היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הגיש היום לבג"ץ את עמדתו במסגרת עתירת ארגון "בצלם", בה ביקשה הארגון לבטל את החלטת רשות השידור לפסול תשדיר פרסומת מטעמו.
בעתירה התבקשו שופטי בג"ץ לבחון את חוקיות החלטת רשות השידור לאסור שידור מטעם בצלם, בו מוקראים שמותיהם של ילדים פלסטיניים אשר נהרגו בעזה במהלך מבצע "צוק איתן".
היועץ המשפטי לממשלה סבור כי דין העתירה להידחות.
רשות השידור לא אישרה שידור התשדיר מטעם בצלם, בנימוק כי מדובר בתשדיר בעניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור, ולפיכך הוא אסור בשידור בהתאם לחוק רשות השידור ולכללים שנקבעו מכוחו.
ב"בצלם" טענו מנגד, כי יש לאשר את התשדיר בהתאם למבחן המרכיב הדומיננטי, כיוון שהוא מציג אך עובדות שאינן שנויות במחלוקת, ואינו משמיע עמדה במחלוקת.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה קובעת, כי "האיסור הקבוע בכללים והפסיקה, מורים על שימת חיץ ומניעת כניסתם של ביטויים פוליטיים לתשדירי הפרסומת, וזאת דווקא להגנת הביטוי הפוליטי ושמירת האיזון בשיח בשידור הציבורי בכללותו".
לטענת היועמ"ש, בית המשפט חזר ושנה, כי במת שידורי הפרסומת אינה מתאימה לביטויים פוליטיים, כיוון שלא ניתן לקיים בה את דוקטרינת ההוגנות ולהבטיח בה איזון כמתחייב בשידור הציבורי.
במת תשדירי הפרסומת נולדה לתכלית יצירת מקור תקציבי נוסף לגופי השידור. ברכישת זמן התשדירים בכסף מובנה החשש, כי בעל המאה יהפוך לבעל הדיעה, ובעלי ממון יקדמו עמדותיהם ויפרו את האיזון בשיח בשידור הציבורי.
היועמ"ש ציין, כי מטבע הדברים, אף מידע אינפורמטיבי יבש יכול שיישא עימו מסר פוליטי שנוי במחלוקת. גם מאחורי הצגת עובדות "יבשות" עומד, פעמים רבות, מסר פוליטי, טעון, והוא עשוי להישמע מן הטקסט היבש, מן ההקשר, העיתוי, הנסיבות, קהל היעד אליו מכוון התשדיר וכדומה.