כשנער בן 16 כותב את השורות הבאות, נעתקות המלים.
"וגם לו יקבע החובש הקרבי את שעת המוות ויסגור בידיו החיות את העיניים הבוהות. וגם עליו יגידו שהוא נקטף בטרם עת. וגם עליו יגידו שהוא היה כל כך מוצלח, יגיעו המורים והמנהל מהתיכון שלא ממש הכיר אותו, גם הפעם יגידו שאלוקים לוקח רק את הטובים. וגם עליו יגידו שהוא חירף נפשו בקרב, תוך כדי הגנה על חבריו לצוות, יגידו שהוא לחם במסירות והמפקד שלו יגיד עד כמה הוא היה חייל טוב וממושמע ששאף להגיע רחוק".
כך כתב בן אורן מראש פינה כשאך היה בן 20 שנה. עכשיו, מוצגת לזכרו תערוכה חדשה לזכר בן אורן, בבית הפרופסור מר שבאתר השיחזור בראש פינה, תערוכת צילומים בנושא "אור".
בן אורן נולד בראש פנה לנגה ועקיבא, ביום כ"א אלול תשמ"ו. אח שביעי לששה אחים בנים, גדל בבית חם מוקף באהבה. משחר ילדותו הרבה לטייל עם המשפחה ברחבי הארץ בכלל ובמרחבי הגליל במיוחד. בהיותו תלמיד בביה"ס היסודי ע"ש וילקומיץ בראש פנה אובחן כמחונן.
אחיו של בן, ערן נהרג כשבן היה בן 15 והדבר השפיע קשות.
הוא, נשלח לתגבור למידה במכללת תל -חי במגמת המחוננים. שם הצטיין במחשבים ואנימציה ואף זכה ,עם חבריו לצוות בפרס ארצי. את לימודי התיכון למד בבית הספר אורט בחצור הגלילית במגמת אמנות וגרפיקה ממוחשבת. עם סיום לימודיו התגייס לצה"ל ועם סיום מלחמת לבנון השנייה, לאחר פעילות מאומצת ביחידה יצא לחופשה "להינפש" במדבר כדבריו בשיחה טלפונית להורים.
כחובב טבע מושבע, הלך בן לטייל לבדו במעלה הר צרויה מעל נחל ערוגות. בשל אורך המסלול והחום הכבד, ששרר באותו יום, נפטר בן ממכת חום. בן נמצא ע"י חבריו מהיחידה אשר השתתפו בחיפושים ,ב19.8.06 כ"ה אב תשס"ו.
במותו השאיר בן אחריו הורים , חמישה אחים ואחות המומים וכואבים. יהי זכרו ברוך.