ישובי המנהרות. חבר הכנסת לשעבר שי חרמש, חבר קיבוץ כפר עזה, מספר בראיון לערוץ 7 על החיים תחת ירי בלתי פוסק של רקטות ועל החשש האמתי שמצריך כעת חשיבה אסטרטגית של ממש – איום המנהרות.
חרמש מספר כי בקיבוצו הממוקם במרחק של קילומטר וחצי מסג'עייה נותרה קבוצה גדולה של חברי קיבוץ כאשר הילדים והאמהות עלו צפונה והתחושה היא תחושה של חיים במוצב קדמי הניצב ב"מציאות קשה של ירי קסאמים, התראות, יריר תותחים שלנו, התראות על חדירות, אירועי נחל עוז שלא רחוק מאיתנו, אירוע ניר עם שגם הוא לא רחוק מאיתנו, אנחנו קיבוצי המנהרות", הוא אומר ומזכיר כי 17 קיבוצים נמצאים בקו המנהרות תחת איום מתמיד של טרור שבלתי ניתן להתמודד עימו.
"הדבר הבעייתי ביותר זה מה שמתרחש מתחת האדמה. זו הבעיה היותר קשה ומורכבת שהוסתרה מאיתנו במשך כל השנים", אומר חרמש הנשאל גם על הדיווחים שליוו את השנים האחרונות ולפיהם תושבים בקיבוצי עוטף עזה דיווחו על רעשים מתחת לאדמה וזכו להתעלמות מצד הגורמים שאמורים היו לתת מענה.
לדברי חרמש הדברים לא היו בקיבוצו שלו אך בקיבוצים שכנים הדברים התרחשו ואכן "עלו קולות כאלה ואפילו הוקלטו קולות כאלה, אבל דאגו להשכיח ולהצניע את זה. אולי לא רצו ליצור פאניקה אבל מצד אחר הסתרת מידע כזה מהאוכלוסייה שקולה כמו לומר שיש דליפה מדימונה ולא אומרים זאת לתושבים".
"הסכנה במנהרות היא סכנה קיומית חמורה פי כמה מירי ארטילרי. מול ירי ארטילרי יש ממ"דים, מול פריצות מחבלים מתחת לבית זו מציאות שגם מוצב צבאי לא היה משלים אתה גם לא ליום אחד".
על השתקת המתריעים אומר חרמש כי "החששות שהעלו כאן התושבים לא זכו להד כפי שהיום כולנו כבר יודעים מה היקף הבעיה. הייתה הרגשה אצלנו שמדובר בבעיה אחת או שתיים אז יתמודדו אתה, אבל אף אחד לא חשב שיש כאן עשרות מנהרות מרושתות עם פתחים ישירות לכיוון קיבוצי קו המנהרות. זו מציאות חדשה עבורנו. ידענו שיש סכנת חדירות וידענו שיש התראות למעברי גדר, ידענו על התראות ירי הקסאים ואנחנו חיים במציאות הזו 12 שנים, אבל המחשבה שמתחת לביתך רוחשת ושוצפת פעילות שאיש לא שולט ומאתר אותה זו מציאות מאוד בעייתית למדינת ישראל. הדבר הראשון שנגזר זה מציאת פתרון או הסדר שבו האיום הזה יוסר, אם בדרך של כוח או בדרך של מוח".
על האפשרות להסתמך על הליך מדיני בינלאומי, אומר חרמש, כי לרצועת עזה דרוש כעת שיקום בעלות של עשרות מיליארדים והירתמות של העולם למהלך שיקומי שכזה יכולה להתבצע תוך התניה של פירוז הרצועה ובכך יתכן וניתן יהיה לסמוך על הסכמה בינלאומית. לטעמו במציאות הבינלאומית העכשווית, מציאות שבה העולם אינו מזיל דמעה על גורלו של חמאס, ישראל יכולה להכתיב את תנאיה להסכם, אם כי גם להערכתו "אנחנו עדיין לא שם. בינתיים התותחים יורים אז המוזות הללו עדיין לא עולות באוויר".