עם שוך קרבות מבצע 'צוק איתן' צפויה ישראל להיקלע למערבולת חדשה, הפעם פוליטית, סביב תקציב המדינה לשנת 2015. העיסוק בתקציב לא יהיה מנותק ממאורעות המלחמה בשלושה היבטים שונים, שכמובן קשורים זה בזה. הראשון הוא הוצאות המלחמה. חלק גדול מהן, סביר להניח, יוטלו כבר על תקציב 2014. לשם כך ינצל האוצר את הרזרבה הכללית ועוד סכומים שהוא שומר להתמודדות עם אירועים מעין אלו. אולם סביר להניח שחלק מסוים מהטיפול בהוצאות המלחמה, בין היתר בכל הנוגע להצטיידות מחדש, להשלמת פערים ולתשלום פיצויים, יצטרך להגיע מתקציב 2015. היבט שני, עקרוני יותר, שחוזר מדי שנה, הוא גודל תקציב הביטחון. המחלוקת על גודלו של תקציב זה מתוך כלל ההוצאה התקציבית בישראל היא ארוכת ימים. בפועל, אחרי מבצעים צבאיים גדולים, שבהם בדרך כלל נחשפים פערים טכנולוגיים או כשירותיים, יש בדרך כלל גידול בתקציב, שנשחק לאט לאט עד שמגיע המבצע הבא.
ההיבט השליש הוא רחב יותר, ונוגע להשפעות המבצע על המשק כולו. ישראל נמצאת מזה כשנתיים, בלי כל קשר למבצע, בהאטה כלכלית. קצב גידול התוצר יורד בהתמדה, דבר שמשמעותו ארוכת הטווח היא ירידה בקצב גידול הכנסות המדינה ממיסים וממקורות אחרים. מנגד, הממשלה לא מפסיקה לפעול, לתכנן תוכניות ולנסות להוציא אותן לפועל. התוצאה היא גידול בהוצאות בלי גידול מקביל בהכנסות. את המצב הזה אפשר כידוע לפתור בשתי דרכים: לקצץ בהוצאות או לקחת הלוואות (גירעון). מבצע 'צוק איתן' היה מספיק גדול על מנת להשפיע לרעה על הצמיחה בישראל, בוודאי בשנה הקרובה. מנגד, ככל הנראה, הוא אינו מספיק גדול על מנת להשפיע על הצמיחה לטובה באופן משמעותי בשלב מאוחר יותר. בפועל, המשמעות התקציבית של המבצע היא שצפויה ירידה נוספת בהכנסות ממיסים במה שנשאר משנת 2014 ובעיקר בשנת 2015.
השאלה שתעמוד לפתחם של שר האוצר, אנשי משרדו וממשלת ישראל כולה תהיה כאמור הגדלת גירעון או קיצוצים. כמו בהרבה מקרים, מדובר בבחירה בין שתי חלופות רעות. הגדלת הגירעון עלולה להשפיע לרעה על מצבו של המשק, בין היתר בהיבט של דירוג האשראי. זה נשמע לכאורה כמו עניין טכני, אבל מדובר בנתון שמשפיע באופן משמעותי על הריבית שמשלמת המדינה על ההלוואות שהיא נוטלת. תשלומי הריבית יורדים מהתקציב, ובסופו של דבר נשאר פחות כסף להוצאות האחרות.
קיצוץ תקציבי משמעותו פגיעה במשהו. אין בעולם קיצוץ לא כואב. ברווחה, בחינוך, בבריאות או בביטחון הפנים - כל קיצוץ משפיע לרעה על מישהו. גם השיטה הישראלית כל כך של קיצוץ רוחבי, שלכאורה פוגעת בכולם אותו דבר, פוגעת בסוף בעיקר בעניים, משום שהמבוססים יותר מסוגלים להשלים לבד את מה שהמדינה אינה נותנת. כאמור, המשימה הגדולה הבאה של הממשלה היא התקציב, והשאלה הגדולה היא האם הממשלה הנוכחית מסוגלת לעמוד בה.
