, אחרי כל התקיפות הקשות קיימת תקשורת הדוקה בין הזרוע המדינית לצבאית. ההפתעה מבחינתו של הארגון הייתה שהוא לא ציפה למערכה קרקעית רחבת היקף. 

עד שלב התמרון היה לו הישג. הוא בנה את תמונת הניצחון במשך שנתיים. הוא חיפש את תמונת הניצחון. לכן השקיע ברקטות לטווח בינוני וארוך. זה אצלו עניין תודעתי, לא מבצעי. רכיבים אחרים שבנה החמאס הם יכולות אופרטיביות, כוח ימי עם יכולות שלא היו לו בעבר ומערך הרקטות שמאפשר לו הישג זה.

יש שינוי משמעותי בחמאס. הוא הבין שאין לו ברירה אלא להישען על כוחותיו בלבד. אפשר לראות את זה מהנשק שהוא משתמש בו - נשק מייצור עצמי. הוא הבין שכל ציר יכול להיחסם ובכך מונע העברת אמל״ח. הוא בנה את היכולת לעשות את הדברים בכוחות עצמו. הוא ובאמצעות סייענים בנה את המערכות. הכול מנוהל, שום דבר לא אקראי.

במשך שנים ארגון החמאס, בנה לפחות עשר דרכים שונות לפגע בישראל, חלק באמצעות מחבלים מתאבדים חלק ע"י פעולה מרחוק. לחמאס 26 גדודים שמחולקים לשש חטיבות.

פרשת המנהרות

יכולת נוספת שבנה חמאס היא המנהרות. מדובר בתהליך שהתחיל באופן מהיר ואקטיבי השנה. זהו כוח גדודי שהמג״ד מפעיל וכוח זה נועד לשני דברים:

1. חדירה לשטח האויב - לשטחנו. זאת לכמה מטרות: הראשונה, ניסיון לחטיפת חייל. השנייה, שיבוש התמרון והאחרונה, פגיעה בישובים. מדובר בכוח נבחר, כוח ייעודי. גם יכולת המנהרות היא ברמה החטיבתית. כל פלוגה אחראית למנהרות בתחומה.

2. הגנה דינמית. חמאס בנה תפיסה של מתחמים סטטיים על מנת לממש יכולת מבצעית גבוהה, ומערך מבוצר וחזק. זה הוסיף ממד של דינמיות. החמאס מנסה לאתר את כוחותינו תוך כדי פעולה. אלה שינויים מהחודשים האחרונים.

חיבור הדברים האלה ליכולת המנהרתית הינה הישג משמעותי שמאפשר לו הגעה חשאית לשטח ישראל.

צה"ל מצידו לא שקט על השמרים. למרות ההפתעה, למרות אי המודיעין בחלק מהמקרים, הצבא הצליח מאוד בשנה האחרונה והגיע למידע על עשרות מנהרות בשטחנו. המידע היה מדוייק.

צריך להבין. לבנות מנהרה לוקח כמה שנים וזה פרוייקט שמושקע בו מאמץ רב. חלקו של המנהור ההתקפי מגיע עד גדר המערכת. לא בכל המנהרות הוא הגיע למימוש היכולת הזו וחצה את הגדר. הוא הגיע למקום שהוא מבין שהוא יודע לנהל מערכה אפקטיבית. הוא לא ניגש למערכה הזו בלי החשיבה שהוא מוכן ויכול להגיע להישגים.

השינוע היא אחת הבעיות הקשות של החמאס בבניית המנהרות. מדובר בכמויות חול משמעותיות. הוא מצא שיטות מקומיות. את חלקן הצליח הצבא לתפוס ולקלוט. זו נקודת תרופה רצינית. כל מערך השינוע של כל מה שקשור לבניית המנהרה שלוקחת כשנתיים לפחות הוא נקודת תורפה. יש לזה סימנים. בצבא מנסים להתחקות אחרי כמה נתיבים שמאפשרים לגלות את המנהרות. אין מנהרה שהמודיעין מכיר שהכוחות בשטח לא מכירים. החמאס מיצה את היכולות האסטרטגיות שבנה כהכנה למערכה זו.

