על פי נתוני ועד מתיישבי גוש קטיף, למרות תשע השנים שחלפו מאז הגירוש, 39 אחוזים ממשפחות המגורשים עדיין לא הגיעו לבתי קבע.
יו"ר ועד מתיישבי גוש קטיף, אליעזר אוירבך, אומר כי "לפני ארבע שנים הוקמה ועדת חקירה שקבעה בצורה נחרצת שהמדינה כשלה בטיפול במפונים. הנתונים בשטח מוכיחים עובדה זו. זהו כשל מוסרי של המדינה כלפי אזרחיה", קובע אוירבך ומוסיף: "אנו מציינים בימים אלו תשע שנים לעקירת גוש קטיף, ולצערנו 39 אחוזים מהמשפחות עדיין לא הגיעו לבית הקבע ושלוש קהילות - שבי דרום, נווה ים וכרמי קטיף - עדיין לא קיבלו קרקע לבנייה. הדבר מתסכל במיוחד, כשבימים אלו חיילינו נלחמים בתוך חבל עזה למגר את הטרור שיוצא מתוך היישובים שנעקרו. אנו מחזקים את ידי חיילי צה"ל במשימתם ומייחלים ליום שנזכה יחד עם כל עם ישראל לחזור ולהקים את יישובי גוש קטיף".
לגבי סוגיית הדיור מבקש אוירבך לציין כי "בתשע השנים האחרונות מגורשי גוש קטיף הקימו עשרות יישובים ברחבי הארץ, החל מגבול מצרים בחבל אשכול - נווה ובני נצרים, בחבל לכיש - שומריה, נטע, בני דקלים וכרמי קטיף, במרחב ניצן - באר גנים וניצן, גני טל ונצר חזני בנחל שורק, וכן שבי דרום ונווה ים. כיום 61 אחוזים נמצאים בבית הקבע. מטבע הדברים בסוף נשארים עם המשפחות המתקשות, שחלקן התחילו בבנייה ונתקעו בגלל מחסור בכסף, ויש משפחות שתהיה להן בעיה לבנות. יחד עם מנהלת תנופה אנו מנסים למצוא פתרונות לאותן משפחות".
ממנהלת תנופה נמסר ל'בשבע' כי רק 35 אחוזים ממשפחות המגורשים טרם נכנסו לבתי הקבע. עוד מדגישים בתנופה כי "ה‑35 אחוזים הללו מורכבים מ‑17 אחוזים שנמצאים בתהליכי בנייה ובחודשים הקרובים ייכנסו לבתיהם, ו‑6 אחוזים שנמצאים בהליך הקצאת קרקע ויחלו בבנייה בתוך זמן קצר. מכאן שרק 12 אחוזים עדיין לא החלו כלל בבנייה מסיבות שונות, והדגש בטיפול הוא בהם. הנתון של מי שטרם נכנסו לבתיהם הוא אכן 35 אחוזים, אך הוא אינו משקף את המצב לאשורו".
"לשים קץ לגרירת הרגליים של המדינה"
בתוך כך, ועדת השרים לענייני הטיפול בעקורים אישרה בשבוע שעבר את הצעות המחליטים שהביא שר הבינוי והשיכון אורי אריאל, המשמש גם כאחראי על הטיפול בעקורי גוש קטיף. על פי ההחלטות שאושרו, יוסדרו מגורי המשפחות הזכאיות וכן מגורי השוכרים הפרטיים והבנים הממשיכים המתגוררים באתרים הזמניים. הממשלה תעניק לעקורים שטרם נכנסו לבתי הקבע מענקים בסך כולל של 50 מיליון שקלים. הפתרונות שמציע משרד הבינוי והשיכון לרשות המשפחות הם "משפחתית" - מבנה יביל ומשודרג שיוצב על מגרש הקבע, בניית בית קבע בבנייה עצמית, העתקת מבנה יביל למגרש הקבע, מכירת מגרש הקבע לצורך רכישת בית מגורים ביישוב אחר ועוד.
השר אורי אריאל אומר כי "מטרתי הברורה היא לתת את הפתרון הכי טוב שאנחנו יכולים לכל משפחה ומשפחה. אנחנו נכנסים ללוחות זמנים מוגדרים כדי שנוכל לסיים את הטיפול בשיקום ובניית בתי הקבע של אחינו מגוש קטיף, ושהנושא לא יימרח עוד שנים נוספות. אנחנו שמים סוף למציאות המרה שבה המשפחות היקרות נאלצות לחיות במגורים זמניים כבר תשע שנים, תוך גרירת רגליים של המדינה ובלי צפי לסיום".
גם בתחום התעסוקה מגורשי גוש קטיף וצפון השומרון עדיין מתמודדים עם השלכות הגירוש. על פי נתוני ארגון תעסוקטיף, נראה כי למרות שיפור משמעותי בשנים האחרונות במצב התעסוקה בקרב המגורשים, עדיין שלושה עשר אחוזים מהגברים והנשים בגילאי העבודה לא הצליחו עד כה להיכנס מחדש למעגל העבודה ולפרנס את משפחותיהם בכבוד.
תהילה פרידמן, המנהלת המקצועית של ארגון תעסוקטיף, אומרת כי "נכון להיום כ‑540 אנשים טרם השתלבו בעבודה, רובם בגיל 50 ומעלה, גיל שמוכר בכל העולם כמורכב יותר במציאת עבודה חדשה. בתעסוקטיף מסייעים לאנשים אלו לתרגם את היכולות, הידע והניסיון המקצועי משנות העבודה לבחירת נתיב חדש מתוך האפשרויות הקיימות כיום".