
ללמוד מהאמריקאים
דנה מזרחי
תושבת ניר עם
השבוע עבר עלינו בסימן העימות בין ישראל לארצות הברית. זה זמן מצוין להיזכר איך הם התמודדו עם בעיה דומה, לפני 69 שנה בדיוק. ארצות הברית פתרה אז בעיה זהה לזו שאנחנו מתמודדים איתה היום ברצועת עזה. היא הטילה פצצה גרעינית על הירושימה ונגסקי כדי לפתור את איום הטרור היפני במהלך מלחמת העולם השנייה. לא היה שם נוהל "הקש בגג".
קצת רקע: הכוחות האמריקנים ספגו אז אבדות כבדות כאשר היפנים, למרות נחיתותם המספרית, סירבו להיכנע ונלחמו עד נפילתו של החייל האחרון, כמתאבדים של ממש. יש הרבה מהמשותף בין הקמיקזות של אז לחמאס של היום.
באותה תקופה גורמים בממשל האמריקני האמינו כי בלי השגת כניעה של יפן ללא תנאי, היפנים יתאוששו לאחר מספר שנים ויחזרו לנקוט במדיניות תוקפנית עוד יותר.
מכיוון שראשי צבא ארצות הברית האמינו כי כוחותיהם צפויים לספוג אבדות כבדות בנפש אם יפלשו ליפן, הוחלט להטיל עליה פצצת אטום ללא אזהרה מוקדמת, ובכך להביא לכניעתה. זה אילץ אותה לאחר מכן לקבל את התכתיבים להפוך למדינה דמוקרטית, לפרק את נשקה ועוד.
אז קראו להם קמיקזות, היום קוראים להם חמאס. אז זה נמשך שש שנים, היום כבר 14 שנה. אז לא נלחמו על יבשת אמריקה, כאן נלחמים על הבית.
אני לא מציעה פתרון גרעיני מול החמאס, אך אין לארצות הברית זכות לבקר את מעשיה של ישראל ולכפות עליה הצעות שאין אנו יכולים לעמוד בהן.
כאשר ישראל משלמת במיטב בניה, חשוב שנדע לעמוד איתנים מול הדרישות האמריקניות להפסקות אש בלי שום תמורה.
המשימה היא פשוטה להגדרה. הממשלה צריכה להגיד לצבא: שימו סוף לירי הטילים, לאיום המנהרות ולהצטיידות החמאס בנשק. לא פחות.הצבא יידע מה לעשות. ואם לא, יהיה מי שיצטרך להסיק מסקנות. לצערי, המשימה הפשוטה הזאת לא הוגדרה אפילו כאחת ממטרות המבצע.
זה מגיע לעופר, ילדתי, בת כמעט חודש, שגרה בקיבוץ ניר-עם ועדיין לא זכתה להגיע לביתה מאז נולדה.
לנצח את הטרור
ח"כ דני דנון
סגן שר הביטחון לשעבר
כוחות צה"ל פועלים זה השבוע השלישי נגד ארגון הטרור חמאס בנחישות ובעוצמה, ומסבים לארגון פגיעות קשות וכואבות. דווקא כעת אנו חייבים לנפץ את הקונספציה של חולשה ורפיסות.
אסור לסיים את המבצע לפני השמדת כל מנהרות הטרור של חמאס. לא ייתכן שנקבל מצב שבו קיומן של מנהרות תופת מתחת לבתי ילדים בקיבוצים הוא דבר אפשרי.
אסור להפסיק עד למיטוט החמאס לחלוטין, ועלינו להמשיך ולפגוע בכל צמרת הארגון, באיסמעיל הנייה, במוחמד דף ובמחמוד א-זאהר. ושלא יפחידו אותנו עם איומים על גורם יותר גרוע מחמאס. אין גורם יותר גרוע מחמאס.
יש לנו עוצמה וכל מדינות האזור צריכות לדעת את זה. אני שומע את הקולות של "אי אפשר לנצח את הטרור". אבל אפשר לנצח את הטרור, צריך רק אומץ, תעוזה ונחישות. ב‑2002, אחרי הפיגוע במלון פארק, פתחנו במבצע 'חומת מגן' ביהודה ושומרון למיגור הטרור. כוחות צה"ל גדולים פעלו, כולל טנקים בקסבה של שכם ונגמ"שים בסמטאות ג'נין – מראות שחשבו שהם בלתי אפשריים.
