יפעת חובב, דולה ומדריכת הכנה ללידה, הציעה לנשות הדרום ולנשות המגוייסים בצו 8 ליווי ללידה בהתנדבות וגילתה עוצמות רגשיות ורוחניות חדשות בשעה המרגשת של הלידה.
"רציתי לעזור לנשים בתקופה הקשה הזו כשהן רחוק מהבית או כשהבעל לא נמצא" מספרת יפעת בראיון לערוץ 7. "פרסמתי שאני מוכנה ללוות בהתנדבות נשים מהדרום שמגיעות ללדת בירושלים ופנתה אליי במהרה יולדת מהדרום".
הלידה המרגשת הגיעה מהר, "הספקנו להיפגש פעם אחת למיני-הכנה ללידה ובבוקר ירדו לה המים והיא התחילה לצאת מכיוון הדרום לבית החולים בירושלים. כבר בדרך התחילו צירים וכאני פגשתי אותה היתה כבר עם צירי לחץ".
יפעת מציינת את הליווי של הקדוש ברוך הוא בתהליך. "הרגשתי שהקדוש ברוך הוא עוזר לה וריחם עליה, היא נכנסה מיד לחדר הלידה וילדה תוך כמה דקות בת. באתי כדי לעזור אך ריבונו של עולם עזר. זו היתה חוויה מקסימה".
יולדת נוספת שבעלה גוייס בצו 8 פנתה ליפעת לליווי ותמיכה, "בעלה גוייס והיה בעוטף עזה, התחילו לה צירים וניסינו להשיג את בעלה הרבה זמן. בסוף הצלחנו דרך המפקד שלו שידע שאשתו בחודש תשיעי. זו היתה לידה ראשונה שהתקדמה בקצב שלה ובעלה הגיע לקראת סוף הלידה. היה מרגש לראות אותו עם המדים זוכה לראות את לידת בתו".
יולדת אחרת חוותה חוויה מלחיצה מעט יותר, "ירדו לה המים מוקדם מהצפוי, יש אומרים שהמצב תורם ללידות מוקדמות", מספרת יפעת. היא מסבירה כי בדרך כלל במצב כזה אם לא מתפתחת לידה תוך 48 שעות נותנים זירוז.
"היא התאשפזה והמתינה להתפתחות הלידה, תוך כדי שעשיתי לה טיפול לזירוז התהליך נשמעה אזעקה בירושלים, זה היה בתחילת המלחמה וממש הופתענו. לא ידענו לאן אנחנו צריכות ללכת והיינו בקומה 1- אז נשארנו בחדר, פחדתי שהמצב הזה יגרום לה לסטרס ולעצירת הצירים אבל עבדנו על כך וחשבנו יחד על תפילה, על כך שלכל נשמה יש את השעה והתאריך שהיא צריכה להגיע לעולם", מספרת יפעת.
היא מציינת כי היולדת שעדין המתינה להתפתחות הלידה הלכה לבקר חיילים פצועים המאושפזים בעין כרם ואף לקחה מהם שמות לתפילה, אחרי 48 שעות קיבלה היולדת זירוז קל וילדה בת.
התפילות שתמיד מהוות חלק משמעותי מתהליך הלידה היו בימים אלו מכוונות לעם ישראל ולחיילים, "בכל הלידות התפללנו על החיילים, הרגשנו שהלידה זה עת רצון, לפני שהולכים להוציא את התינוק, לפני הנשימה העמוקה שהיולדת לוקחת עוד תפילה ועוד תהילים על החיילים".
"התפללנו שהמבצע יצליח, שלא יהרגו סתם חיילים, התפללנו לעילוי נשמת ההרוגים והיה מאוד מרגש, הקב"ה היה איתנו", מדגישה יפעת.
יפעת מציינת כי אישית חוותה כל העת טלטלות בין המתרחש בחוץ למתרחש בתוך חדר הלידה, "הראש שלי כל הזמן היה בתוך המלחמה, צופה בחדשות, מתפללת, אומרת תהילים ובאמצע כל זה יולדת מזעיקה אותי ללידה ואני חייבת לעשות את המעבר החד בראש ולהיות כל כולי איתה כי עכשיו אנו עושות את הדבר הכי טוב והכי חשוב".
תהליך הלידה קיבל משמעות נוספת מול הידיעות שזרמו במקביל על מות חיילים, "שמענו על חיילים שנופלים ובמקביל אנו בתהליך של הורדת נשמה לעולם, אך אלו החיים שלנו, זה הכוח של עם ישראל - ממשיכים ליצור חיים ולא נכנעים לטרור".
(נשות המגוייסים ונשות הדרום מוזמנות לפנות ליפעת המציעה שירותים של ליווי ותמיכה בהתנדבות לנשים הזקוקות לכך)