"לא רוצה צל"ש, אני לא גיבור. אם לא אני, מישהו אחר היה עושה את זה. זה לא איזשהו מעשה גבורה. זו מהות של לוחם, של מפקד", כך אומר סגן איתן, שירד במנהרה בניסיון למנוע את חטיפתו של חברו, סגן הדר גולדין הי"ד.
בראיון מיוחד למוסף של "ידיעות אחרונות" שיראה אור מחר הוא משחזר את החלטתו לרדת בפיר המנהרה ואת הדרך הארוכה שעשה בתוכה, כמעט בחשיכה מוחלטת, ללא אפוד, קסדה או רובה.
הוא מגלה שמפקד הפלוגה שהצטרף לכוח, כמו גם מפקד הגדוד, לא אישרו לו לרדת, אבל הוא לא ויתר: "המ"פ לא רצה, המג"ד לא רצה, אז עליתי גבוה יותר כדי לקבל אור ירוק". ואכן, סגן איתן השיג בקשר את אישורו של מפקד חטיבת גבעתי, אל"מ עופר וינטר. "הוא אמר לי 'זרוק רימון לפני שאתה נכנס'", סיפר.
"זו לא הייתה פזיזות", הוא מסביר עכשיו. "קיבלתי החלטה מושכלת. ידעתי שמנהרה זה דבר שלא נכנסים אליו, ידעתי מה הסיכון והבנתי אותו – אבל החלטתי לפעול".
בראיון המלא מתאר סגן איתן לפרטי פרטים את הרגעים הדרמטים במנהרה החשוכה, כשהתקדם בעקבות כתמי הדם של חברו סגן גולדין. החלטתו האמיצה והממצאים שהביא איתו משם הם שאפשרו לצה"ל לקבוע חד־משמעית את מותו של סגן גולדין.
"אתה כמפקד היית מאשר ללוחם שלך להיכנס למנהרה כזו?", הוא נשאל. "אני לא בטוח", הוא משיב. "זו החלטה שמקבלים רק במקום ובאותו רגע".