הפנקס שנחשף
הפנקס שנחשףבית המכירות הפומביות "קדם"
פנקס ההוצאות של כולל ׳אוהל תורה׳ בירושלים נחשף לאחרונה ובו פירוט המלגות של גדולי הרבנים בשנים תרצ״ה-תש"ו (1935-1946), ובכללם מלגת הכולל של הרב אלישיב זצ״ל והרב וואזנר. הפנקס יועמד בקרוב למכירה בבית המכירות הפומביות ׳קדם׳ בירושלים.

בין הרבנים המפורסמים המוזכרים בפנקס ההוצאות של כולל ׳אוהל תורה׳ נמצאים הרב בנימין יהושע זילבר, הרב ברוך יצחק לוין, הרב שלמה טנא, הרב משה טיקוצ'ינסקי הרב שלום שבדרון, וייבדל לחיים ארוכים הרב שמואל הלוי וואזנר. לפי הפנקס, המלגות לא חולקו באופן שווה בשווה, והן נעו בסכומים שבין חצי לירה ל-4 לירות ארץ ישראליות לחודש.

תמיכות אלו היו מכובדות מאוד ביחס לתקופה, ועקב הביקוש הרב התקבלו לכולל המדובר רק אברכים מעולים, רובם בוגרי ישיבת חברון ובוגרי הישיבות בליטא. ראשי הישיבה זכו לקצבה של 10 לירות, המקבילה לשכר של הפקידים שעבדו בממשלת המנדט.

אחת העובדות המעניינות הן המלגה לה זכה הרב אלישיב שעמדה על הסכום הגבוה של 4 לירות מנדטוריות שערכן במושגים הכלכליים של היום שווה ערך לכ-4,000 דולר. למלגה זו יש כוח קנייה של כמה משכורות מינימום בימינו, ובוודאי יכלה לפרנס משפחה עם כמה ילדים.

בשלב זה היה הרב אלישיב אברך בן 30 ואב לילדים, שכן בעת הזו ציין עשור לנישואיו עם בתו של הרב אריה לוין. מלגתו של הרב אלישיב הייתה הסכום המקסימלי שניתן לאברך בישיבה, כפי שחושף הפנקס. הרב וואזנר לעומתו קיבל 3.5 לירות, סכום גבוה בפני עצמו. 

פנקס זה שופך אור על חלק קצת פחות ידוע בתולדותיו של הרב אלישיב, שהיה אוטודידקט, ולמד באופן עצמאי בבתי מדרש שונים בירושלים, אך לא בישיבה. הוא הוסמך לרבנות בשנת תרצ"ח (1938), והחל משנת ת"ש (1940) הצטרף לכולל "אוהל תורה" שבראשו עמד חתנו של הרב הרצוג זצ״ל. הקשר עם הרב הרצוג היה גם זה שהוביל את הרב אלישיב לעולם הדיינות.

מרון ארן, מבעלי "קדם", אמר כי "בעידן של דיון ציבורי סביב התקצוב לאברכים ולכוללים ולקראת אישור חוק התקציב, מעורר הפנקס עניין רב. פנקס זה מוכיח כי בימים עברו אברכים מצטיינים השתכרו במשכורות נאות מאוד, שעלו בהרבה על משכורת המינימום. מעבר לכך, העובדה כי מדובר ברב אלישיב, שנפטר לפני שנתיים, מגבירה את העניין בקרב ממשיכיו ותלמידיו".