צריך לנצל את המומנטום ולמוטט את החמאס ולדרוש את פירוז רצועת עזה מטילים ורקטות. אסור שנצא מהמבצע הזה להפוגה קצרה ונחזור בעוד שנה לעוד סבב. חייבים ליצור צריבה תודעתית אצל החמאס ואצל כל מדינות האזור, שלא כדאי להתעסק עם מדינת ישראל.
אני רוצה לחזק את ידי הלוחמים אשר פועלים בנחישות ובמסירות אין קץ למען השבת השקט לתושבי מדינת ישראל. פגשתי אותם בשטחי הכינוס. אלה לוחמים עם הבנה למשימתם-שליחותם ובעלי ביטחון מלא ביכולתם. עם ישראל צריך להיות גאה שאלו מפקדיו ולוחמיו.
הזדמנות להכרעה
אלוף (מיל') עוזי דיין
ראשית, תנו לצה"ל להשלים את משימותיו, בלי הפוגה ובלי שעון עצר ביד.
משימות הכוחות הלוחמים הן השלמת כיבוש מעוזי החמאס, חיסול ההנהגה והשתלטות על שטחים אסטרטגיים ברצועת עזה.
רק אז אפשר יהיה להסכים להפסקת אש, תוך עמידה על דרישותינו: סילוק הנהגת החמאס שנותרה, פירוז הרצועה מנשק רקטי, השלמת הריסת המנהרות ובניית רצועת ביטחון בתוך רצועת עזה, שלא תאפשר חפירת מנהרות חדשות.
יש לנו את כל מה שצריך כדי להשיג מטרות אלה:
סולידריות ישראלית שבאה לידי ביטוי בתמיכת העם בצבאו, בהשתתפות בלוויות החיילים הבודדים, בקשר האמיץ וההדדי בין חזית לעורף.
מוכנות ונחישות לעמוד במערכה בעורף ובחזית. הנוער של הציונות הדתית-לאומית עשה בשנים האחרונות לצה"ל מה שאנחנו, בני ההתיישבות העובדת, עשינו בשנות החמישים – הנחלת הניצחון כערך צבאי עליון וחיזוק קיר הברזל הלאומי.
תמיכה בינלאומית במטרות המלחמה, לרבות פירוק ארגוני הטרור מנשקם. לחמאס אין חברים זולת טורקיה וקטאר. מחלחלת ההבנה שהחמאס אינו חלק מהפתרון אלא הבעיה עצמה.
בידינו קלפי המיקוח שאסור לוותר עליהם - שליטה בשטחים בתוך הרצועה, מנופים צבאיים וכלכליים ועצירי חמאס.
מדרום נפתחה הרעה ואם לא נכחידה תמלא הארץ חמס. עכשיו אסור למצמץ. יש לנו הכרח והזדמנות לנצח את הטרור החמאסי מעזה ולתת ביטחון לעם ישראל. בנפשנו היא ובידינו הדבר לעשותו!
תשובות הגולשים
מקל וגזר
הדרך הטובה ביותר היא לא להזדקק להפסקת אש, אלא ליצור מצב שבצד השני פשוט אין איך לייצר אש. בכל מקרה אחר האש תגיע, במוקדם או במאוחר.
המחיר יקר, אבל זו הדרך הקרובה ביותר להשיג מטרה חיונית כל כך. אחר כך, תוך שמירה על עקרון הפירוז, דהיינו ביטול אפשרות לתשתיות אש, אפשר וצריך ליצור מצב שבו התושבים ירצו את השקט. לאפשר להם קידום ופיתוח ולתמוך בכך בזהירות הראויה, ואפילו להשקיע בזה, כך שלא ירצו לשוב לשלטון טרור. המקל והגזר.
יוסף באם, ירושלים
לחזור לגוש קטיף
יהיו שיאמרו שזה לא ריאלי, אך לפני 25 שנה כשח"כים מתנועת ר"ץ אמרו שהם בעד הקמת מדינה לערבים - כולם התנגדו וצחקו, כולל אנשי מפלגת העבודה. לכן התנאים להפסקת האש מצדנו הם חיסול פיזי של כל חברי החמס, גירוש משפחותיהם מעבר לגבול, שליטה מלאה בחבל עזה והקמת גוש קטיף מחדש על שטח גדול פי עשרה.
אלו התנאים המינימליים שייתנו שקט לדרום. פחות מכך - חבל על המאמצים ועל חיי חיילינו ואזרחינו.
אפרים שגיא, פתח תקווה