חינם יקר מאוד
מתי בפעם האחרונה קיבלתם משהו בחינם? סביר להניח שזה היה השבוע, מקסימום בשבוע שעבר או לפני שבועיים. אבל עכשיו תחשבו שוב ותחשבו טוב: מתי בפעם האחרונה קיבלתם, ולא מחבר, בן משפחה או ארגון וולונטרי, משהו שהוא באמת חינם? התשובה הנכונה היא כנראה אף פעם. המילה חינם היא טריק שיווקי נדוש להחריד, ולכן מדהים לגלות בכל פעם מחדש עד כמה הוא יעיל. מבצעי "1+1 חינם" גורמים לנו לקנות הרבה יותר מאשר מבצעי הנחות רגילים, באחוזים. כך תמצאו למשל מבצעי "לילה שלישי חינם" או "ילדים חינם בחדר הורים" כשמדובר בבתי מלון, ו"קלמר חינם בקניית ילקוט" כשמדובר בחזרה לבית הספר. דוגמאות לא חסר, אבל רבים לא שמים לב לכך שמתנות שבאות יחד עם רכישות שונות, מעוותות לא פעם את שיקול הדעת שלנו וגורמות לנו לקבל החלטות לא נכונות.
מה כל כך קוסם לנו ב"חינם"? יש לכך כמה הסברים אפשריים. הסבר ראשון, אוניברסלי, נוגע לצורך שלנו לייחס ממד אנושי וחברי לתאגיד שנציגיו האנושיים עומדים מולנו. ה"חינם" נותן לנו תחושה שמישהו רוצה בטובתנו, מוכן לתת לנו משהו משלו, כביכול בלא תמורה מצדנו, וכך הוא רוכש את חיבתנו ובהמשך את כיסנו. הסבר שני, נוגע קצת לאופי הישראלי שלנו, קשור בשמחה הקטנה של "לדפוק את המערכת". כשאנחנו מקבלים משהו בחינם אנחנו מרגישים שניצחנו מישהו. גרמנו לו לתת לנו משהו משלו בלי לתת לו תמורה. תחושת הניצחון הזאת משמחת אותנו מאוד וגורמת לנו לעיוורון חלקי כלפי החלק שעליו דווקא שילמנו, ואולי הרבה מדי.
הסיבות לאפקט ה"חינם" מעניינות, אך הן לא נותנות לנו פתרון לבעיה. הפתרון מצוי ביצירת מניפולציה אישית הפוכה, מין תרגום פנימי של הביטוי "חינם" למושגים כלכליים נכונים. כך למשל, כאשר אתם קונים במבצע "1+1 חינם" חַשבו פשוט את ההנחה שמתקבלת כתוצאה מהמבצע. בין אם מדובר ב-50 אחוזי הנחה, במקרה שלשני הפריטים יש מחיר זהה, או בפחות מכך במקרה שמחירי שני הפריטים שונים. בשלב זה עשו את החשבון: האם ההנחה המשוקללת על שני הפריטים מצדיקה את הרכישה. "המכנסיים והחולצה האלו, בהנחה של 45 אחוזים, שווה לי?". שאלו את עצמכם בראש (או את החבר שבא איתכם לחנות. לא מומלץ לדבר אל עצמכם בקול בחברת בני אדם) וענו לעצמכם תשובה אמיתית. במקרה של ילקוט וקלמר, בררו מה מחירו של הקלמר המשתתף במבצע, כמה אחוזים ממחיר הילקוט הוא שווה, וכך תגלו מהי ההנחה העקיפה שאתם מקבלים על הילקוט. במקרה כזה חשוב גם לשאול את עצמכם האם אתם באמת זקוקים לקלמר, כי אם התשובה היא שלילית, ההנחה האמיתית בשבילכם היא אפס, פשוט כך. את המילה "חינם" תוציאו מהלקסיקון האישי שלכם, זה יחסוך לכם לא מעט שקלים מאוד לא חינמיים.