אי ההצלחה

החמאס לא הגיע להישגים שרצה והוא מתוסכל מכך. הוא לא הצליח לבצע פיגוע אווירי או ימי או במערך התת קרקעי. ברוב המקרים הצליחו בצבא לסכל את הניסיונות ובחלק לשבשם. הארגון שמר את היכולות האלה ליום הדין. גם הרקטות הארוכות טווח סוכלו בעזרת כיפת ברזל.

בשלב עד התמרון הוא היה מאוד מתוסכל. התמרון הפתיע אותו מאוד. בגלל 3 מימדים:

1. ממד הזמן. החמאס, הבין שצה״ל יכול לתמרן אבל לא האמין.

2. צה"ל הפתיע בהעדר העומק. הקמ״נים (קציני מודיעין) של החמאס לא צפו את הכניסה ולאן נכנס.

3. מרחב הפעולה. הרצון ללכת ע״פ סדרי עדיפויות גם אם זה אומר ללכת למקומות הכואבים ביותר. שום דבר לא הפתיע אותנו.

למבצע הזה יש משימה ייעודית וספציפית. ההפתעה הייתה במעבר משלב האש לתמרון. עד הנקודה של תחילת המערך הקרקעי מצבו האסטרטגי של החמאס היה נמוך ממה שהעריך. ללא הישג מבצעי. בנקודה זו האויב חש כישלון. בהרבה היתקלויות ניתן לזהות מחבלי חמאס מתים. ההישג שלהם הולך ונהיה קטן יותר ויותר בשל חשיפת המנהרות. המטרה הייתה אך ורק המנהרות. לא היתה משימה אחרת מתחילת המבצע. רק המנהרות ההתקפיות. במערכת הביטחון הכירו את תשתית המנהרות. היה ברור שהלחימה לא תהיה קלה אבל ידענו לאן אנחנו הולכים.

הרקטות

יש ירידה בממוצע של 130 רקטות ביום ל-70 ביום. זה נובע מההבנה של הארגון שהוא צריך להתמודד עם מערכה ארוכה יותר. הוא מנהל מערכת התשה בעורף מתוך כוונה להגיע להישג. עצם העובדה שיש ירידה מעידה על כך שיש תכנון למערכה לאורך זמן. במהלך 20 ימי הלחימה פגע צה"ל בלמעלה מ-35 אחוז מהרקטות שהוא טרם עשה בהם שימוש. יש לו מלאי רקטי גם לטווח קצר וגם לבינוני. במלחמת לבנון חיסלה ישראל 800 מחבלים אבל זה לא השפיע על המערכה.

מערך המודיעין של החמאס

מערך המודיעין של החמאס הוא לא כמו אמ״ן, אבל הוא מבוסס על יכולת טקטית טובה בלזהות את כל מה שקורה לאורך הגדר. הוא מצליח לזהות את פעילות כוחותינו. הוא מתפקד ככלי איסוף איכותי המבוסס על איסוף קרבי. הבכירים, נמצאים במקומות מסתור. הם לא באים בחיכוך עם הלוחמים.

לחמאס יש כ-300 מפקדים מרמת המ״פ ומעלה. היום נשארו בודדים מהפו״ש הבכיר שביתם נותר שלם. בפעם הבאה, הוא יקום וישאל האם שווה לו לפתוח במערכה נוספת או לא.

מערכה קרקעית מבחינתו של החמאס זה דד אנד (מבוי סתום) אין עוד מדרגות שהוא יכול לעלות בהן. לכן הוא ישאף להישגים גבוהים ככל האפשר.

צה"ל לא מתכוון לוותר. הוא ככל שיינתן לו מרווח הזמן, ינסה למגר לפחות עד תומו את נושא המנהרות. אח"כ, השלב הבא, הוא כבר החלטה מדינית.