הרבה סוגי אנשים יש בעולם.
יש אנשים גבוהים, יש נמוכים. יש רזים ויש כאלה ששואפים להיות רזים...
יש כאלה שאוהבים לשבת במזגן רוב ימיהם ויש כאלה שהטבע הוא ביתם השני.
בקיץ מתקבצים כל אלה אל מגוון אתרי הטבע והאטרקציות ומשמשים בערבוביה של אוהבי ושונאי הצפיפות, הלחות, ההמון והחום.
השבוע החלטתי גם אני להצטרף אל אל והפעם... לחמת גדר.למה? כובע.
כי הבית כבר מיצה את עצמו והילדים כבר טיפסו על כל הקירות. כי אין יעוץ הורים בחופשת הקיץ ואברבנאל בתפוסה מלאה בתקופה זו של השנה.
על כן ארזתי את מטלטלי ילדי , נפרדתי מבעלי היקר והעובד, התנצלתי על שאנו נוטשים אותו ויצאנו. כל הדרך שוחחנו על מה שמצפה לנו לא לפני שעשינו סקר "גרופי" על המבצעים החמים, התלבטנו, התווכחנו ובחרנו...
בפתח החמה המתין לנו אריאל, בחור נחמד שאהב את שמו כל כך עד שהחליט להקים חברת נופש ותיירות על שמו.
בהתחלה היינו כמעט היחידים במקום אולם עד מהרה התווספו כל היתר... מאות גולשי "גרופי" וחובבי אריאל ( הבחור הנ"ל) התקבצו ובאו והתפרסו על משטח דשא ענק על כל מטלטליהם. גם אני עם ילדי היקרים ו... שני אוהלי ענק, צידנית כבדה, ארגז ציוד, תיק מגבות, תיק חד"פ, תיק מצעים, מזרוני פלציב, שקי שינה, כיסאות מתקפלים, מטעני ניידים, עגלת תינוק, אוכל ליומיים וחטיפים.
קריאות "תפילת מנחה" “תפילת ערבית" נשמעו מכל עבר...
התחלתי להרגיש כמו בימים היפים והטובים כשהייתי צעירה , ימי מחנות הקיץ של בני עקיבא. לרגע עלה בי הרצון להלחין כמה שירי "מוראל" אך מבט של מי מילדי הביא אותי לשתוק.
אחרי שצפינו במופע תוכים, תנינים וטווסים, שחינו בבריכה, התגלשנו במגלשת ענק, רצנו בין מזרקות וצפנו בבריכות טבעיות ושוב אל המגלשות, חזרנו אל מתחם האוהלים וחיפשנו את האוהל שלנו כמחפשי מחט בערימת שחת. עוברים בין עשרות אוהלים בצבעים שונים, במידות שונות, בטכניקות פתיחה שונות, מה אומר?? “ כשם שפרצופיהם שונים כך אוהליהם שונים" כל אחד הרים לו בית אוהל מפואר, חבלים נמתחו בינות העצים …ממש מעברה נוסח שנות האלפיים.
כשסיימנו את מסלול החיפושים הגענו אל מקומנו עייפים אך מורעבים , טרפנו את כל מה שהיה לנו חוץ מאת תיק המגבות.
מזג האוויר כמו קיבל את פנינו בשמחה , בחום ובלחות... וכך הלכנו לישון, דביקים ומאושרים, שוחרי טבע שכמותנו, אוהבי אדם, מחבבי פטפוטים ונגינה עד אמצע הלילה..
בזמן כתיבת שורות אלה אני מנקרת מעל המחשב, מרגישה כאילו לפני שנים הגענו הנה, עמוסי חוויות, שכנים מכל עבר, ילדים מתרוצצים כאילו השעה איננה 01:00 בלילה.. מאות מבוגרים שעושים הכל...
הכל. רק לא להשאר בבית.
מעוניינות לשתף? לבקש שאעלה נושאים שונים בטור? כתבו לי lax7lax@gmail.com או בפייסבוק